12 שנים של הקפאת רקמת שחלה בילדים: מעקב אחר התקדמות בשימור פוריות

תוכן העניינים

• מבוא: חשיבות שימור הפוריות עבור מטופלים צעירים
• אופן ביצוע המחקר
• מאפייני המטופלים ואבחנותיהם
• תזמון הטיפול ותיאום הטיפול
• השתתפות במחקר ותרומת רקמות
• פיתוח התכנית ואבני דרך
• משמעות הממצאים עבור מטופלים ומשפחות
• מגבלות המחקר
• כיוונים עתידיים בשימור פוריות
• מידע מקור

מבוא: חשיבות שימור הפוריות עבור מטופלים צעירים

שימור פוריות הפך למרכיב קריטי בטיפול מקיף במטופלים pediatric העומדים בפני טיפולים העלולים לפגוע במערכת הרבייה שלהם. עם שיעורי הישרדות בסרטן ילדים העולים כיום על 80%, רוב המטופלים יחיו לבגרות, מה שהופך נושאים כמו פוריות עתידית לחשובים יותר ויותר.

כ-60% מהשורדים של סרטן ילדים חווים סיבוכים ארוכי טווח חמורים, כאשר אי-פוריות מהווה דאגה משמעותית. טיפולי סרטן ספציפיים—במיוחד כימותרפיות alkylating והקרנות המכוונות לאזור האגן או המוח—יכולים להעלות משמעותית את הסיכון לאי-ספיקה שחלתית מוקדמת (גיל מעבר מוקדם) ואי-פוריות.

ארגונים רפואיים מרכזיים כולל האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית, הרשת הלאומית המקיפה לסרטן, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, והאגודה האמריקאית לרפואת רבייה—כולם ממליצים שמטופלים ומשפחות יקבלו ייעוץ מקיף לשימור פוריות לפני תחילת טיפולים העלולים להשפיע על הפוריות העתידית.

שימור קפוא של רקמת שחלה (OTC)—הקפאת רקמת שחלה לשימוש עתידי—הפכה לאפשרות שימור הפוריות היחידה עבור מטופלים שעדיין לא עברו התבגרות מינית. היא גם בעלת ערך עבור מטופלים הזקוקים להתחיל טיפול מיידי ואינם יכולים לדחות למשך השבועות הנדרשים לגירוי שחלתי ושאיבת ביציות.

אופן ביצוע המחקר

מחקר זה סקר 12 שנים של נתונים מתכנית שימור והשבת פוריות והורמונים בבית החולים לילדים Ann & Robert H. Lurie בשיקגו. החוקרים ביצעו ניתוח רטרוספקטיבי של כל המטופלים שעברו שימור קפוא של רקמת שחלה בין מרץ 2011 לפברואר 2023.

התכנית פעלה לפי הנחיות אתיקה קפדניות עם אישור ועדת בדיקה מוסדית וקיבלה הסכמה מדעת מכל המטופלים והמשפחות. מטופלים בני 18 ומעלה נתנו הסכמה עצמית, בעוד מטופלים צעירים יותר נתנו הסכמה בשילוב עם הסכמת הורים.

צוות הרפואה ביצע כריתת שחלה חד-צדדית (הסרת שחלה אחת) לשימור קפוא של רקמה, בדרך כלל באמצעות טכניקות לפרוסקופיות. כאשר היה אפשרי, הליך זה תואם עם הליכים רפואיים נחוצים אחרים—כמו השתלת port או ביופסיית מח עצם—כדי למזער חשיפה להרדמה.

עיבוד רקמת השחלה נעשה לפי פרוטוקולים סטנדרטיים: השחלה הידקקה לעובי 1.5-2.0 מ"מ ונחתכה לרצועות ברוחב 3-5 מ"מ לפני הקפאה באמצעות מדיה הקפאה מיוחדת וציוד הקפאה בקצב מבוקר. הרקמה הקפואה הועברה לאחר מכן למתקני אחסון ארוכי טווח.

החוקרים אספו נתונים נרחבים על דמוגרפיה של מטופלים, אבחנה, היסטוריית טיפול, סטטוס התבגרות, והשתתפות במחקר. ניתוח סטטיסטי בוצע באמצעות תוכנה מיוחדת לזיהוי מגמות ודפוסים לאורך תקופת 12 השנים.

מאפייני המטופלים ואבחנותיהם

התכנית ביצעה שימור קפוא של רקמת שחלה ב-184 מטופלים לאורך תקופת המחקר של 12 שנים. הגיל החציוני בזמן ההליך היה 8.99 שנים, עם מטופלים מגיל יילודים עד 27 שנים. זה משקף את המיקוד של התכנית במטופלים pediatric ומבוגרים צעירים.

