מציאת משמעות וריפוי: מסעו המרתק של רופא ממשבר לאחווה

קפיצה לפרק

• משבר רפואי מכריע ואבחון נדיר
• חריפות רפואית אבהית ותובנה מצילת חיים
• דרכים שונות לרפואה ולריפוי
• כתיבת "אחווה" ושיתוף בקשר ייחודי
• לכל אחד סיפור: עצות לאחים ולמשפחות
• הרהורים על ילדות וקשרים משפחתיים
• תיעוד המסע ופרסום עצמי

משבר רפואי מכריע ואבחון נדיר

ד"ר סנג'יב צ'ופרה, MD, משחזר אירוע רפואי משנה חיים שאירע כשהיה בן שתים עשרה. לאחר ששיחק קריקט ביום חם, נרדם והתעורר עיוור לחלוטין. הופעת העיוורון הפתאומית הייתה חוויה מפחידה עבור התלמיד הצעיר ומשפחתו. הערכות רפואיות ראשוניות בבית חולים צבאי לא היו חד-משמעיות, כאשר חלק מהרופאים אף הציעו אבחנה של עיוורון היסטרי.

חריפות רפואית אבהית ותובנה מצילת חיים

המצב נפתר בזכות חריפות האבחון מרחוק של אביו, קרדיולוג בעל שם. ד"ר סנג'יב צ'ופרה, MD, מסביר שאביו שאל בשלווה על כל אירוע בחודשיים האחרונים. כאשר נודע לו שבנו קיבל נסיוב נגד טטנוס לאחר פציעה ברגל, אביו אבחן באופן מיידי תגובה אידיוסינקרטית נדירה. צורה מקומית זו של מחלת נסיוב השפיעה רק על עצבי הראייה והיא מתרחשת בפחות מאחד למיליון מקרים.

הוראותיו הספציפיות של אביו למתן סטרואידים תוך-ורידיים במינון גבוה בוצעו, והראייה של ד"ר סנג'יב צ'ופרה, MD, חזרה בתוך שמונה שעות. פרופסורים לרפואת עיניים בהרווארד, סטנפורד ודיוק הביעו לאחר מכן תדהמה מאבחנה זו, והעירו שללא התערבות זו, היה עלול להיגרם עיוורון קבוע.

דרכים שונות לרפואה ולריפוי

חוויה עמוקה זו היא שהניעה ישירות את ד"ר סנג'יב צ'ופרה, MD, לפנות לקריירה ברפואה. אחיו, ד"ר דיפאק צ'ופרה, MD, לא גילה בתחילה כל עניין ברפואה ושאף להיות עיתונאי. עם זאת, הפסקה של שבעה חודשים שבהם ליווה את אביו בבית החולים, בחדר הניתוח ובמחלקת הרנטגן, הציתה בו עניין ששינה את מסלולו.

ד"ר דיפאק צ'ופרה, MD, הפך לאנדוקרינולוג מערבי מסורתי לפני שחקירתו את המדיטציה פתחה בפניו השקפת עולם חדשה. זה הוביל אותו לאמץ את הרפואה והפילוסופיה המזרחית, ובסופו של דבר להפוך למדריך רוחני וסופר בעל שם עולמי.

כתיבת "אחווה" ושיתוף בקשר ייחודי

יחד, האחים כתבו את הספר "אחווה", המספר את סיפורם המרתק של הגירה מהודו לארצות הברית ומסעם להפוך למרפאים בעלי שם עולמי. ד"ר סנג'יב צ'ופרה, MD, מציין שכל אחד מהם כתב שנים עשר פרקים מתחלפים. התהליך השיתופי היה חלק, והספר הפך במהירות לרב-מכר לאומי לאחר סיור מוצלח של חמישה ימים.

ד"ר אנטון טיטוב, MD, ניהל את הדיון המדגיש את הדינמיקה הייחודית שלהם, כאשר ד"ר סנג'יב צ'ופרה, MD, מביא הומור להופעותיהם המשותפות וד"ר דיפאק צ'ופרה מציג פרספקטיבה רצינית יותר.

לכל אחד סיפור: עצות לאחים ולמשפחות

מסר מרכזי מד"ר סנג'יב צ'ופרה, MD, הוא שלכל משפחה יש סיפור יוצא דופן לספר. הוא מעודד אחים בכל מקום להרהר בחוויותיהם המשותפות, בקשרים, בדמיון ובשוני ביניהם. מעשה תיעוד הסיפורים הללו יכול להיות דרך עוצמתית להבנת העבר ועיצוב עתיד בעל משמעות.

