ציון הסידן בעורקים הכליליים: הבדיקה המוחלטת לסיכון למחלת לב

קפיצה לפרק

• ציון הסידן וסיכון למחלת לב
• הליך הסריקה הממוחשבת (CT)
• תובנות פרוגנוסטיות ארוכות טווח
• כלי סיווג סיכון עדיף
• השלכות על החלטות טיפוליות
• גורמים גנטיים ומגנים
• תמליל מלא

ציון הסידן וסיכון למחלת לב

ד"ר אהוד גרוסמן, MD, מבהיר את הקשר הישיר בין הסתיידות עורקים כליליים לסיכון קרדיווסקולרי. נוכחות סידן בעורקים הכליליים מהווה סימן מובהק לטרשת עורקים, שהיא מחלת לב. ממצא זה מוכר כעת בהנחיות הטיפול העיקריות, כולל אלו של האגודה האמריקאית ללב. ציון הסידן הכלילי מספק מדד מוחשי לנטל הטרשתי של המטופל.

הליך הסריקה הממוחשבת (CT)

הבדיקה להשגת ציון הסידן בעורקים הכליליים היא סריקת CT לא פולשנית. ד"ר אהוד גרוסמן, MD, מציין שהסריקה מהירה מאוד, ואורכת כ-16 שניות בלבד. ההליך כרוך בחשיפה יחסית נמוכה לקרני רנטגן עבור המטופל. הוא מספק ציון מספרי ספציפי, הידוע כאינדקס הסידן, המכמת את כמות הרובד המסוייד.

תובנות פרוגנוסטיות ארוכות טווח

מחקר עם נתוני מעקב של 12 עד 15 שנים חושף הבדלים פרוגנוסטיים בולטים. מחקרי ד"ר גרוסמן מראים שלמטופלים ללא סידן כלילי יש מעט מאוד אירועים קרדיווסקולריים בטווח הארוך. אפקט מגן זה נכון גם עבור מטופלים עם גורמי סיכון אחרים, כמו סוכרת. לעומת זאת, נוכחות של סידן כלילי מעלה משמעותית את הסיכון להתקפי לב ושבץ עתידיים.

כלי סיווג סיכון עדיף

ד"ר אהוד גרוסמן, MD, מציב את ציון הסידן הכלילי כאינדקס מסכם של טרשת עורקים. גורמי סיכון מסורתיים כמו כולסטרול, גלוקוז ולחץ דם הם מדידות עקיפות. ציון הסידן מציע מבט ישיר על תהליך המחלה בתוך דפנות העורקים. ציון גבוה מסווג את המטופל כבעל סיכון גבוה, בעוד שציון אפס מצביע על סיכון נמוך, ומפשט הערכת סיכון מורכבת.

השלכות על החלטות טיפוליות

ציון הסידן הכלילי מיידע ישירות אסטרטגיות טיפול קריטיות למניעת מחלת לב. עבור מטופל עם ציון גבוה, ד"ר גרוסמן מייעץ להיות מאוד אגרסיבי בטיפול. זה כולל הגברת המאמצים להורדת לחץ הדם ורמות הכולסטרול. זה עשוי גם להצדיק התחלת תרופות מניעתיות כמו אספירין באנשים אלה בסיכון גבוה.

גורמים גנטיים ומגנים

מחקריםlongitudinal (אורכיים) מספקים תובנות מרתקות על הגנה גנטית. ד"ר אהוד גרוסמן, MD, מסביר שמטופלים ללא סידן בגיל 55 בדרך כלל נשארים חופשיים ממנו שנים לאחר מכן. יציבות זו מצביעה על גורם מולד חזק, ככל הנראה גנטי, המגן על אנשים מסוימים מפני התפתחות טרשת עורקים. ממצא זה מסייע בזיהוי מטופלים שנמצאים באמת בסיכון נמוך למחלת לב לאורך חייהם.

תמליל מלא

ד"ר אנטון טיטוב, MD: אתה חוקר את השפעת הסתיידות עורקים כליליים על סיכונים קרדיווסקולריים, ובפרט סיכונים למחלת לב בהקשר של יתר לחץ דם. האם תוכל לדון בהשפעת הסתיידויות כליליות על סיכונים למחלת לב?

