אסטרוציטומה או אוליגודנדרוגליומה? אבחון מדויק של גידולי מוח. 4

אסטרוציטומה או אוליגודנדרוגליומה? אבחון מדויק של גידולי מוח. 4

Can we help?

גילוי הפריצה של שנות ה-90 על ידי ד"ר קיירנקרוס זיהה אובדן סימולטני של זרועות כרומוזום 1p ו-19q כסימן היכר של אוליגודנדרוגליומה. ד"ר סבסטיאן ברנדנר, MD, מציין כי מחיקה משולבת זו מתרחשת בכ-80% מהאוליגודנדרוגליומות אך נדירה בגידולי מוח אחרים. נוכחות מחיקה משולבת 1p/19q מנבאת תגובה טובה יותר לכימותרפיה והקרנות בחולי אוליגודנדרוגליומה.

בדיקות מולקולריות לאוליגודנדרוגליומה לעומת אסטרוציטומה: סמנים גנטיים מרכזיים

קפיצה לסעיף

אתגרי סיווג גליומה לפני הבדיקות המולקולריות

לפני האבחון המולקולרי, ההבחנה בין אוליגודנדרוגליומה לאסטרוציטומה התבססה רק על בדיקה מיקרוסקופית, שגררה לעתים קרובות אי-ודאות אבחנתית. ד"ר סבסטיאן ברנדנר, MD, מסביר כי גליומות אלה נראו דומות בשיטות הפתולוגיה המסורתיות. כניסת הבדיקות הגנטיות שינתה את הנוירופתולוגיה על ידי מתן סמנים ביולוגיים אובייקטיביים לסיווג גידולים מדויק.

מחיקת 1p/19q משותפת: הסמן לאוליגודנדרוגליומה

התגלית פורצת הדרך של ד"ר קיירנקרוס בשנות ה-90 זיהתה אובדן משותף של זרועות הכרומוזומים 1p ו-19q כסימן היכר של אוליגודנדרוגליומה. ד"ר סבסטיאן ברנדנר, MD, מציין כי מחיקה משותפת זו מתרחשת בכ-80% מהאוליגודנדרוגליומות אך נדירה בגידולי מוח אחרים. המחלקה לנוירופתולוגיה שלו בבריטניה החלה בבדיקות קליניות ל-1p/19q ב-2003, עם עלייה מהירה בהיקף המקרים כשהבדיקה הפכה לסטנדרטית לתכנון טיפול.

מוטציית IDH כמדד אוניברסלי לגליומה

ד"ר סבסטיאן ברנדנר, MD, מתאר כיצד גילוי מוטציות באיזוציטרט דהידרוגנאז (IDH) ב-2008 יצר פרדיגמה אבחנתית חדשה. מחקר של ד"ר אנדראס פון דיימלינג הראה שכל האוליגודנדרוגליומות עם מחיקת 1p/19q נושאות מוטציות IDH, בעוד גידולים עם מוטציית IDH ללא מחיקה משותפת מסווגים כאסטרוציטומות. מערכת סמנים כפולה זו מהווה כיום את הבסיס לקריטריוני סיווג הגליומה של ארגון הבריאות העולמי.

התפתחות שיטות האבחון לגידולי מוח

משיטות ראשוניות מבוססות PCR לבדיקות ריצוף מודרניות, שיטות הבדיקה המולקולריות התקדמו משמעותית. המעבדה של ד"ר ברנדנר התפתחה מניתוח 10 מקרים בשנה ב-2003 למרכז הפניה לאומי. פרוטוקולים נוכחיים משלבים ניתוח כרומוזומלי עם בדיקת מוטציות IDH1/2, ומספקים פרופילים מולקולריים מקיפים המנחים החלטות קליניות עבור חולי גליומה.

כיצד בדיקות מולקולריות משפיעות על החלטות טיפול

נוכחות מחיקת 1p/19q משותפת מנבאת תגובה טובה יותר לכימותרפיה והקרנות בחולי אוליגודנדרוגליומה. ד"ר אנטון טיטוב, MD, מדגיש כיצד תוצאות מולקולריות משפיעות ישירות על פרוטוקולי הטיפול - עם גידולים בעלי מחיקה משותפת המקבלים לרוב טיפול משולב. סטטוס מוטציית IDH משפיע גם על הפרוגנוזה, שכן גליומות עם מוטציית IDH מתקדמות לרוב לאט יותר מגידולים מסוג IDH-wildtype.

