פרוגנוזה של סרטן המעי הגס. רמות מתילציה של DNA ומיקרו-RNA מנבאות הישרדות בסרטן. 6

פרוגנוזה של סרטן המעי הגס. רמות מתילציה של DNA ומיקרו-RNA מנבאות הישרדות בסרטן. 6

Can we help?

מומחה מוביל באפיגנטיקה של סרטן המעי הגס, ד"ר סי. ריצ'רד בולנד, MD, מסביר כיצד דפוסי מתילציה של DNA ורמות microRNA משמשים כסמנים ביולוגיים חזקים לחיזוי פרוגנוזה של סרטן ולהתאמה אישית של הטיפול. מחקרו חושף כיצד שינויים אפיגנטיים משפיעים על התנהגות הגידול וכיצד טיפולים ממוקדים עשויים להפוך מתילציה לא תקינה של DNA כדי לשפר את תוצאות המטופלים.

סמנים אפיגנטיים בסרטן המעי הגס: מתילציית DNA ופרוגנוזה של מיקרו-RNA

קפיצה לפרק

כיצד מיקרו-RNA מווסתים את התקדמות הסרטן

ד"ר סי. ריצ'רד בולנד, MD, מתאר את המיקרו-RNA כוווסתים קריטיים של ביטוי גנים בסרטן המעי הגס. מקטעי RNA אלה באורך 20 בסיסים מקיימים אינטראקציה עם RNA שליח, שולטים בפירוקם ומשפיעים על מאות גנים בו-זמנית. "מיקרו-RNA אחד יכול לקיים אינטראקציה עם עשרות או אולי מאה ויותר מולקולות RNA שליח", מסביר ד"ר בולנד, ומדגיש את השפעתם המערכתית על התנהגות תאי הסרטן.

מחקרים מראים שדפוסי ביטוי ספציפיים של מיקרו-RNA מתואמים עם אגרסיביות הגידול ותגובה לטיפול. סמנים אפיגנטיים אלה מסייעים לאונקולוגים לחזות את התקדמות המחלה ולבחור טיפולים מיטביים עבור מטופלים בודדים.

מתילציית DNA ככלי פרוגנוסטי

דפוסי מתילציית DNA משמשים כסמנים ביולוגיים חזקים לפרוגנוזה של סרטן המעי הגס. ד"ר סי. בולנד, MD, מדגיש כי בניגוד למוטציות גנטיות, שינויים אפיגנטיים אלה הם דינמיים ובעלי פוטנציאל הפיכה. "מתילציית DNA שונה ממוטציות גנטיות", הוא מציין, ומסביר כיצד קבוצות מתיל נקשרות ל-DNA ללא שינוי הקוד הגנטי הבסיסי.

דפוסי מתילציה לא תקינים יכולים להשתיק גנים מדכאי גידול או להפעיל אונקוגנים, ומשפיעים ישירות על התפתחות הסרטן. קלינאים משתמשים כיום בחתימות אפיגנטיות אלה לשכבות סיכון של מטופלים ולחיזוי תוצאות טיפול בצורה מדויקת יותר.

מתילציית DNA הפיכה ופוטנציאל טיפולי

ד"ר סי. ריצ'רד בולנד, MD, מדגיש את הפוטנציאל הטיפולי של טיפול במתילציית DNA בסרטן המעי הגס. "ניתן לתמרן את תהליך מתילציית DNA", הוא מצהיר, ומתאר תרופות קיימות שיכולות להסיר קבוצות מתיל מה-DNA. בעוד שלסוכני דה-מתילציה נוכחיים יש מגבלות רעילות, המחקר מתמקד בפיתוח תרכובות בטוחות יותר.

האופי ההפיך של שינויים אפיגנטיים מציע יתרונות משמעותיים על פני מוטציות גנטיות קבועות. ד"ר סי. בולנד, MD, מסביר: "אם יש מוטציית נקודה ספציפית, הסיכוי שתתקן את השגיאה קטן מכדי לדמיין", מה שהופך טיפולים אפיגנטיים למובטחים במיוחד.

מיקרו-RNA בטיפול אישי בסרטן

פרופיל מיקרו-RNA מאפשר גישות של רפואה מותאמת אישית לחולי סרטן המעי הגס. המחקר של ד"ר בולנד מדגים כיצד מולקולות RNA קטנות אלה מנצחות על רשתות גנים מורכבות הקובעות את התנהגות הגידול ורגישות לתרופות. "מיקרו-RNA יכולים לווסת את התגובה לטיפולים מסוימים", הוא מציין, ומדגיש את הרלוונטיות הקלינית שלהם.

על ידי ניתוח חתימת המיקרו-RNA הייחודית של מטופל, אונקולוגים יכולים לחזות אילו טיפולים יהיו היעילים ביותר תוך הימנעות מטיפולים שצפויים להיכשל. גישה אישית זו משפרת תוצאות ומפחיתה תופעות לוואי מיותרות.

השפעה תזונתית על שינויים אפיגנטיים

עדויות emerging מצביעות על כך שגורמים תזונתיים עשויים להשפיע על דפוסי מתילציית DNA בסרטן המעי הגס. ד"ר סי. בולנד, MD, דן באפשרות המרתקת של "ויסות תזונתי של מתילציה", ומציין מחקר על תרכובות טבעיות המשנות בבטחה תהליכים אפיגנטיים.