ד"ר אהוד גרוסמן, MD: אנחנו עורכים מחקרים על הסתיידויות כליליות כבר 10 עד 15 שנים. בעוד אנשים בעולם קיבלו את תוצאותינו, הן לא נכנסו להנחיות הטיפול. הנחיות הטיפול האחרונות של האגודה האמריקאית ללב הזכירו לראשונה את ציון הסידן הכלילי כקריטריון טוב מאוד להחלטה האם לטפל בחולים בסטטינים או לא.

הממצא העיקרי שראינו הוא שאפשר לראות עם סריקת CT מאוד מהירה שלוקחת 16 שניות, עם חשיפה יחסית נמוכה לקרני רנטגן, אם למטופל יש הסתיידות כלילית. אם יש סידן בעורק הכלילי, אז למטופל יש טרשת עורקים—אז זו כבר מחלת לב.

מה שמצאנו הוא שכאשר משווים את התוצאה ארוכת הטווח—ו"ארוך טווח" זה לא 5 שנים, אלא 12 עד 15 שנים מעקב—אנשים עם ובלי סידן כלילי, יכולנו לראate שאלה ללא סידן יש להם מעט מאוד אירועים קרדיווסקולריים. שלא כמו אלה עם סידן כלילי שיש להם סיכון גבוה עם many events, כמו התקפי לב.

אפילו מטופלים עם סוכרת, כאשר אין להם הסתיידות כלילית, הפרוגנוזה שלהם מאוד טובה ביחס למחלת לב.

אנחנו מאמינים שהסידן הכלילי הוא אינדקס מסכם של טרשת עורקים. היום מודדים את הכולסטרול, מודדים את הגלוקוז, מודדים את לחץ הדם, ומנסים לומר מהו הסיכון של המטופל. אני יכול לתת לך אינדקס סיכון אחד: אם יש לו סידן כלילי, הוא מטופל בסיכון גבוה; אם אין לו סידן, הוא מטופל בסיכון נמוך למחלת לב ושבץ.

ביצענו סריקות CT כליליות חוזרות בכמה מאות מטופלים. ראינו שאחרי שלוש שנים, אלה שלא היה להם סידן כלילי בפעם הראשונה לא היה להם סידן בעורקים הכליליים בפעם השנייה. אם אין לך טרשת עורקים כשאתה בן 55, לא תהיה לך טרשת עורקים כלילית כשאתה בן 60 או 65. זה אומר שאם אתה מוגן, אתה מוגן מפני מחלת לב.

ד"ר אנטון טיטוב, MD: אז זה כנראה מרמז על גורם גנטי מאוד חזק בטרשת עורקים?

ד"ר אהוד גרוסמן, MD: זה גורם גנטי, אבל זה גם נותן לך תמונה של מהו הסיכון של המטופל. אם הוא כבר טרשתי, אם יש לו סידן כלילי, אז אתה יודע שאתה חייב להיות מאוד אגרסיבי בהורדת לחץ הדם, בהורדת הכולסטרול. אתה יכול להתחיל אספירין כי זה מטופל בסיכון גבוה למחלת לב.

מצד שני, אם מישהו נראה בסיכון גבוה למחלת לב אבל אין לו הסתיידויות עורקים כליליים, הוא במצב טוב.

ד"ר אנטון טיטוב, MD: זה מאוד מעניין, כי אם למישהו נעשה CT אנגיוגרם של עורקים כליליים ויש לו סידן מוגבר, יחסית לגיל, בעורקים הכליליים אבל אין רובדים טרשתיים, האם זה בכל זאת מעמיד את האדם הזה בסיכון למחלת לב כלילית?

ד"ר אהוד גרוסמן, MD: בהחלט! אבל אתה לא צריך לעשות צנתור עורקים כליליים. זו סריקת CT מאוד מהירה; זה לוקח several seconds, ואתה יכול לומר exactly כמה סידן יש בעורקים הכליליים. אתה יכול לתת מספר—ציון אינדקס הסידן—ואז אתה יכול לומר מהו סיכון מחלת הלב של המטופל הזה.