אוכלוסיית המטופלים הראתה מאפיינים דמוגרפיים מעניינים:

• 73.2% הזדהו כלבנים
• 8.2% הזדהו כשחורים
• 5.4% הזדהו כאסיאתים
• 13.2% הזדהו מרקעים גזעיים אחרים
• 75.5% היו לא-היספנים
• 15.8% הזדהו כהיספנים או לטינים
• 8.7% לא מסרו מידע על מוצא אתני

בנוגע לסטטוס התבגרות, 115 מטופלים (62.5%) היו טרום-מתבגרים בזמן ההליך, בעוד 69 מטופלים (37.5%) היו לאחר התבגרות. המחקר חשף מגמה משמעותית של מטופלים צעירים יותר העוברים OTC לאורך זמן, עם ירידה בגיל החציוני מ-16.4 ל-6.6 שנים במהלך תקופת המחקר.

אבחנות סרטן varied between age groups: מטופלים טרום-מתבגרים לרוב had:

1. גידולים מוצקים אחרים (typically Wilms' tumor or neuroblastoma)
2. סרקומה
3. גידולי מוח או עמוד שדרה

מטופלים לאחר התבגרות לרוב had:

1. סרקומה
2. לוקמיה או לימפומה
3. מצבים המטולוגיים שפירים

התכנית גם שירתה מטופלים מכל רחבי הארץ, עם 48 מטופלים (26.0%) שנסעו ממוסדות חיצוניים להליך—חלקם הגיעו ממרחקים כמו סיאטל, וושינגטון.

תזמון הטיפול ותיאום הטיפול

ממצא חשוב היה ש-128 מטופלים (69.6%) כבר קיבלו חלק מטיפול הסרטן המתוכנן שלהם לפני ביצוע שימור קפוא של רקמת שחלה. זה occurred equally in both prepubertal and postpubertal patients, with 69.6% in each group receiving some treatment first.

סוגיית תזמון זו typically occurred for two reasons: הצורך הדחוף להתחיל טיפול סרטן מציל חיים מיידי, או משפחות הזקוקות לזמן נוסף לשקול אפשרויות שימור פוריות לפני קבלת החלטה. כל המטופלים שקיבלו טיפול לפני OTC אובחנו עם ממאירויות הדורשות התערבות מיידית.

צוות הרפואה הצטיין בתיאום הטיפול כדי למזער נטל על המטופלים. ב-61.4% מהמקרים, הליך ה-OTC בוצע under the same anesthesia as other necessary procedures—63.5% of prepubertal and 58.0% of postpubertal patients benefited from this coordinated approach.

הליכים נפוצים שבוצעו concurrently included:

• השתלת central venous port
• ביופסיית מח עצם
• ניקור מותני
• השמת צינור gastrostomy

השתתפות במחקר ותרומת רקמות

החל מ-2018, התכנית began systematically offering patients the opportunity to donate biological specimens for research. שיעורי ההשתתפות were remarkably high, demonstrating strong patient and family support for advancing the science of fertility preservation.

מתוך 113 המטופלים שעברו OTC between 2018-2022:

• 104 מטופלים (92.0%) תרמו רקמה למחקר
• 99 מטופלים (87.6%) תרמו דגימות דם
• 102 מטופלים (90.2%) תרמו מדיה עיבוד שהייתה normally discarded

באופן notable, 52 מתורמי הרקמה (50.0%) קיבלו previously cancer treatment, providing valuable research material for studying how treatments affect ovarian tissue. התכנית specifically requested tissue donations from patients who had undergone gonadotoxic therapy before OTC to better understand treatment effects on the pediatric ovary.

When ovarian tissue was limited (פחות מ-80% יישאר לשימוש המטופל after research donation), התכנית prioritized patient tissue for cryopreservation over research needs, ensuring the primary goal of fertility preservation wasn't compromised.

פיתוח התכנית ואבני דרך

התכנית underwent significant evolution during the 12-year study period. It began in 2011 when Lurie Children's Hospital joined Northwestern University's Oncofertility Consortium to offer ovarian tissue cryopreservation as a fertility preservation option.

אבני דרך key included:

1. 2011: מקרה OTC הראשון בוצע בבית החולים
2. 2012: ASRM removed experimental label from egg cryopreservation
3. 2016: התכנית formalized as the Fertility & Hormone Preservation & Restoration Program with dedicated research support
4. 2018: Expanded to include patients with differences in sex development; exceeded 30 cases annually
5. 2019: ASRM removed experimental label from ovarian tissue cryopreservation
6. 2020: Opened dedicated Gonadal Tissue Processing Suite within the hospital

הנפח הגובר של מקרים—הגיע ליותר מ-30 procedures annually—prompted the development of a specialized processing laboratory within the children's hospital itself. This Gonadal Tissue Processing Suite opened in December 2020, during the COVID-19 pandemic, and received necessary FDA and Illinois Department of Public Health registrations.