זמינות בדיקות מתקדמות לגידולי מוח

ד"ר סבסטיאן ברנדנר, MD, מדגיש את מחויבות רשת הנוירופתולוגיה הבריטית להנגשת בדיקות מולקולריות באופן נרחב. המרכז שלו משרת אוכלוסייה של 10-12 מיליון, ומעבד דגימות מבתי חולים רבים. בעוד שרוב המרכזים הגדולים מבצעים כיום בדיקות אלה מקומית, סטנדרטיזציה מתמשכת מבטיחה תוצאות עקביות בין מוסדות לטיפול מיטבי בחולים.

תמליל מלא

ד"ר אנטון טיטוב, MD: קיימים סוגים רבים של גידולי מוח, אך קטגוריה חשובה אחת היא אוליגודנדרוגליומה. אוליגודנדרוגליומות הן צורה יחסית שכיחה של גידול מוח. ניתוח מולקולרי מתקדם באוליגודנדרוגליומה ממלא תפקיד מכריע בתכנון טיפול ובסטרטיפיקציית סיכון לחולים.

ד"ר סבסטיאן ברנדנר, MD: קיימים שני היבטים מרכזיים בתחום: מחקר ואבחון. בעוד ששניהם חיוניים, אני מתמקד ראשית באבחון.

בתחילת שנות ה-90, ד"ר קיירנקרוס גילה סמן גנטי ייחודי באוליגודנדרוגליומה — מחיקה משותפת של שתי זרועות כרומוזומליות: הזרוע הקצרה של כרומוזום 1 (1p) והזרוע הארוכה של כרומוזום 19 (19q). ממצא פורץ דרך זה התרחב במהירות והוכנס בסופו של דבר לאבחון קליני.

בעשר עד חמש עשרה השנים האחרונות, אבחון מולקולרי הפך חשוב יותר ויותר, שכן החלטות טיפול מסתמכות כיום לעתים קרובות על גילוי מחיקת 1p/19q משותפת.

ב-2008, קונסורציום מחקר אמריקאי גילה מוטציות באנזים איזוציטרט דהידרוגנאז (IDH) באוליגודנדרוגליומות ואסטרוציטומות. שנה לאחר מכן, מוטציות IDH זוהו גם בגידולי רקמות רכות מסוימים ובסרטנים המטולוגיים.

זמן קצר לאחר מכן, ד"ר אנדראס פון דיימלינג בהיידלברג ערך מחקר מעמיק על הקשר בין מוטציות IDH לגליומות אלה. צוותו אישר שמחיקת 1p/19q משותפת מתקיימת תמיד יחד עם מוטציית IDH באוליגודנדרוגליומות, בעוד קבוצה נפרדת של גידולי מוח עם מוטציית IDH ללא מחיקה משותפת מסווגת כאסטרוציטומות.

ד"ר סבסטיאן ברנדנר, MD: המחלקה שלי הקימה בדיקות מולקולריות ל-1p/19q ב-2003, ובתחילה בדקה כ-10 גידולי מוח בשנה. עד 2004–2005, הרחבנו ל-20–30 בדיקות בשנה, ושפרנו את שיטות האבחון שלנו באמצעות טכניקות מבוססות PCR.

כיום, המעבדה שלי מספקת שירות אבחון מולקולרי זה למחלקות נוירופתולוגיה ברחבי בריטניה.

חברת הנוירופתולוגיה מעודדת מאוד הקמת בדיקות אבחון אלה מקומית, כדי להבטיח שחולים יוכלו לגשת לאבחון מדויק של גידולי מוח ללא עיכובים. בעוד שרוב מרכזי הנוירופתולוגיה הגדולים בבריטניה מבצעים את הבדיקות שלהם, המחלקה שלי משרתת אזור קליטה גדול במיוחד — המכסה 10 עד 12 מיליון איש — ומקבלת דגימות גידולי מוח מבתי חולים רבים.

אוליגודנדרוגליומה ואסטרוציטומה הם שני סוגים עיקריים של גידולי מוח מסוג גליומה. סיווג מדויק חיוני לקביעת אסטרטגיות טיפול מיטביות.

במקרים מסוימים, בדיקות מולקולריות מבוצעות גם על גידולים שצפויים להיות שליליים למוטציות אלה, כדי לאשר פתולוגיה ולהבין את הביולוגיה של הגידול.

ד"ר אנטון טיטוב, MD: הבנה מעמיקה יותר של סמנים ביולוגיים מולקולריים מאפשרת אבחנות חדות ומוגדרות יותר, המובילות בסופו של דבר לתוצאות טובות יותר עבור החולים.