היריון, נכות מוטורית, ופיגור שכלי. יש לשאול שאלות קשות. 12

היריון, נכות מוטורית, ופיגור שכלי. יש לשאול שאלות קשות. 12

Can we help?

מומחה מוביל במיילדות בסיכון גבוה ורפואת אם ועובר, ד"ר מארק דומרגס, MD, מסביר את האתגרים המורכבים של היריון עם מוגבלויות מוטוריות ושכליות, ומפרט את הצורך הקריטי בטיפול רב-מקצועי, ייעוץ גנטי טרום-לידתי ומערכות תמיכה בהורות מותאמות כדי להבטיח תוצאות חיוביות עבור האם והילד.

ניווט בהיריון והורות עם מוגבלויות פיזיות ושכליות

קפיצה לפרק

גישה טיפולית רב-מקצועית

ד"ר מארק דומרג, MD, מדגיש כי הטיפול בהיריון בנשים עם מחלות גנטיות כמו מיופתיה דורש גישה רב-מקצועית מקיפה. מצבים אלה משפיעים לעתים קרובות על מערכות איברים מרובות, כולל ריאות ולב, ומחייבים טיפול מתואם מצד מומחים רפואיים שונים. המטרה העיקרית התפתחה מהבטחת לידה בטוחה לאם ולתינוק בלבד לטיפול באיכות חיים ארוכת טווח וביכולות הוריות.

תמיכה בהורות עם מוגבלויות

אתגרים מעשיים בהורות מהווים דאגות מרכזיות עבור נשים עם מוגבלויות פיזיות. ד"ר דומרג מזהה שאלות קריטיות שהנשים הללו מתמודדות איתן, כולל כיצד להניק עם המיפלגיה, להחליף חיתול עם רעד דיסטלי, או לתקשר ביעילות עם טטרפלגיה. דאגות אלה נותרות לעתים קרובות ללא ביטוי מכיוון שהמטופלות עשויות להסס לדון בהן בגלוי עם ספקי השירותים הרפואיים שלהן, ויוצרות פער משמעותי בייעוץ ותמיכה טרום לידתיים.

התאמות סביבתיות להורות

מוסד מיוחד המתמקד ב"תמיכה בהורות לאנשים עם מוגבלות" הפך לשותף חיוני בהתמודדות עם אתגרים אלה. ד"ר מארק דומרג, MD, מסביר כי שיתוף פעולה זה הציג את הרעיון של הורות מותאמת, המתמקדת בשינויים סביבתיים, לימוד טכניקות מעשיות ושיתוף חוויות בתוך קהילה של משפחות המתמודדות עם נסיבות דומות. מערכת תמיכה זו מסייעת למנוע מצבים שבהם סביבת הבית של התינוק עלולה להיחשב כבלתי הולמת בשל מוגבלות האם.

מחקר על אינטראקציות אם-ילד

למרות שעדיין לא פורסם, ד"ר דומרג מתאר מחקר פורץ דרך המשווה אינטראקציות בין אמהות עם מוגבלויות מוטוריות וילדיהן לעומת קבוצות ביקורת. המחקר חשף כי בעוד שקיימות קשיים, הם אינם שונים באופן מהותי מהאתגרים שחוות אמהות ללא מוגבלויות, במיוחד אלה עם תינוקות פגים. מחקר זה מספק תובנות חשובות לפיתוח אסטרטגיות תמיכה יעילות יותר להורים עם מוגבלויות.

מורכבויות המוגבלות השכלית

המצב הופך למורכב משמעותית כאשר מוגבלות שכלית או פיגור שכלי מתלווים למגבלות פיזיות. ד"ר מארק דומרג, MD, מזהה שילוב זה כאתגר גובר ברפואת אם-עובר. בעוד שאנשים עם מוגבלויות שכליות טוענים בצדק ליכולתם להורות, הם חייבים גם להתמודד עם שתי מציאויות קריטיות: הפוטנציאל התורשתי של מצבם ויכולתם לספק תמיכה הורית הולמת.

חשיבות הייעוץ הגנטי

ייעוץ גנטי הופך לחיוני במיוחד עבור זוגות שבהם אחד או שני בני הזוג עם מוגבלויות שכליות. עם גילוי גנים מתמשך המתקדם מדי שנה, ד"ר דומרג מדגיש את החשיבות של הערכת שני בני הזוג כדי להעריך סיכוני תורשה. גישה פרואקטיבית זו מאפשרת קבלת החלטות מודעות בתכנון המשפחה והתערבויות רפואיות מתאימות כאשר נדרש.

