טיפול בהיריון בחירשים ועיוורים: אסטרטגיות התאמה

קפיצה לסעיף

• טיפול בהיריון בחירשים וגישה לשפת סימנים
• רגישות תרבותית כלפי מטופלים חירשים
• תקשורת בית חולים עבור מטופלים חירשים
• לקות ראייה והתאמות בהיריון
• חיות שירות בחדר הלידה
• ייעוץ גנטי ולקויות תורשתיות

טיפול בהיריון בחירשים וגישה לשפת סימנים

ד"ר מארק דומרגס, MD, מדגיש שהתאמה למטופלים חירשים בהיריון מתחילה בהכרה בשפת הסימנים כאמצעי תקשורת ראשוני. הוא מציין שהשאלה הבסיסית עבור מערכות בריאות היא האם לנתב מטופלים אלה למרכזים מיוחדים או להבטיח שכל בית חולים יכול לספק טיפול הולם. בבית החולים שלו, קיימת מערכת שבה מטופלים יכולים לגשת למתורגמן בכל מקום במתקן, מה שמבטיח תקשורת רציפה במהלך ביקורים טרום לידתיים, צירים ולידה.

רגישות תרבותית כלפי מטופלים חירשים

הבנת הרקע התרבותי של אנשים חירשים חיונית למתן טיפול אמפתי. ד"ר מארק דומרגס, MD, מאיר זווית היסטורית מרגשת, ומציין שרבים בקהילת החירשים היו קורבנות של השואה הנאצית. היסטוריה זו הופכת אותם לרגישים במיוחד לדיונים על גנטיקה, נושא שכיח בטיפול טרום לידתי. יתרה מכך, ד"ר דומרגס מציין שילדים חירשים לרוב חסרים גישה לחינוך סטנדרטי בנושאי בריאות הרבייה, מה שיוצר פערי ידע שרופאי נשים חייבים לתת עליהם מענה בסבלנות ובהירות במהלך ההיריון.

תקשורת בית חולים עבור מטופלים חירשים

אסטרטגיות תקשורת יעילות הן תנאי בל יעבור לטיפול איכותי. ד"ר מארק דומרגס, MD, מייעץ נגד צעקות, טעות נפוצה אך חסרת תועלת, וממליץ על פתרונות מעשיים כמו שימוש בטלפונים להקלדה או להכתבת הודעות. הוא תומך במערכות בית חולים רחבות שתומכות בהודעות טקסט ושיחות וידאו. העסקת צוות דו-לשוני שהוא עצמו חירש יכולה להיות משאב יקר ערך, גישור על פער התקשורת וטיפוח אמון בין המטופלת לצוות הרפואי לאורך מסע ההיריון.

לקות ראייה והתאמות בהיריון

טיפול בהיריון במטופלות עיוורות דורש גישה מותאמת אישית לצרכים סביבתיים ומעשיים. ד"ר מארק דומרגס, MD, מסביר שהצוות הרפואי חייב ראשית להבין את סוג לקות הראייה הספציפית. הערכה זו משפיעה ישירות על ארגון סביבת הטיפול, כולל שיקולים לגבי רמות התאורה בחדרי הבדיקה והלידה כדי למנוע אי נוחות או בלבול אצל המטופלת.

חיות שירות בחדר הלידה

אתגר לוגיסטי מרכזי הוא התאמה לכלבי נחייה בסביבות קליניות, במיוחד באגף הצירים והלידה. ד"ר מארק דומרגס, MD, מציין שבעוד שדבר זה דורש תכנון מראש, פתרונות הם בדרך כלל פשוטים ליישום. בתי חולים זקוקים לפרוטוקולים ברורים לניהול חיות שירות כדי להבטיח שהן יוכלו להישאר עם בעליהן, לספק תמיכה חיונית ללא פגיעה בסטריליות או בבטיחות during הרגעים הקריטיים של הלידה.

ייעוץ גנטי ולקויות תורשתיות

עבור לקויות מסוימות, טיפול בהיריון חייב לכלול ייעוץ גנטי מיוחד. ד"ר מארק דומרגס, MD, נותן את הדוגמה של עיוורון כתוצאה מרטינובלסטומה דו-צדדית (bilateral retinoblastoma) שטופלה, סרטן תורשתי. הוא מדגיש שייעוץ טרום השרשה או טרום לידתי מוקדם הוא חיוני כדי לדון בסיכונים להעברת המצב לילד. אלה שיחות מורכבות, רוויות רגש, הדורשות גישה רגישה ומומחית, המדגימות היטב היכן נפגשים טיפול בלקות וגנטיקה במיילדות.