בעוד שיישומים קליניים עדיין בפיתוח, תגלית זו פותחת נתיבים חדשים למניעת סרטן ולטיפול משלים. "פוטנציאלית אפילו ויסות תזונתי של מתילציה אפשרי", מציין ד"ר בולנד, ומדגיש את ההשלכות הרחבות מעבר לסרטן המעי הגס.

כיוונים עתידיים במחקר האפיגנטי של סרטן

ד"ר סי. ריצ'רד בולנד, MD, מדגיש את הפוטנציאל המהפכני של מחקר אפיגנטי בסוגי סרטן מרובים. היכולת להפוך מתילציית DNA לא תקינה ולאפנן פעילות מיקרו-RNA מייצגת שינוי פרדיגמה באונקולוגיה. "זהו כיוון מחקר מעניין, מרגש וחשוב מאוד", הוא אומר לד"ר אנטון טיטוב, MD.

מחקרים עתידיים יתמקדו בפיתוח טיפולים אפיגנטיים ממוקדים עם פחות תופעות לוואי ובזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים לגילוי מוקדם של סרטן. התקדמויות אלה מבטיחות לשפר שיעורי הישרדות ואיכות חיים עבור חולי סרטן המעי הגס ברחבי העולם.

תמליל מלא

ד"ר אנטון טיטוב, MD: כיצד שינויים אפיגנטיים יכולים לחזות פרוגנוזה של סרטן? כיצד מיקרו-RNA יכול לסייע בבחירת טיפול מותאם אישית לסרטן המעי הגס? מה תפקידה של מתילציית DNA בהתקדמות וטיפול בסרטן המעי הגס?

ד"ר סי. בולנד, MD: ההתקדמות השנייה הגדולה באפיגנטיקה של סרטן הייתה ההכרה בכך שחלק מה-RNA הלא-מקודד בגרעין שלנו מייצר מולקולות RNA קצרות מאוד הנקראות מיקרו-RNA. מיקרו-RNA עוברים שעתוק ועיבוד לקטעים של כ-20 בסיסים, היוצרים צורת סיכה. "רגליו" של הסיכה יכולות לקיים אינטראקציה עם האזור 3-prime הלא-מתורגל של RNA שליח, מה שמוביל לפירוקו.

ד"ר סי. בולנד, MD: אינטראקציה זו היא חלק גדול מוויסות ביטוי ה-RNA השליח. אנו משקיעים זמן רב בהבנה מה מדליק RNA שליח, אך ברגע שהם פעילים, חייב להיות דרך לכבות אותם. כך תאים מווסתים את התהליכים המטבוליים השונים שלהם, כאשר ביטוי מיקרו-RNA ממלא תפקיד מרכזי.

ד"ר סי. בולנד, MD: הדבר המעניין במיקרו-RNA הוא הזיהוי המשלים בין המיקרו-RNA ל-RNA שליח. מיקרו-RNA אחד יכול לקיים אינטראקציה עם עשרות או אפילו מאות מולקולות RNA שליח. הדלקה או כיבוי של מיקרו-RNA יכולים לנצח על ביטוי של גנים רבים.

ד"ר סי. בולנד, MD: לסרטנים יש לעתים קרובות דפוסי ביטוי ספציפיים של מיקרו-RNA שעוזרים לנו להבין את התנהגותם. מיקרו-RNA יכולים גם לווסת את התגובה לטיפולים מסוימים.

ד"ר אנטון טיטוב, MD: כמו כן, מתילציית DNA אינה קבועה. המחקר שלך מראה שניתן להשפיע על מתילציית DNA?

ד"ר סי. בולנד, MD: כן! זו נקודה טובה מאוד. אם אתה מקבל מוטציה או מחיקה של גן, קשה מאוד להפוך זאת. מוטציית נקודה ספציפית לא סביר שתתוקן, ומחיקות גנים הן קבועות. בעוד שכפול גנים יכול תיאורטית להחליף גן חסר, זה קורה לעתים נדירות.

ד"ר סי. בולנד, MD: מתילציית DNA שונה. חלק מסרטני המעי הגס מונעים על ידי עודף מתילציית DNA, אך תהליך זה הפיך. DNA methyltransferase מוסיף קבוצות מתיל, בעוד שאנזימי דה-מתילציה יכולים להסירם. החלק המרתק הוא שניתן לתמרן מתילציית DNA.

ד"ר סי. בולנד, MD: יש לנו תרופות מעבדה שיכולות לכבות מתילציית DNA. חלקן שימשו במטופלים - הן רעילות אך יעילות. כעת אנו חוקרים תרופות, מזונות או תרכובות טבעיות שיכולות לתמרן בבטחה מתילציית DNA בדרכים צפויות.

ד"ר אנטון טיטוב, MD: זהו כיוון מחקר מעניין, מרגש וחשוב מאוד. פוטנציאלית אפילו ויסות תזונתי של מתילציה אפשרי. זה יכול להיות חשוב לא רק לסרטן המעי הגס אלא גם לסרטנים אחרים.

ד"ר סי. בולנד, MD: כן, בהחלט!