הבנת גידולים קרצינואידיים בריאה: מדריך מקיף למטופל

תוכן עניינים

• מה הם גידולים קרצינואידיים בריאה?
• גורמים וגורמי סיכון
• מי חולה בגידולים קרצינואידיים בריאה?
• תסמינים והצגה קלינית
• תהליך האבחון
• אפשרויות טיפול
• תחזית ושיעורי הישרדות
• סיבוכים אפשריים
• מעקב ארוך טווח
• מקור המידע

מה הם גידולים קרצינואידיים בריאה?

גידולים קרצינואידיים בריאה הם ממאירויות נוירואנדוקריניות נדירות המתפתחות מתאים מיוחדים בריאות. גידולים נדירים אלה מהווים פחות מ-1% מכלל סרטני הריאה, מה שהופך אותם לפחות שכיחים משמעותית מסוגי סרטן ריאה אחרים. בניגוד לרוב סרטני הריאה, גידולים קרצינואידיים אינם קשורים לעישון ונוטים לגדול בקצב איטי יותר.

רופאים מסווגים קרצינואידים ריאתיים לשתי קטגוריות עיקריות על פי המראה המיקרוסקופי וההתנהגות שלהם. קרצינואידים טיפוסיים הם גידולים בדרגה נמוכה עם פחות מ-2 חלוקות תאים (מיטוזות) ל-2 מ"מ² וללא נמק רקמתי. קרצינואידים לא טיפוסיים הם גידולים בדרגה בינונית עם 2-10 מיטוזות ל-2 מ"מ² ואזורי נמק. קרצינואידים טיפוסיים מהווים 85-90% מהמקרים, בעוד קרצינואידים לא טיפוסיים מהווים את ה-10-15% הנותרים.

גידולים אלה מראים דפוסים מובחנים במקום התפתחותם בתוך הריאות. כ-80% מהם מתרחשים במרכז הריאה ליד דרכי הנשימה הראשיות, בעוד ש-20% מתפתחים באזורים ההיקפיים של הריאות. למרות צמיחתם האיטית בדרך כלל, כל הקרצינואידים הברונכיאליים נחשבים לממאירים ויש להם פוטנציאל להתפשט לחלקים אחרים בגוף.

גורמים וגורמי סיכון

הגורמים המדויקים לגידולים קרצינואידיים בריאה נותרים לא ברורים, וחוקרים ממשיכים לחקור מה מעורר את התפתחותם. בעוד שעישון אינו נראה כגורם ישיר כמו בסרטני ריאה אחרים, עדויות מסוימות מצביעות על כך שיותר מטופלים עם קרצינואידים לא טיפוסיים הם מעשנים בהשוואה לאלה עם קרצינואידים טיפוסיים.

גורמים סביבתיים מסוימים עשויים לתרום לסיכון. מחקרים מסוימים זיהו מזהמי אוויר וכימיקלים ספציפיים כגורמי סיכון פוטנציאליים, אם כי נדרש מחקר נוסף כדי לאשר קשרים אלה. במקרים נדירים, קרצינואידים ריאתיים יכולים להתרחש בהקשר של תסמונת נאופלזיה אנדוקרינית מרובה מסוג 1 (MEN-1), מצב גנטי המשפיע על בלוטות המייצרות הורמונים.

חוקרים מצאו שאפילו במקרים לא תורשתיים, הגן MEN-1 מראה לפעמים שינויים (אי-פעילות), מה שמצביע על מרכיב גנטי פוטנציאלי בהתפתחות גידולים אלה. קשר גנטי זה מסביר מדוע גידולים אלה יכולים לעיתים לעבור במשפחות, אם כי רוב המקרים מתרחשים ללא היסטוריה משפחתית.

מי חולה בגידולים קרצינואידיים בריאה?

גידולים קרצינואידיים בריאה יכולים להשפיע על אנשים בטווח גילאים רחב, מגיל 5 שנים ועד גיל 90 שנים. הגיל הממוצע בעת האבחנה הוא כ-50 שנים, עם קרצינואידים לא טיפוסיים המופיעים בדרך כלל כ-10 שנים מוקדם יותר מקרצינואידים טיפוסיים. באופן בולט, כ-8% מגידולים אלה מאובחנים במהלך שנות הנעורים (העשור השני לחיים), מה שהופך אותם לגידול הריאתי הראשוני הנפוץ ביותר בילדות.

מחקרים מראים דפוסים דמוגרפיים מסוימים במי שחולה בגידולים אלה. נתונים מצביעים על שכיחות גבוהה יותר בקרב אנשים לבנים בהשוואה לקבוצות אתניות אחרות. נשים נראות מעט יותר בסיכון לפתח גידולים אלה מגברים, אם כי ההבדל אינו דרמטי.

בעשורים האחרונים, רופאים צפו בשכיחות גוברת של גידולים קרצינואידיים, כולל אלה בריאות. מגמה עולה זו משקפת ככל הנראה שיטות גילוי משופרות באמצעות טכנולוגיות הדמיה מתקדמות ולא עלייה ממשית במקרים. מודעות טובה יותר וכלים אבחוניים משמעותם שגידולים אלה מזוהים בתדירות גבוהה יותר מאשר בעבר.