דיונים טרום היריון

התייחסות לאפשרויות הורות לפני היריון מציבה אתגרים אתיים ומעשיים קשים במיוחד. ד"ר מארק דומרג, MD, מתאר מאמצים שיתופיים מתעוררים עם פסיכיאטרים למבוגרים ולילדים במרפאת בית חולים בפריס הנקראת CIC. בעוד שהניסיון בתחום זה עדיין מוגבל וגדל, ד"ר דומרג מכיר במורכבות של קביעת דרכי פעולה מתאימות למצבים רגישים אלה, המשקפת את האופי המתפתח של טיפול רבייתי כוללני למוגבלויות.

תמליל מלא

ד"ר מארק דומרג, MD: אם בוחנים מוגבלות מוטורית, שוב, זהו תחום עצום. בבית חולים זה, אנחנו לא מאוד מכירים את הסוגים הנפוצים ביותר, למשל, אנשים שעברו פגיעה בחוט השדרה. אנחנו נוטים לטפל יותר באנשים עם מחלות גנטיות, עם מיופתיה, למשל. אנחנו מטפלים במחלות שנוטות להשפיע על כל המערכות - ריאות, לב וכו'. זה דורש גישה רב-מקצועית מההיבט הרפואי.

אבל לפני כמה שנים, פשוט שמחנו להביא נשים ותינוקות בחיים ללידה. אז הבנו שיש חיים אחרי הלידה. איך נשים יתמודדו עם ילד? הבנו שזו שאלה מרכזית שנשים שאלו את עצמן, אבל אולי לא תמיד העזו לדון בה.

איך אני אניק אם יש לי המיפלגיה? איך אחליף חיתול אם יש לי רעד דיסטלי? איך אתקשר עם הילד שלי אם יש לי טטרפלגיה? אלה שאלות מרכזיות.

אנחנו עובדים עם מוסד מיוחד שעוזר לאנשים עם מוגבלויות להסתגל כהורים: "תמיכה בהורות לאנשים עם מוגבלות". מוסד זה הוא השותף שלנו. הוא הציג לנו רעיון של הורות מותאמת. הוא מבוסס על התאמת הסביבה, על לימוד טריקים, על שיתוף החוויה עם משפחות אחרות.

יש לנו התחושה שזה הפך לעזרה גדולה. זה尤其 עזר לנו להימנע מאותם מצבים שבהם אפשר היה לחשוש שהסביבה שבה התינוק נולד לא תהיה הולמת. זה מסובך, כי אנחנו יודעים שיש מתח בין אלה שדואגים לאמהות ואלה שדואגים לילדים.

לפחות במדינה שלנו, יש פחד מתמיד שהסביבה שבה ילד מתפתח אינה אופטימלית כאשר האם עם מוגבלות חמורה. כמובן, המאבק שלנו תמיד היה לעודד נשים אלה. אולי אנחנו קצת יותר מדי אופטימיים לפעמים, אבל ניסינו לדעת יותר על זה.

לפשט את הדברים מאוד, זה עדיין לא פורסם, אבל חקרנו את האינטראקציות בין אמהות עם מוגבלות מוטורית וילדיהן והשווינו אותן לביקורות.

ד"ר אנטון טיטוב, MD: היו קשיים, אבל המצבים לא היו שונים בהרבה מהקשיים שחוות נשים ללא מוגבלויות, למשל, כאשר יש להן תינוקות פגים. זה לא קל, אבל זה אפשרי, כמובן, בתנאי שמדובר במוגבלות מוטורית.

דברים עלולים להיות מורכבים הרבה יותר כאשר יש מוגבלות מוטורית בתוספת מוגבלות שכלית. הבעיה היא לא שיש לך מוגבלות מוטורית; הבעיה היא פיגור שכלי או מנטלי. זו בעיה גדולה.

זו בעיה שיותר ויותר מטופלים מתמודדים איתה. זה מאוד קשה. מצד אחד, אנשים עם מוגבלות שכלית נוטים לומר שהם יכולים להיות הורים כמו אנשים אחרים. מצד שני, חשוב שהם יהיו מודעים לשני דברים.

המחלה שלהם עשויה להיות מצב תורשתי. יותר ויותר גנים מתגלים כל שנה. זה הופך את זה לחשוב לראות את שני בני הזוג ולהציע ייעוץ גנטי בכל מקרה.

ואז יש את השאלה של דיון בהורות לפני היריון. זה עניין מאוד, מאוד קשה. אנחנו מתחילים לנסות לעזור לזוגות. אנחנו עושים זאת עם עזרה של קבוצת פסיכיאטרים למבוגרים ולילדים בבית חולים בפריס; המרפאה נקראת CIC.

יש לנו very little experience for the moment. זה ניסיון גדל. הדבר היחיד שאני יכול לומר לכם הוא שזה מאוד קשה. אנחנו לא יכולים לומר מה צריך או לא צריך לעשות כי זה ניסיון very new עבורנו.

מוגבלות היא נושא חשוב. אני חושב שכיסית הרבה שאלות מאוד חשובות.

ד"ר אנטון טיטוב, MD: אז תודה רבה.