בחירת מעכבי ארומטאז ו-SERDs מהדור הבא לסרטן השד

קפיצה לפרק

• סוגי מעכבי ארומטאז ובחירתם
• השוואת יעילות קלינית
• אתגרים ומגבלות של פולבסטרנט
• פיתוח SERDs פומיים והבטחתם
• נוף הניסויים הקליניים וכיוונים עתידיים
• אתגרים בטיפול אדג'ובנטי
• תמליל מלא

סוגי מעכבי ארומטאז ובחירתם

ד"ר מארק ליפמן, MD, מסביר שקיימים שני סוגים עיקריים של מעכבי ארומטאז לטיפול בסרטן השד. סוג ראשון כולל מעכבים סטרואידיים בלתי הפיכים כמו אקסמסטן. סוג שני כולל מעכבים לא סטרואידיים הפיכים כמו אנסטרוזול ולטרוזול. תרופות אלו פועלות על ידי חסימת ייצור אסטרוגן בנשים לאחר מנופאוזה עם סרטן שד חיובי לקולטנים הורמונליים.

השוואת יעילות קלינית

לפי ד"ר מארק ליפמן, MD, ניסויים קליניים אקראיים מראים שאין הבדל משמעותי בין סוגי מעכבי הארומטאז. הוא מדגיש שתרופות אלו הן בעיקרון בעלות עמידות צולבת ויעילות באותה מידה בטיפול בסרטן השד. ד"ר מארק ליפמן, MD, מציין שלמרות שחלק מהחולים עשויים לדווח על תופעות לוואי שונות עם מעכבים שונים, התוצאות הקליניות נותרות דומות. הבחירה בין התרופות לרוב מסתכמת בסבילות המטופל האישית ולא בהבדלי יעילות.

אתגרים ומגבלות של פולבסטרנט

ד"ר מארק ליפמן, MD, דן במפרק קולטן האסטרוגן הסלקטיבי (Selective Estrogen Receptor Degrader - SERD) הזמין כיום לסרטן שד גרורתי. פולבסטרנט דורש הזרקות תוך-שריריות חודשיות, שעלולות להיות לא נוחות למטופלים. הפרמקולוגיה מציגה אתגרים משמעותיים בהשגת ריכוזי תרופה אפקטיביים. ד"ר מארק ליפמן, MD, מסביר שפולבסטרנט פועל בקצה גבול הריכוזים האפקטיביים, מה שמקשה על מינון אופטימלי.

פיתוח SERDs פומיים והבטחתם

פיתוח מפרקי קולטן אסטרוגן סלקטיביים פומיים מייצג התקדמות משמעותית בטיפול בסרטן השד. ד"ר מארק ליפמן, MD, מביע התלהבות מתרופות חדשות אלו, ומציין שהן נראות חזקות יותר מפולבסטרנט. נתונים מוקדמים מצביעים על כך ש-SERDs פומיים עשויים לעבוד בחולים שהתקדמו על טיפול בפולבסטרנט. תרופות חדשות אלו נמצאות כעת בניסויים קליניים מתקדמים ועשויות לקבל אישור FDA בקרוב.

נוף הניסויים הקליניים וכיוונים עתידיים

ד"ר מארק ליפמן, MD, מתאר ניסויים קליניים מתמשכים המשולבים SERDs פומיים עם מעכבי CDK4/6 לטיפול בסרטן השד. גישת שילוב זו יכולה לייצג צעד משמעותי קדימה בניהול סרטן שד גרורתי. ההתקדמות הטבעית של טיפולי סרטן עוברת בדרך כלל מההגדרה הגרורתית להגדרה האדג'ובנטית. חוקרים שוקלים גם SERDs לניסויים אפשריים למניעת סרטן השד, aunque these present substantial challenges.