תסמינים והצגה קלינית

כ-25% מהאנשים עם גידולים קרצינואידיים בריאה אינם חווים תסמינים מורגשים כלל. גידולים אלה מתגלים לעיתים קרובות באופן אקראי במהלך בדיקות רפואיות או הדמיה המבוצעות עבור חששות בריאותיים לא קשורים. כאשר תסמינים אכן מתרחשים, הם קשורים בדרך כלל למיקום הגידול ולגודלו.

התסמינים הנפוצים ביותר כוללים:

• שיעול מתמשך או צפצופים
• המופטיזיס (שיעול דמי)
• תסמינים הקשורים לקריסת ריאה או דלקת ריאות המתפתחת מעבר לדרכי אוויר חסומות
• סטרידור (צליל נשימה גבוה) במקרים מסוימים

מכיוון שאלה גידולים נוירואנדוקריניים, חלק מהמטופלים עלולים לפתח תסמונת קרצינואידית, אם כי זה מתרחש בפחות מ-3% מהמקרים. תסמיני תסמונת קרצינואידית כוללים:

• הסמקה פנים (אדמומיות וחום)
• קוצר נשימה
• לחץ דם גבוה
• עלייה במשקל בלתי מוסברת
• צמיחת שיער מוגזמת (הירסוטיזם)
• תסמינים דמויי אסתמה

רוב הגידולים הקרצינואידיים הריאתיים הם "שקטים אנדוקרינולוגית", כלומר הם אינם מייצרים כמויות משמעותיות של הורמונים הגורמים לתסמינים מורגשים. כאשר תסמונות הקשורות להורמונים אכן מתרחשות, הן יכולות לכלול תסמונת קרצינואידית, תסמונת קושינג (מייצור יתר של קורטיזול) ואקרומגליה (מייצור יתר של הורמון גדילה).

תהליך האבחון

אבחון גידולים קרצינואידיים בריאה כרוך בגישות מרובות כדי לאשר את האבחנה ולקבוע את היקף המחלה. התהליך מתחיל בדרך כלל בבדיקות דם כולל מדידת כרומוגרנין A בפלזמה, ספירת דם מלאה, רמות אלקטרוליטים, ובדיקות תפקוד כבד וכליות. אלה עוזרים לקבוע קו בסיס ולבדוק ייצור הורמונים.

כאשר תסמינים מצביעים על הפרשת הורמונים, רופאים מזמינים בדיקות ספציפיות:

• חומצה 5-הידרוקסי אינדולואצטית בשתן (5-HIAA) לזיהוי מטבוליזם סרוטונין
• רמות קורטיזול בסרום וקורטיזול חופשי בשתן 24 שעות לתסמונת קושינג
• רמות הורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH) עבור חשד למחלת קושינג
• רמות הורמון משחרר הורמון גדילה (GHRH) וגורם גדילה דמוי אינסולין (IGF)-I לאקרומגליה

ברונכוסקופיה ממלאת תפקיד crucial באבחון מכיוון שרוב הגידולים ממוקמים במרכז ונראים במהלך פרוצדורה זו. במהלך ברונכוסקופיה, רופאים יכולים לצפות ישירות בגידול ולקבל דגימות רקמה (ביופסיות). עם זאת, פרוצדורה זו נושאת סיכון לדימום בשל האופי הווסקולרי מאוד של גידולים אלה.

מחקרי הדמיה מספקים מידע essential על מאפייני הגידול ומיקומו. צילומי חזה סטנדרטיים מגלים גידולים אלה בכ-40% מהמקרים. סריקות טומוגרפיה ממוחשבת (CT) עם חומר ניגוד תוך-ורידי מייצגות את תקן הזהב להערכה רדיולוגית, ומראות typically מסות מעוגלות מוגדרות היטב שעשויות להיות מעט lobulated.

טכניקות הדמיה מתקדמות עוזרות להבחין בין גידולים קרצינואידיים לסרטנים אחרים:

• סריקות FDG PET עוזרות להבדיל בין קרצינואידים לגידולים נוירואנדוקריניים בדרגה גבוהה
• Octreotide SPECT ואנלוגים סומטוסטטין מסומני גליום משפרים את רגישות הגילוי
• הדמיה מסומנת אינדיום-111-אוקראוטיד משפרת אבחון, staging, ומעקב אחר הישנות

אפשרויות טיפול

כריתה כירורגית נותרת הטיפול העיקרי לגידולים קרצינואידיים בריאה ומציעה את הסיכוי הטוב ביותר לריפוי. היקף הניתוח תלוי במספר גורמים כולל סוג הגידול (טיפוסי לעומת לא טיפוסי), מיקום, גודל, והאם הגידול התפשט לבלוטות לימפה.

