מומחה מוביל בחינוך רפואי ובתמיכה בחולים, ד"ר מרשל וולף, MD, מסביר כיצד חוות דעת רפואית שניה חיונית לאבחון מדויק ולטיפול מיטבי. הוא מדגיש כי גם רופאים מנוסים עלולים לטעות וראוי שיהיו נוחים עם הודאה באי-ודאות. ד"ר וולף תומך בקשר רופא-מטופל שיתופי שבו רופאים מסייעים באופן פעיל למציאת המומחה המתאים. הוא משתף אנקדוטה אישית חזקה על גידול ריאה נדיר כדי להמחיש את ההשפעה המצילת חיים שבחיפוש פרספקטיבה מומחית נוספת.
מדוע חוות דעת רפואית שנייה חיונית לבריאותך
קפיצה לפרק
- חשיבותן של חוות דעת שניות
- מתי לפנות לחוות דעת נוספת
- תפקיד הרופא כ-SANEG (סנגור מטופל)
- מעבר לסטיגמה של אי-ודאות
- סיפור אישי להצלחה
- תמליל מלא
חשיבותן של חוות דעת שניות
מטופלים רבים מניחים שהם מקבלים את הטיפול הרפואי הטוב ביותר האפשרי. הנחה זו יכולה להתבסס על ביטוח בריאות טוב, גישה לבית חולים אקדמי גדול, או מערכת בריאות ממלכתית. עם זאת, כפי שמסביר ד"ר מרשל וולף, MD, אבחנה יכולה להיות לא מלאה או שתוכנית טיפול אינה האסטרטגיה המתאימה ביותר הזמינה. חוות דעת רפואית שנייה משמשת כמנגנון הגנה קריטי מפני פערים פוטנציאליים אלה בטיפול.
ד"ר אנטון טיטוב, MD, מדגיש שאנשים רבים אינם מקבלים אבחנה מדויקת או את הטיפול הטוב ביותר פשוט כי הם אינם חוקרים לעומק את הבעיה הרפואית שלהם. פנייה לחוות דעת שנייה היא צעד פרואקטיבי שיכול לאשר אבחנה, לבחון טיפולים חלופיים, או לספק שקט נפשי. זהו חלק יסודי בהבטחה שאתה נמצא על המסלול הנכון להחלמה.
מתי לפנות לחוות דעת נוספת
ד"ר מרשל וולף, MD, מייעץ שמטופלים צריכים לשקול חוות דעת שנייה במצבים רפואיים קשים, במיוחד כאשר האבחנה מורכבת, נדירה, או כאשר הטיפול המוצע הוא פולשני. אם מטופל חש חוסר ודאות או אם מצבו אינו משתפר, התייעצות עם מומחה נוסף היא מהלך שקול. ד"ר וולף משתמש באנלוגיה חזקה, המשווה רופאים לשחקן הבייסבל האגדי טד ויליאמס, שהיה לו ממוצע חבטות של 0.400.
אנלוגיה זו מדגישה שאפילו הרופאים הטובים ביותר אינם מושלמים ו"לא תמיד חובטים באלף". לכן, מטופלים לא צריכים לפרש את הצורך בייעוץ נוסף ככישלון של הרופא הראשון שלהם, אלא כחלק סטנדרטי באופטימיזציה של הטיפול. המטרה היא להרכיב את הצוות הטוב ביותר האפשרי לאתגר הבריאות הספציפי שלך.
תפקיד הרופא כ-SANEG (סנגור מטופל)
נושא מרכזי מד"ר מרשל וולף, MD, הוא שעבודת הרופא extends beyond treatment to include patient advocacy. הוא מאמין firmly שזוהי אחריות הרופא לעזור למטופל למצוא את המומחה הנכון כאשר מצבו חורג מתחום המומחיות שלו. רופא צריך להיות נוח ותומך כאשר מטופל שואל, "האם אוכל לקבל חוות דעת רפואית שנייה?"
ד"ר מרשל וולף, MD, מציין שלמטופלים לעתים קרובות חסרים הידע והניסיון המיוחדים כדי לזהות את המומחה הנכון בעצמם. הוא קובע, "זה תפקיד הרופאים! זה תפקיד הרופא!" בפועלו שלו, ד"ר מרשל וולף, MD, היה יוזם הפניות אלה בעצמו לעתים קרובות, וראה בכך חלק integral במתן טיפול מקיף ואתי.
מעבר לסטיגמה של אי-ודאות
מכשול משמעותי בפנייה לחוות דעת שנייה יכול להיות האגו של הרופא. ד"ר מרשל וולף, MD, טוען שרפואה לא צריכה להיחשב כספורט תחרותי. סימן ההיכר של רופא מצוין הוא היכולת לומר, "אני לא יודע". הוא מצטט את הרופא מהמאה ה-9 משה בן מימון (רמב"ם), שאמר: "למד את לשונך לומר 'איני יודע', ותתקדם".
עצה עתיקה זו remains profoundly relevant today. כאשר רופא נתקל בבעיה שאינה מוכרת לו, יש לו שתי אפשרויות ברורות: לחפש בספרות הרפואית או להתייעץ עם עמית. הודאה כנה זו באי-ודאות היא הבסיס upon which מטופלים מקבלים את הטיפול הטוב והמתקדם ביותר הזמין.