אתגרים בטיפול אדג'ובנטי

ד"ר מארק ליפמן, MD, מדגיש את הקשיים בביצוע מחקרי טיפול אדג'ובנטי לסרטן שד בשלב מוקדם. לחולות עם סרטן שד T1N0 שהתגלה בממוגרפיה יש תוצאות מצוינות עם טיפול אנדוקריני סטנדרטי. רק כ-10% מהחולות הללו חוות הישנות בתוך חמש שנים. שיפור תוצאות אלו דורש טיפול בעשרות אלפי נשים עם תקופות מעקב ארוכות, מה שהופך מחקרים כאלו ליקרים מאוד וגוזלי זמן. ד"ר אנטון טיטוב, MD, מנחה דיון זה על האתגרים המעשיים בקידום מחקר סרטן השד.

תמליל מלא

ד"ר מארק ליפמן, MD: מעכבי ארומטאז יכולים להיות משני סוגים. אקסמסטן הוא סוג ראשון, או מעכב ארומטאז סטרואידי בלתי הפיך. אנסטרוזול ולטרוזול הם דוגמאות לסוג שני, מעכבי ארומטאז לא סטרואידיים הפיכים.

ד"ר אנטון טיטוב, MD: כיצד לבחור מעכבי ארומטאז נכונים עבור חולת סרטן שד ספציפית?

ד"ר מארק ליפמן, MD: אין כל הבדל. עבור מעכבי ארומטאז, אין כל הבדל. זהו מקרה של שיווק חברות תרופות, המנסות לשכנע אחת כנגד השנייה רק כי יש להן שתי תרופות. ניסויים אקראיים של מעכב ארומטאז אחד versus another suggest no difference.

לדעתי, מעכבי ארומטאז הם כמעט לחלוטין בעלי עמידות צולבת. rarely a patient says, "Gee, this drug makes me feel terrible. I'll try a different one." Sometimes, either it's lucky or psychological, or there's some minor difference in the pharmacology. Then switching from one aromatase inhibitor to another one works. Still, they are almost equally efficacious.

So there's only one SERD around now: Selective Estrogen Receptor Degrader. That's fulvestrant. It is challenging to use because you have to take it by injection in your behind once a month, and it's a little bit uncomfortable.

But the main problem with fulvestrant is that its pharmacology is such that you really are at the very edge of effective concentrations. It's very hard to get enough drug into people.

There are newest trials of oral Selective Estrogen Receptor Degraders. Oral SERDs are more potent. It turns out that many SERDs seem to work in patients who have progressed on fulvestrant or had fulvestrant failures. Everybody's excited about SERDs. I'm very excited about Selective Estrogen Receptor Degraders.

It remains to be seen how they will replace fulvestrant. Maybe they'll become first-line drugs. The trials being discussed are underway with CDK4/6 inhibitors. So this may be a very important step forward in more effective treatment for women with breast cancer.

I'd rather not use brand names of oral SERDs because they are still in development. But the most recent oral SERDs have already been in randomized clinical trials. I suspect they are about to be in front of the FDA. I think approvals this spring or summer are likely for at least one of oral Selective Estrogen Receptor Degraders.

Selective Estrogen Receptor Degraders are often used in metastatic breast cancer. As I've said several times in our discussion today, the natural history of cancer therapies is to immediately try to advance them to the adjuvant chemotherapy setting. And I suppose even consider SERDs in breast cancer prevention trials.

But no one wants to do prevention clinical trials. It's too expensive. They are too costly. There is too much of a downside. Drug companies are desperately afraid of prevention clinical trials. And that's unfortunate, but it's the truth.

The problem with adjuvant chemotherapy in breast cancer studies is good news. The good news is this: if you take patients with early-stage breast cancer, even though I've told you that they can continue to relapse for decades, the fact is this. You take women who are discovered by mammography to have T1N0 breast cancer. You put them on standard endocrine therapy. You're not going to see 10% of them recur in five years.

So if you're going to try to improve on that result, think of the tens of thousands of women you have to treat. Think how long you have to follow these women with breast cancer. So the data here will be very slow coming and very expensive to obtain.