משמעות הממצאים עבור מטופלים ומשפחות

סקר 12 שנים זה demonstrates significant progress in making fertility preservation accessible to pediatric patients. המספר הגובר של procedures, הגיל היורד של מטופלים, ושיעורי ההשתתפות הגבוהים במחקר—כולם indicate growing acceptance and implementation of fertility preservation standards.

עבור משפחות העומדות בפני אבחנות סרטן ילדים, מחקר זה confirms that:

• דיון בשימור פוריות should be part of comprehensive cancer care
• שימור קפוא של רקמת שחלה is a viable option even for very young patients
• Procedures can often be coordinated with other necessary treatments to minimize burden
• השתתפות במחקר helps advance the field for future patients

הסרת התווית "ניסיוני" משימור קפוא של רקמת שחלה על ידי האגודה האמריקאית לרפואת רבייה ב-2019 represents a major milestone. הכרה זו likely contributed to increased insurance coverage and accessibility, similar to what occurred with egg cryopreservation after its experimental label was removed in 2012.

מטופלים ומשפחות should know that while ovarian tissue cryopreservation doesn't guarantee future biological children, it provides additional options for fertility and hormone restoration. ההליך preserves the possibility of future ovarian tissue transplantation, which has resulted in over 140 live births worldwide as of 2020.

מגבלות המחקר

While this study provides valuable insights into a growing pediatric fertility preservation program, it has several limitations. As a retrospective review from a single institution, the findings may not be generalizable to all healthcare settings.

המחקר focused on process metrics and program development rather than long-term outcomes for patients. מחקר עתידי will need to track whether patients actually use their cryopreserved tissue and what success rates they experience with ovarian tissue transplantation.

נתונים דמוגרפיים showed limited diversity in the patient population, with predominantly White, non-Hispanic patients utilizing these services. This suggests potential disparities in access to fertility preservation that need to be addressed.

המחקר גם לא הצליח ללכוד את תהליכי קבלת ההחלטות המורכבים שמשפחות עוברות כאשר הן שוקלות אפשרויות לשימור פוריות במהלך אבחון סרטן שכבר מלחיץ.

כיוונים עתידיים בשימור פוריות

תכנית מחקר זו ממשיכה להתפתח עם מספר יוזמות חשובות שבהן עוסקים כעת. הצוות עובד על אופטימיזציה של טכניקות לשיקום פוריות והורמונים באמצעות מחקר בהשתלת רקמת שחלה. הם גם מפתחים פרוטוקולים עבור מטופלים עם הבדלים בהתפתחות מינית שעשויים להפיק תועלת משימור בהקפאה של רקמת גונדות.

כיוון עתידי חשוב כולל הרחבת נגישות באמצעות מודלים שיתופיים עם מוסדות אחרים. התכנית בוחנת שותפויות שיאפשרו למטופלים לעבור את הליך הסרת השחלה הראשוני בבתי חולים מקומיים, כאשר הרקמה נשלחת לאחר מכן ל-Lurie Children's לעיבוד מיוחד ושימור בהקפאה.

מודל זה—שכבר הוכיח הצלחה במדינות כמו דנמרק, גרמניה ובריטניה—עשוי להגדיל באופן דרמטי את הנגישות לשימור פוריות עבור מטופלים שאינם יכולים לנסוע למרכזים מומחים. הוא ייטיב במיוחד עם מטופלים מרקעים גיאוגרפיים וסוציו-אקונומיים מגוונים.

מחקר מתמשך באמצעות דגימות רקמה שתרמו יסייע בשיפור טכניקות ההקפאה, הבנה טובה יותר של כיצד טיפולי סרטן משפיעים על רקמת השחלה, ופיתוח שיטות חדשות לשיקום פוריות ותפקוד הורמונלי בשורדים.

מידע מקור

כותרת המאמר המקורי: A dozen years of ovarian tissue cryopreservation at a pediatric hospital: tracking program and patient metrics while adapting to increasing needs

מחברים: Kathryn L. McElhinney, MD; Tara Kennedy, BS; Erin E. Rowell, MD; Monica M. Laronda, PhD

פרסום: F S Reports (Volume 5, Issue 2, June 2024, Pages 197-204)

הערה: מאמר ידידותי זה למטופל מבוסס על מחקר שעבר ביקורת עמיתים ופורסם במקור בכתב עת מדעי רפואי. הוא שומר על כל הממצאים העיקריים, הסטטיסטיקות והמסקנות מהמחקר המקורי תוך הפיכת המידע לנגיש עבור מטופלים ומשפחות.