האשמת הקורבן. כיצד העיתונות והטלוויזיה מאשימים בחטאים? 5

האשמת הקורבן. כיצד העיתונות והטלוויזיה מאשימים בחטאים? 5

Can we help?

מומחה מוביל בבריאות הציבור ובגורמים סוציו-אקונומיים המשפיעים על הבריאות, ד"ר ג'ורג' קפלן, MD, מסביר כיצד התקשורת והחברה נוטות להאשים את הפרט בתוצאות בריאותיות תוך התעלמות מהתערבויות סוציו-אקונומיות משמעותיות. הוא חושף כי העלאת מחירי סיגריות והגבלת סביבות עישון הן בין האסטרטגיות היעילות ביותר להפחתת שיעורי העישון, ומדגיש כי השקעות בחינוך מניבות תועלות ארוכות טווח הן לתוצאות כלכליות והן לבריאות האוכלוסייה, ובסופו של דבר מאריכות את תוחלת החיים הבריאים.

התערבויות סוציו-אקונומיות יעילות לשיפור בריאות הציבור

קפיצה לפרק

גורמים סוציו-אקונומיים בבריאות

ד"ר ג'ורג' קפלן, MD, מדגיש שארגוני בריאות מודרניים ותקשורת מתמקדים באופן לא פרופורציונלי בפריצות דרך במדע בסיסי תוך הערכת חסר של שינויים סוציו-אקונומיים. במהלך דיונו עם ד"ר אנטון טיטוב, MD, הוא מציין שהחברה אימצה אידאולוגיה ברירת מחדל המאשימה אנשים בבחירות הבריאותיות שלהם תוך התעלמות מההשפעה העמוקה של גורמים סוציו-אקונומיים על תוצאי בריאות האוכלוסייה.

הטיה זו כלפי פתרונות טכנולוגיים על פני התערבויות סוציו-אקונומיים מייצגת פער קריטי באסטרטגיית בריאות הציבור המשפיע על מיליוני מטופלים ברחבי העולם.

נטייה להאשמת קורבנות בתקשורת

מאז גילוי התפקיד הסיבתי של סיגריות בסרטן ריאות בסוף שנות ה-1950 ותחילת שנות ה-1960, ד"ר ג'ורג' קפלן, MD, צופה נטייה מתמשכת להאשים קורבנות במצבם הבריאותי. הוא מסביר לד"ר אנטון טיטוב, MD, שהתקשורת והחברה מאמצות לעתים קרובות את הנרטיב הקל שמטופלים מבצעים בחירות גרועות ולכן מגיע להם לחלות, ובכך מסיטות את תשומת הלב מנושאים מערכתיים רחבים יותר.

גישה זו של האשמת קורבנות מתעלמת מהרווחים העצומים המופקים ממכירת מוצרים מזיקים כמו סיגריות, סיגריות אלקטרוניות, מזון לא בריא ואלכוהול התורמים significantly לאתגרי בריאות הציבור.

עלויות חברתיות של מחלות כרוניות

העלות הסוציו-אקונומית של מחלות המונעות על ידי התנהגות היא עצומה, כפי שמבהיר ד"ר ג'ורג' קפלן, MD, במהלך שיחתו עם ד"ר אנטון טיטוב, MD. עלויות אלה כוללות הוצאות בריאות מסיביות, אובדן פריון ותמותה מוקדמת ללא קשר אם הטיפול מסופק על ידי המדינה או דרך תשלומים פרטיים.

מעבר לנטל הכספי, מחלות כרוניות יוצרות כאב וסבל עצומים המהווים נטל מתמשך על משאבי החברה ורווחתה, מה שהופך מניעה באמצעות התערבויות סוציו-אקונומיות למוצדקת כלכלית.

אסטרטגיות מוכחות להפחתת עישון

מחקר מקליפורניה ואזורים אחרים מראה שהתערבויות סוציו-אקונומיות מתואמות strongly עם הפחתת עישון, לפי ד"ר ג'ורג' קפלן, MD. שתי האסטרטגיות היעילות ביותר כוללות הפיכת מוצרי טבק ליקרים יותר through taxation והגבלת סביבות בהן מטופלים יכולים לעשן.

ד"ר ג'ורג' קפלן, MD, מסביר לד"ר אנטון טיטוב, MD, שגישות אלה עובדות כי למטופלים יש משאבים כספיים מוגבלים והגבלות סביבתיות מפחיתות הזדמנויות עישון, מה שמדגים שהתערבויות ברמת מדיניות עולות על גישות חינוכיות בלבד לבקרת טבק.