לקרצינואידים טיפוסיים ללא מעורבות בלוטות לימפה, כריות מוגבלות כמו כריתת wedge או segmentectomy עשויות להספיק. לובקטומיה (הסרת אונה ריאתית שלמה) מבוצעת commonly, especially עבור גידולים גדולים יותר או אלה הממוקמים במרכז. במקרים בהם גידולים מערבים דרכי אוויר ראשיות, מנתחים עשויים לבצע פרוצדורות ברונכופלסטיות כדי לשמר תפקוד ריאתי תוך הסרה מלאה של הגידול.

ניתוח חזה בסיוע וידאו (VATS) הפך לגישה הכירורגית המועדפת בשל יתרונותיו כולל תחלואה מופחתת, אשפוזים קצרים יותר, והחלמה מהירה יותר בהשוואה לתורקוטומיה פתוחה מסורתית. מחקרים הדגימו תוצאות מצוינות לטווח קצר וארוך עם VATS, מה שהופך אותה לגישה הסטנדרטית where technically feasible.

התפקיד של טיפולים נוספים לאחר ניתוח (טיפול adjutant) נותר שנוי במחלוקת. הנחיות National Comprehensive Cancer Network ממליצות לשקול כימותרפיה adjutant עם cisplatin ו-etoposide עם או ללא קרינה עבור קרצינואידים לא טיפוסיים stage III. European Neuroendocrine Tumor Society similarly תומכת בטיפול adjutant עבור קרצינואידים לא טיפוסיים עם בלוטות לימפה חיוביות אך לא עבור קרצינואידים טיפוסיים.

למחלה מתקדמת או גרורתית, אפשרויות טיפול כוללות:

• אנלוגים סומטוסטטין לשליטה בתסמינים והאטת התקדמות
• רגימנים כימותרפיים (cisplatin/etoposide או temozolomide/capecitabine)
• מעכבי mTOR כמו everolimus, שהראו 9.6 חודשים הישרדות ללא התקדמות לעומת 3.6 חודשים עם פלצבו
• סוכנים Anti-VEGF שמטרתם יצירת כלי דם

תחזית ושיעורי הישרדות

התחזית עבור גידולים קרצינואידיים בריאה תלויה במספר גורמים כולל סוג הגידול, stage בעת האבחנה, גיל המטופל, ושלמות ההסרה הכירורגית. overall, לגידולים אלה תוצאות טובות יותר מרוב סרטני הריאה האחרים, particularly כאשר מתגלים מוקדם.

שיעורי הישרדות לחמש שנים משתנים significantly לפי stage:

• Stage I: 93% שיעור הישרדות
• Stage II: 84% שיעור הישרדות
• Stage III: 75% שיעור הישרדות
• Stage IV: 57% שיעור הישרדות

סוג הגידול משפיע dramatically על תוצאות. לקרצינואידים טיפוסיים יש תחזית מצוינת עם approximately 90% הישרדות לחמש שנים, בעוד קרצינואידים לא טיפוסיים מראים around 60% הישרדות לחמש שנים. נוכחות סרטן בבלוטות לימפה מייצגת גורם prognost

לאחר הטיפול, מטופלים זקוקים למעקב קפדני ארוך טווח לזיהוי הישנות או גרורות אפשריות. פרוטוקולי המעקב דומים בדרך כלל לאלה של סרטן ריאות אחר, עם הערכות קליניות ומחקרי הדמיה במרווחים קבועים. בדרך כלל, מטופלים עוברים בדיקות קליניות וצילומי חזה או סריקות CT כל 2-3 חודשים במהלך השנה הראשונה לאחר הניתוח.

לאחר השנה הראשונה, מומלץ מעקב שנתי למשך עד 10 שנים. עם זאת, הנחיות עדכניות מצביעות על כך שגידולים קרצינואידיים טיפוסיים שליליים לקשרי לימפה הקטנים מ-3 ס"מ עם שוליים כירורגיים נקיים וללא מחלה רב-מוקדית עשויים שלא לדרוש מעקב אינטנסיבי. הצורך במעקב מתמשך תלוי בגורמים אישיים כולל מאפייני הגידול, תגובה לטיפול ומצב בריאותי כללי.

צוות הבריאות ממלא תפקיד מכריע בניהול ארוך הטווח. בשל הסימפטומים הלא-ספציפיים של גידולים אלה, תיאום בין רופאי ריאות, רדיולוגים, פתולוגים, אונקולוגים ורופאים כירורגים של החזה מבטיח טיפול מקיף. גישה רב-מקצועית זו מסייעת להתמודד עם סיבוכים, לנהל תופעות לוואי של הטיפול ולזהות בזמן כל סימן להישנות.

מידע מקור

כותרת המאמר המקורי: Lung Carcinoid Tumors - StatPearls - NCBI Bookshelf

מחברים: Faten Limaiem, Muhammad Ali Tariq, Uzma Ismail, Jason M. Wallen

שיוך מוסדי: University of Tunis El Manar, Tunis Faculty of Medicine; Tower Health; Specialist Care Clinic; Upstate Medical University

פרטי פרסום: StatPearls Publishing; 2025 Jan-

עדכון אחרון: June 15, 2023

מאמר ידידותי זה למטופל מבוסס על מחקר עמיתים מהמדף הספרים של המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (NCBI).