הרהורים על ילדות וקשרים משפחתיים

ד"ר סנג'יב צ'ופרה, MD, מייחס חלק ניכר מהצלחתו ושל אחיו להורים המדהימים שלהם, אותם הוא מתאר כמלאי אהבה, חמלה, חוכמה וחריפות. הוא מדגיש שיסוד של ילדות תומכת ומטפחת הוא זרז עוצמתי להשגה. הוא מציע כי חקירת מה שהיה מיוחד בילדות של כל אדם היא הצעד הראשון towards לשחרור הנרטיב האישי.

תיעוד המסע ופרסום עצמי

למי שמקבל השראה לספר את סיפורו, ד"ר סנג'יב צ'ופרה, MD, מציע עצות מעשיות. הוא ממליץ להתחיל בלקיחת רשומות ולדבר על זיכרונות. נוף ההוצאה לאור מציע כיום דרכים רבות, מקדמות מסורתיות ועד לפלטפורמות פרסום עצמי, מה שהופך אותו לנגיש יותר מאי פעם לשתף חווית חיים עמוקה עם העולם.

תמליל מלא

ד"ר סנג'יב צ'ופרה, MD: דיפאק ואני התמזלנו מאוד כי היו לנו ההורים המדהימים ביותר, מלאי אהבה, חמלה, חוכמה וחריפות. אבינו היה רופא מדהים. הוא היה קרדיולוג והפך לרופאו של נשיא הודו.

ד"ר אנטון טיטוב, MD: יחד עם אחיך, ד"ר דיפאק צ'ופרה, פרסמת ספר, "אחווה". זהו סיפור מרתק על שני אחים שהיגרו לארצות הברית מהודו ופנו לדרכים מאוד שונות, אך שניכם הפכתם למרפאים, רופאים ומורים בעלי שם עולמי.

מה תוכל לומר לאחים ולאחיות שם - אולי בארצות הברית, אולי בהודו, אולי ברוסיה - על איך הם יכולים להשיג את הייעוד והאושר שלהם בחיים? מה הם יכולים ללמוד מהניסיון שלך?

ד"ר סנג'יב צ'ופרה, MD: דיפאק ואני התמזלנו מאוד כי היו לנו ההורים המדהימים ביותר, מלאי אהבה, חמלה, חוכמה וחריפות. אבינו היה רופא מדהים. הוא היה קרדיולוג והפך לרופאו של נשיא הודו.

אספר לך סיפור אחד. זו הסיבה שהחלטתי להיות רופא. הייתי בן 12 ולמדתי בבית הספר התיכון סנט קולומבוס בניו דלהי. אחי מבוגר ממני בשנתיים, אז הוא היה באותו בית ספר.

סוף שבוע אחד - סוף שבוע חם ושמשי מאוד - שיחקנו משחק קריקט. יום ראשון בערב, סביב השעה 6, אני קורא ב-Reader's Digest ונרדם, מנמנם. אני מתעורר ואני לא יכול לראות. אני עיוור!

אני משפשף את עיניי ופותח אותן שוב. אני לא יכול לראות. אני דוחף את אחי ואמרתי, "דיפאק, אני לא יכול לראות!" הוא כנראה עשה טריק ויזואלי והבין שאני לא מעמיד פנים. הוא התחיל לבכות, "אז יש לי אח אחד והוא התעוור!"

דודי, אצלו שהינו - הוריי היו במרחק 300 מייל; הם רצו שנסיים את לימודינו בבית הספר היוקרתי הזה בניו דלהי - לקח אותי לבית החולים הצבאי שם הרופאים בדקו אותי, כולל, אני מאמין, רופא עיניים. לא היה להם מושג מה קורה. אפילו דיברו על עיוורון היסטרי. הייתי תלמיד שמח, תלמיד טוב, ילד מאושר.

לבסוף, הוא השיג את אבי, שהיה במרחק 300 מייל. זה 1961; הוא בג'יפ צבאי בסיור. זו שיחת טלפון למרחקים. מאוד בשלווה הוא אומר, "ספר לי כל מה שקרה לסנג'יב בחודשיים האחרונים." "הוא היה בסדר. אה, כן, הוא נפצע ברגלו השמאלית לפני כשבוע מחפץ חד. לקחנו אותו למחלקת התאונות. הוא קיבל תפרים."