תמליל מלא

ד"ר אנטון טיטוב, MD: נכות היא נושא מאוד רחב, אך היא נפוצה. אז מה אישה צריכה לשקול וכיצד לנהל היריון בנשים עם מוגבלויות? אולי תוכל לקבץ לפי סוגים שונים של מוגבלויות?

ד"ר מארק דומרגס, MD: זו שאלה מאוד חשובה. עולם הנכות הוא עולם מורכב להפליא עם מצבים מאוד שונים.

אם מתחילים עם אנשים חירשים המדברים באמצעות שפת סימנים, האם זו נכות? האם זו תרבות ספציפית? האם הם שונים מ, נניח, אנשים סינים המגיעים לצרפת? שאלה מעניינת.

האם הם צריכים לקבל טיפול מרופאים המדברים את השפה? זה אומר סוג של ניתוב והליכה למקומות מיוחדים. או שהם צריכים להיות מסוגלים ללכת לכל מקום? אין לי תשובה חד משמעית לכך. זו שאלה פילוסופית.

ככל שהמרכז שלנו concerne, אנחנו ובית החולים שלנו פיתחנו במשך שנים מערכת קבלה לאנשים המשתמשים בשפת סימנים. הם יכולים ללכת לכל מקום בבית החולים ולהיות עם מתורגמן.

במחלקות שונות, יש צוות רפואי המדבר את השפה. לדוגמה, במחלקה שלנו, יש מיילדת שהיא rather טובה בדיבור עם שפת סימנים. היא זאת שעוקבת אחר הגבירות המשתמשות בשפת סימנים.

היא לימדה אותנו הרבה על התרבות של אנשים חירשים. לדוגמה, לא sempre מודעים לכך שהם היו קורבנות של השואה הנאצית. זה הופך אותם לרגישים מאוד לכל דיון גנטי.

זה משהו שצריך לזכור. נושא נוסף הוא שכאשר אתה חירש, לפעמים קשה לקבל גישה כילד למידע על נושאי רבייה, וכו'.

זה גם חשוב שבבית חולים, יודעים שאם אנשים חירשים, התשובה היא not לצעוק עליהם. זה משהו שאתה רואה מדי פעם.

אתה can simply לקחת את הטלפון שלך ולהקליד דברים או להכתיב דברים בטלפון שלך ולנהל דיונים. ברמת הארגון או בית החולים, מערכת של הודעות טקסט או שיחות וידאו, וכו', אפשרית ליישום.

Also, אפשר להעסיק אנשים שהם themselves חירשים and who are דו-לשוניים בכיוון ההפוך. זה משהו שאנחנו עושים כאן.

ד"ר אנטון טיטוב, MD: אז כנראה עבור אנשים חירשים המשתמשים בשפת סימנים, הדבר החשוב ביותר הוא simply להכיר בכך שהם מדברים שפה שונה ולהתאים את ourselves.

ד"ר מארק דומרגס, MD: באופן אידיאלי, כמובן, to have someone who speaks the language and who can follow the pregnancy or have a translator. This is a straightforward thing. It's not that easy to implement everywhere.

ד"ר אנטון טיטוב, MD: There are questions about the best approach. Should people be triaged to a specific hospital?

If we consider visual impairment, again, it is probably important that as a team, we understand what type of visual impairment we are dealing with. What will be the impact of the light? How to organize the rooms?

How to manage dogs? I mean a helper dog—how do we manage the dog? How do we manage with this animal in the labor ward, etc.? These are little things you have to find solutions for. Usually, it's rather easy to get those solutions.

There's also the genetic question. For example, just thinking of a patient, blindness may be the consequence of the treatment of bilateral retinoblastoma, which is an inherited disease.

ד"ר מארק דומרגס, MD: Then, if you discuss the pregnancy beforehand, the question of the inheritance of the genetic diagnosis will be raised. It is a difficult issue, of course. But this needs to be discussed.

This is an example where disability and genetics meet together.