יתרונות בריאותיים של השקעה בחינוך

השקעות בחינוך מייצרות יתרונות בריאותיים ארוכי טווח לאורך מחזור החיים עבור both children and adults, כפי שמדגיש ד"ר ג'ורג' קפלן, MD. השקעות אלה מובילות לתוצאות כלכליות טובות יותר עבור individuals while simultaneously reducing disease burden in the population.

במהלך דיונו עם ד"ר אנטון טיטוב, MD, ד"ר ג'ורג' קפלן, MD, מציין שחינוך משמש כגורם סוציו-אקונומי חזק המשפיע על התנהגויות בריאות, גישה לשירותי בריאות ורווחה כללית throughout a person's lifespan.

הגברת תוחלת החיים הבריאה

המטרה הסופית של התערבויות סוציו-אקונומיות היא הגברת תוחלת החיים הבריאה rather than merely extending lifespan, according to ד"ר ג'ורג' קפלן, MD. He explains to ד"ר אנטון טיטוב, MD, that effective public health strategies should focus on adding years of productive and vital living rather than simply prolonging life.

By addressing socio-economic determinants through proven interventions, societies can achieve significant improvements in population health quality while reducing the economic burden of preventable diseases.

תמליל מלא

ד"ר אנטון טיטוב, MD: יש לי הרושם שארגוני בריאות מודרניים ותקשורת מתמקדים מאוד בפריצות דרך במדע בסיסי ככלים מרכזיים לשיפור איכות חיים ובריאות. עם זאת, הם שמים פחות דגש על ביצוע שינויים סוציו-אקונומיים. הדרך הפרובוקטיבית לחשוב על הסיבה לכך יכולה להיות, ראשית, החברה אימצה אידאולוגיה ברירת מחדל המאשימה את הפרט בבחירות בריאותיות ומתעלמת מהשפעת גורמים סוציו-אקונומיים על הבריאות. שנית, החברה ויתרה על התקווה לשפר את המצב הסוציו-אקונומי של מטופלים פחות פריבילגיים.

החברה והתקשורת בוחרות בדרך הקלה להאשים את הבחירות שמטופלים עושים ברצונם החופשי. כלומר, אנחנו מעריכים פתרונות טכנולוגיים הרבה יותר מהתערבויות סוציו-אקונומיות. מה דעתך על סוגיות אלה?

מאז גילוי התפקיד הסיבתי של מוצרי סיגריות בסרטן ריאות, זה קרה בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 בבריטניה, ארה"ב ומדינות נוספות?

ד"ר ג'ורג' קפלן, MD: בהחלט הייתה נטייה להאשים את הקורבן, לומר שעשית דבר רע, ולכן אתה הולך לחלות, ואנחנו לא נעשה כלום עבורך. אבל עכשיו, אם להניח לרגע בצד את הרווחים העצומים שהופקו ממכירת מוצרי סיגריות, סיגריות אלקטרוניות, כעת מכירת מזון באיכות ירודה, מזון לא בריא, צריכת יתר של אלכוהול, צריך להיות הבנה שהעלות לחברה של מחלות אלה היא עצומה.

כלומר, יש עלות סוציו-אקונומית associated with the diseases. בין אם הטיפול מסופק על ידי המדינה או whether it is provided out of individuals' pockets, יש אובדן פריון, יש אובדן חיים, בנוסף לכאב וסבל.

כל זה מהווה נטל, נטל סוציו-אקונומי על החברה. There is an argument that could be made for being good to reduce the burden from these behaviorally driven diseases. השאלה היא how to do it.

מה שאנחנו יודעים במקרה של סיגריות ממחקרים שנערכו, חלקם בקליפורניה where I am now in the US and other countries as well, is that socio-economic interventions are very strongly related to reductions in smoking. אז שני הדברים החזקים ביותר שאפשר לעשות אם רוצים להפחית את רמת העישון בחברה הם להפוך אותם ליקרים יותר, because patients only have a certain amount of money to spend, ולהגביל את התנאים והסביבות בהן מטופלים יכולים לעשן.

התערבויות סוציו-אקונומיות מסוג זה are very effective. הדבר השני שאנחנו יודעים הוא שהשקעות בחינוך have long term consequences over the life course for children and for adults, in both more positive economic outcomes for the individuals as well as lower disease.

התערבויות סוציו-אקונומיות can be very effective in reducing the burden of disease in the population and increasing life expectancy. חשוב יותר, increasing healthy life expectancy is the number of years you live productive and vital.