ניסויים קליניים בסנוליטיקה ועתיד תרופות האנטי-אייג'ינג

קפיצה לפרק

• מצב הניסויים הקליניים בסנוליטיקה
• סנוליטיקה בפרקטיקה קלינית: הראיות הן המפתח
• מטפורמין כג'רופרוטקטור פוטנציאלי
• שאלות קריטיות בנוגע למינון ומשך הטיפול
• בניית עתיד הרפואה האריכות ימים
• תמליל מלא

מצב הניסויים הקליניים בסנוליטיקה

ד"ר אנדראה מאייר, MD, מאשרת שניסויים קליניים בסנוליטיקה מתנהלים כעת באופן פעיל בבני אדם. היא מציינת שקיימים כ-10 עד 20 ניסויים קליניים פעילים החוקרים תרכובות חדשניות אלו. ניסויים אלו מתמקדים בתרופות שתוכננו specifically להרוס תאים סנסנטיים.

ד"ר מאייר גם מציינת שתרופות קיימות מסוימות, כמו מטפורמין, עשויות להציג תופעות לוואי סנוליטיות. המנגנונים המדויקים מאחורי השפעות פוטנציאליות אלו עדיין אינם מובנים במלואם. ד"ר אנטון טיטוב, MD, עוסק בתחום מחקר מורכב ומתפתח זה.

סנוליטיקה בפרקטיקה קלינית: הראיות הן המפתח

ד"ר אנדראה מאייר, MD, מעבירה מסר קריטי בנוגע לרפואה מבוססת ראיות. היא קובעת חד-משמעית שסנוליטיקה עדיין אינה חלק מהפרקטיקה הקלינית הסטנדרטית. תרופות אלו לא הוכחו כבטוחות ויעילות לשימוש אנושי בהקשר של אנטי-אייג'ינג.

ד"ר מאייר מזהירה מטופלים מפני פנייה לטיפולים סנוליטיים לא מוכחים המשווקים באינטרנט. היא מדגישה שרופאים רושמים תרופות רק לאחר אימות קפדני. הניסויים האקראיים המבוקרים הנוכחיים יקבעו אם סנוליטיקה צריכה להפוך לחלק מטיפול רפואי עתידי.

מטפורמין כג'רופרוטקטור פוטנציאלי

השיחה עם ד"ר אנטון טיטוב, MD, פונה לתרופה הנפוצה מטפורמין. ד"ר אנדראה מאייר, MD, מומחית לרפואה פנימית, רושמת אותה frequently לסוכרת. פרופיל הבטיחות שלה מבוסס היטב לאחר למעלה מ-50 שנות שימוש קליני.

ד"ר אנדראה מאייר, MD, מדגישה את מחקר TAME (Targeting Aging with Metformin) בהנהגת ד"ר ניר ברזילי. מחקר זה aims לקבוע אם מטפורמין יכול לפעול כג'רופרוטקטור. המטרה היא לראות אם הוא יכול להוריד את הגיל הביולוגי ולהפחית את השכיחות של מחלות הקשורות להזדקנות.

שאלות קריטיות בנוגע למינון ומשך הטיפול

לעומת זאת, המינון האופטימלי להשפעות סנוליטיות פוטנציאליות נותר בגדר תעלומה. ד"ר אנדראה מאייר, MD, מסבירה שהמינונים לסוכרת יכולים להגיע עד שלושה גרמים daily. עם זאת, המינון היעיל למטרות אנטי-אייג'ינג נותר unknown לחלוטין.

ד"ר מאייר מפרטת מספר שאלות ללא מענה עבור ד"ר אנטון טיטוב, MD. חוקרים חייבים לקבוע את המינון הנכון, התדירות ומשך הטיפול עבור כל סנוליטיקה. הם also צריכים להבין אם ההשפעות של השמדת תאים סנסנטיים הן ארוכות טווח או דורשות טיפול מתמשך.

בניית עתיד הרפואה האריכות ימים

ד"ר אנדראה מאייר, MD, מדגישה שהוכחת efficacy דורשת מתודולוגיה מדעית קפדנית. זה fundamental להקמת רפואת אריכות ימים כהתמחות רפואית מוכרת. השגת קבלה within הקהילה הקלינית הרחבה יותר היא צעד vital קדימה.

ד"ר מאייר מצביעה על החשיבות של כיסוי ביטוחי בריאות להתערבויות עתידיות. זה יהפוך טיפולי אריכות ימים מוכחים לנגישים לכלל המבוטחים, not רק לאלו שיכולים לשלם מכיסם. vision זו תלויה entirely בראיות מוצקות מניסויים קליניים.

תמליל מלא

ד"ר אנטון טיטוב, MD: האם קיימים ניסויים קליניים בסנוליטיקה בבני אדם? אם לא, כמה זמן יידרש עד שסנוליטיקה תתחיל להיבדק בבני אדם?

ד"ר אנדראה מאייר, MD: כן, קיימים currently כ-10 עד 20 ניסויים קליניים בסנוליטיקה בבני humans. זה very specific להשמדת תאים סנסנטיים, which target תאים סנסנטיים.

There are also some תרופות which might have תופעות לוואי סנוליטיות, like מטפורמין and other תרופות, but we do not know why there is a תפקוד סנוליטי. It might be just a תופעת לוואי because of mechanisms of פעילות תרופתית. It may lead to the השמדה of תאים סנסנטיים.

סנוליטיקה עדיין not ניתנות בפרקטיקה קלינית because they are not proven. That's very important: בפרקטיקה קלינית, we only give תרופות if they are proven. We must eliminate תרופות with תופעות לוואי.

And you already hear the voice of a physician liking רפואה מבוססת ראיות. So be careful—just watching videos and looking at the web—if there are סנוליטיקה already on the market, because it's not proven yet that סנוליטיקה help בני אדם.

סנוליטיקה are in very good ניסויים אקראיים מבוקרים at the moment. We will evaluate if סנוליטיקה should be part of טיפול רפואי in the next decade.

ד"ר אנטון טיטוב, MD: This is very interesting. You mentioned מטפורמין.

מטפורמין has been in שימוש קליני for over 50 years. Its פרופיל בטיחות is very well known. I understand in people with Type 2 diabetes, מטפורמין is used at 1000 milligrams per day, split in two doses.

Sometimes תרופות have different effects depending on the dose. So for potential פעילות סנוליטית of מטפורמין, are the doses higher or lower, or the same as they are used in diabetes?

ד"ר אנדראה מאייר, MD: We do not know yet. Look, I prescribe מטפורמין very often. Internal medicine specialists use מטפורמין in up to three grams a day.

But we do not know how much מטפורמין we should prescribe for what. The study being run by ד"ר ניר ברזילי at the Albert Einstein College in the US will hopefully at least give us clues if מטפורמין is working as a ג'רופרוטקטור—meaning lowering the הגיל הביולוגי and the השכיחות of מחלות הקשורות להזדקנות.

But we are not yet there to say how long a certain תרופה should be taken, what the frequency should be, and what the dosage should be. Because it's not just taking a תרופה סנוליטית regularly once or twice a day, but also what is the duration for what kind of effect.

Is the effect long-lasting or not? This all has to be proven by using rigorous methodology.

It is very important to build up a specialty like רפואת אריכות ימים. We must be recognized in the הסביבה הקלינית we are in. Also, health insurers, for example, are going to pay for the interventions we would suggest, making it publicly available not only for the people who can pay but also for the people who are just insured.

Use collapsible tabs for more detailed information that will help customers make a purchasing decision.

Ex: Shipping and return policies, size guides, and other common questions.