אבי אמר, "האם הוא קיבל אנטיביוטיקה?" הם בדקו ברישומים ואמרו, "כן." אז הוא אמר, "האם הוא קיבל זריקת טטנוס?" הם בדקו ואמרו מאוד בגאווה, "כן, נתנו לו זריקת טטנוס." הוא שאל שאלה אחת נוספת, "איזה סוג? נסיוב נגד טטנוס או רעלן נגד טטנוס?"

הם בדקו ואמרו, "נסיוב נגד טטנוס." אין לי מושג איך אבי חזה זאת, אבל הוא אמר, "סנג'יב חווה תגובה אידיוסינקרטית נדירה לנסיוב נגד טטנוס. יש לו צורה מקומית של מחלת נסיוב המשפיעה רק על שני עצבי הראייה שלו. הם 'הועפו'. זה קורה בפחות מאחד למיליון פעמים. התחל עירוי תוך-ורידי ותן לו מינונים גבוהים של קורטיקוסטרואידים."

זה בוצע, ובערך שמונה שעות לאחר מכן הראייה שלי חזרה. סיפרתי סיפור זה לפרופסורים לרפואת עיניים כאן בהרווארד, בסטנפורד, בדיוק, והם אומרים, "אוי, אלוהים! איך אביך ידע את זה? לפעמים אם זה לא היה נעשה, אולי היית נעשה עיוור לכל החיים!"

החלטתי להיות רופא. אחי דיפאק לא גילה עניין ללכת לרפואה. הוא רצה ללכת לעיתונאות. אז לאחר תיכון Senior Cambridge, הייתה הפסקה של שבעה חודשים לפני שנכנסים לקולג'. הוא הלך לבית החולים עם אבי. הוא הלך לחדר הניתוח, הוא הלך לרנטגן, והוא היה מוקסם.

הוא למד בבית ביולוגיה במשך שנה, ואז הוא הפך לרופא. הוא הפך לרופא מערבי מסורתי, אנדוקרינולוג. אבל אז הוא למד מדיטציה, וזה פתח את השקפת עולמו. הוא אימץ את הרפואה והפילוסופיה המזרחית. הוא הפך לגורו רוחני ומדריך טוב.

הוא ואני כתבנו שנים עשר פרקים כל אחד. הם מתחלפים בספר. הוא אמר לי, "אני מבוגר יותר וכתבתי עוד כמה ספרים. האם אוכל להציע הצעות לפרקים שלך?" אמרתי, "בהחלט!" לא שינינו מילה!

היה לנו זמן נהדר לצאת לסיור הספר. אני הצחיקתי אנשים; הוא יותר רציני. אחת התוכניות הראשונות שעשינו הייתה בניו יורק. עשינו סיור בניו יורק במשך יומיים, בוושינגטון במשך יומיים, בלוס אנג'לס במשך יום אחד - חמישה ימים. בשבוע שלאחר מכן זה הפך לרב-מכר לאומי.

אבל בניו יורק הייתה תוכנית בשם "92nd Street Y" שהיו בה 1,200 אנשים בקהל. אנחנו עושים חתימות על ספרים. אז המנחה מראיין את דיפאק ואותי במשך שעה. אז הוא פותח את זה לקהל למשך שעה.

השאלה הראשונה מגיעה לדיפאק. המנחה אומר, "דיפאק, שאלה ראשונה עבורך: השאלה היא, 'לפעמים היית יושב next to אדם מואר ויכול לשאול שאלה אחת, מה היא תהיה?'" אני שם את ידי על כתפו של דיפאק ואומר, "בסדר, דיפאק, קדימה, אני מוכן לשאלה שלך!" 1,200 אנשים התפקעו מצחוק!

אבל העניין עם אחים הוא שלכל אחד יש סיפור לספר. עבור אחים להרהר ולומר, "מה היה מיוחד בילדות שלנו? מה היה מיוחד בחיינו? איך אנחנו מחוברים? איך אנחנו דומים? איך אנחנו שונים?" יש לך סיפור יוצא דופן לספר.

אני בטוח שזה נכון גם עבורך, נכון? אז תחשוב על זה ותתחיל לרשום רשומות ותתחיל לכתוב, תתחיל לדבר על זה. אז כתוב ספר, ותוכל לפרסם באופן עצמאי. אתה יכול לקבל מקדמה מהוצאה לאור גדולה. יש כל כך הרבה דרכים שונות בימים אלה.

לכל אחד יש חוויות עמוקות. כן! אבל כפי שאתה מציע, זה לא רק לחוות את החוויה אלא לחיות דרכה, להבין אותה, ואז לעשות ממנה משהו עבור העתיד שלך. כן, בהחלט!