סיפור אישי להצלחה
ד"ר אנטון טיטוב, MD, משתף באנקדוטה אישית מרתקת המדגימה את הכוח משנה החיים של חוות דעת שנייה. אמו אובחנה עם גידול ריאה נדיר, והתוכנית הרפואית הראשונית מרופאיה הייתה essentially "אישה מבוגרת, אין מה לעשות". לא מרוצה מגישה פסיבית זו, ד"ר טיטוב יזם חיפוש מפורט בספרות הרפואית והתייעצות עם רשת גלובלית.
מאמץ זה הוביל אותם לרופא נוסף בעל ניסיון רב שבדק את סריקת ה-CT והציע תוכנית radically different. מומחה חדש זה המליץ על ניתוח מיידי לאחר כמה בדיקות, מה שאומר ultimately שהיא נמנעה מכימותרפיה ורדיותרפיה altogether. הניתוח הצליח, ושנים לאחר מכן, היא מרגישה טוב. חוויה זו הייתה הזרז for ד"ר אנטון טיטוב, MD, להתחיל את פרויקט הראיונות שלו, המוקדש לעזור לאחרים למצוא אבחנות מדויקות ואת הטיפולים הטובים ביותר.
תמליל מלא
מטופלים רבים חושבים שהם מקבלים את האבחנה והטיפול הטובים ביותר. למטופלים יש ביטוח בריאות טוב, או שהם גרים במדינה where the state covers the cost of health care. אולי מטופל גר next to בית חולים אקדמי גדול. אבל במציאות, מטופלים might not get the best medical care for their specific situation.
אבחנה could be incomplete or imprecise, even though it is generally correct. שיטת טיפול much better או אסטרטגיה טיפולית more suitable might be available somewhere else. זה מה שקרה לאמי when she had a lung tumor diagnosed. It turned out to be a rare lung tumor.
ד"ר מרשל וולף, MD: התוכנית הרפואית הראשונית was this: "אישה מבוגרת, אין מה לעשות". It proved not to be the best course of action. It took a very detailed medical literature search. It took a global medical network consultation to find another physician.
That expert was similarly experienced. He worked next door to the first doctor. The new expert looked at the CT scan and said, "Look, we will do a couple of tests, and we can proceed to surgery immediately. Then she will not need chemotherapy or radiotherapy." That was several years ago, and it worked!
ד"ר אנטון טיטוב, MD: האם היא מרגישה טוב?
ד"ר מרשל וולף, MD: Yes, my mother is doing well. It worked well, and it prompted me to start this interview project. Because so many people are not getting the precise diagnosis and the best treatment. Because they don't probe their medical problem further. Patients often cannot probe further to find the best diagnosis and treatment for them.
ד"ר אנטון טיטוב, MD: How can patients make sure that they are getting a precise diagnosis and the best treatment?
ד"ר אנטון טיטוב, MD: What do you think of patient-initiated efforts to seek a second opinion?
ד"ר אנטון טיטוב, MD: Should patients seek other medical expert opinions in difficult medical situations?
ד"ר מרשל וולף, MD: Okay, two things. You know Ted Williams? A great baseball player. Yes, he was the last Major League baseball player to hit .400. That meant when he went to the plate, two times out of five he had a hit.
Doctors are not as good as Ted Williams. So we don't always "bat a thousand." It means we don't always perform perfectly. If you say, "My doctor made a mistake," we all make mistakes! I like to think of Ted Williams. I have a much better batting average than Ted Williams, but it is not perfect.
The real trick is this. You need a doctor who doesn't think of medicine as a competitive sport. Your doctor should be comfortable saying, "I don't know." Did you ever hear of Moses Maimonides? He's a very famous physician, ninth century. He said: "Teach thy tongue to say ‘I do not know’, and thou shalt progress." It is still good advice today.
Doctors have to be comfortable saying this: "I have never taken care of this kind of a problem." Then physicians should do one of two things. They go to the medical literature. Now with computers, that is pretty easy. Or they should go to a colleague and say this: "I have got this problem, I don't know much about it. What should I do?" That is the way patients get good care.
The problem I have with patients searching for the best treatment is this. Patients often are less capable of identifying the specialist they should talk to than their physician. In any patient's medical center, a physician might see a patient with a rare heart problem. This is not a specialty of that physician.
Then talk to the cardiologists in your center about where that patient should be sent, or who he should be seen by. A patient going to the computer may not end up in that same place. The physician should help the patient.
The patient may say, "Could I have a medical second opinion?" The physician should be comfortable saying: "Sure, I'll find you somebody." I had patients who occasionally would say that to me. I would be glad to help them find somebody else to talk to.
But it is very hard for patients without very specialized both knowledge and experience to find the right expert for their condition. That is the doctors' job! That is the doctor's job! I saw once a patient and the patient said, "I'm worried about what's going on, and I know this isn't your area of expertise. Is there somebody I could see?" I would help the patient do that. I often did.
Actually, more often I would say, "You ought to see somebody else," than the patient would say it. That is my job!