אפשרויות לשימור פוריות לנשים העומדות בפני טיפול בסרטן: מדריך מקיף

תוכן עניינים

• מבוא: חשיבות שימור הפוריות
• מתודולוגיית המחקר
• ממצאים מפורטים: שיעורי הצלחה של שיטות שונות
• משמעות הממצאים עבור מטופלות
• מגבלות המחקר
• המלצות מעשיות למטופלות
• מידע על המקור

מבוא: חשיבות שימור הפוריות

טיפולים מודרניים בסרטן שיפרו דרמטית את שיעורי ההישרדות, מה שהוביל להתייחסות גוברת לאיכות החיים לאחר המחלה. עבור נשים רבות, היכולת להביא ילדים לעולם מהווה היבט קריטי בבריאותן הגופנית, הנפשית והחברתית. למרבה הצער, כימותרפיה והקרנות פוגעות לעתים קרובות בתפקוד השחלתי, וגורמות לאי-ספיקה שחלתית מוקדמת (Premature Ovarian Insufficiency, POI) - מצב שבו השחלות מפסיקות לתפקד באופן תקין לפני גיל 40.

תרופות כימותרפיות מסוימות, במיוחד חומרים אלקילנטיים, ידועות כגורמות לאטרוזיה של זקיקים (מוות טבעי של זקיקים המכילים ביציות בשחלות). נזק זה יכול להפחית משמעותית או לבטל את הפוריות הנשית. הנחיות לאומיות ובינלאומיות ממליצות כעת להפנות חולות סרטן למומחי פוריות לפני תחילת הטיפול, אם כי רוב הנתונים הקיימים מגיעים מחולות עם גידולים מוצקים ולא מסרטני דם.

הנחיות רפואיות נוכחיות מכירות בשלוש אפשרויות עיקריות לשימור פוריות: שימור עוברים בהקפאה (הקפאת ביציות מופרות), שימור ביציות בהקפאה (הקפאת ביציות לא מופרות) ושימור רקמת שחלה בהקפאה (הקפאת פרוסות רקמה שחלתית המכילות ביציות). הקפאת רקמת שחלה חשובה במיוחד כי זו האפשרות היחידה הזמינה לבנות טרם גיל ההתבגרות ולנשים שאינן יכולות לדחות את טיפול הסרטן.

מתודולוגיית המחקר

חוקרים ביצעו סקירה שיטתית, כלומר חיפשו וניתחו באופן מקיף את כל הספרות המדעית הזמינה בנושא זה. הם חיפשו בשלושה מאגרי מידע רפואיים מרכזיים - PubMed, Cochrane Library ו-EBSCOHost - באמצעות מונחי חיפוש רפואיים ספציפיים הקשורים לשימור פוריות בחולות סרטן.

החיפוש זיהה בתחילה 4,188 מחקרים פוטנציאליים שפורסמו בין 2013 ל-2021. לאחר סינון קפדני, החוקרים צמצמו רשימה זו ל-23 מחקרים שעמדו בקריטריונים המחמירים להכללה. מחקרים אלה ייצגו סוגים שונים של מחקר:

• 9 דוחות מקרה (דוחות מפורטים על מטופלות בודדות)
• 10 מחקרי עוקבה רטרוספקטיביים (בחינת רשומות מטופלות קיימות)
• 3 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים (מעקב אחר מטופלות לאורך זמן)
• 1 מחקר מבוסס שאלונים

יש לציין שהחוקרים לא מצאו ניסויים קליניים אקראיים שהשוו ישירות בין שיטות שימור הפוריות, מה שמשקף את האתגרים האתיים בביצוע מחקר כזה. הצוות העריך את איכות המחקרים הלא-אקראיים באמצעות סולם Newcastle-Ottawa, כלי סטנדרטי להערכת איכות מחקר. מחקרים שצברו 6 נקודות ומעלה (מתוך 9 אפשריות) נחשבו באיכות בינונית עד טובה.

הניתוח כלל נתונים מ-3,271 מטופלות, כאשר רוב המחקרים בוצעו בארצות הברית. החוקרים אספו מידע מפורט על סוגי סרטן, פרוטוקולי טיפול, שיטות שימור פוריות ותוצאות כולל לידות חי, הריונות, השבת תפקוד שחלתי ומדדי איכות חיים.

ממצאים מפורטים: שיעורי הצלחה של שיטות שונות

צוות המחקר ניתח את התוצאות לכל שיטת שימור פוריות בנפרד, ואסף נתונים מ-23 המחקרים הכלולים. התוצאות מראות שיעורי הצלחה משתנים בין הגישות השונות.

שימור רקמת שחלה בהקפאה (OTC)

הקפאת רקמת שחלה הייתה השיטה הנחקרת ביותר, עם 1,382 מטופלות ב-17 מחקרים שבחרו באפשרות זו. מבין מטופלות אלה, החוקרים תיעדו 121 לידות חי לאחר השתלה מחדש של רקמת שחלה קפואה לאחר טיפול בסרטן. זה מייצג שיעור הצלחה של 8.76%.

מספר תצפיות חש�ות עלו מנתוני ה-OTC:

• שני מחקרים כללו מטופלות שעברו גם הקפאת רקמת שחלה וגם הקפאת ביציות
• מחקר אחד כלל מטופלות שבחרו במספר שיטות שימור פוריות
• גיל ממוצע בהקפאת רקמת שחלה היה 23.6 שנים
• חוקרים תיעדו 43 הפלות ו-2 ניסיונות IVF כושלים among מטופלות OTC
• מחקר גדול אחד של 418 מטופלות שעברו OTC דיווח על אפס לידות חי עד כה, אך 84 מטופלות היו עדיין בהפוגה ולא ניסו להרות

ממצאים נוספים הראו שנצפו זקיקים אנטרליים מספקים (שקיקים קטנים בשחלות המכילים ביציות מתפתחות) ותפקוד שחלתי משוחזר לאחר השתלת הרקמה. ההליך הכירורגי לאיסוף הרקמה (לפרוסקופיה מאתר יחיד) הושלם בהצלחה עם דימום מינימלי, ו-10 הריונות מוצלחים התרחשו לאחר גישה זו.

שימור ביציות בהקפאה (OC)

הקפאת ביציות נבחרה על ידי 647 מטופלות ב-8 מחקרים. שיטה זו הביאה ל-175 לידות חי, המייצגות שיעור הצלחה של 27% - הגבוה מבין שלוש השיטות שנחקרו.

ממצאים מרכזיים להקפאת ביציות כללו:

• שלושה מחקרים חפפו עם מטופלות שבחרו גם בשיטות שימור אחרות
• מחקרים שכללו גם הקפאת ביציות וגם הקפאת עוברים הביאו ל-14 לידות חי מ-359 מטופלות
• אירעו שתי הפלות, ו-5 מטופלות לא הצליחו להרות
• מחקר פרוספקטיבי אחד של 538 מטופלות מצא ש-46% מהבוחרות בהקפאת ביציות ילדו, לעומת 54% מהבוחרות בהקפאת עוברים
• מחקר גדול אחד שכלל 217 מטופלות העוברות כימותרפיה לסרטנים שונים היווה 164 מהלידות החי
• לידות חי היו סבירות יותר במטופלות המקבלות הקרנות לאחר גיל ההתבגרות ולא לפניו

גיל ממוצע בהקפאת ביציות היה 31.2 שנים. חוקרים תיעדו 10 הפלות ו-6 כשלונות בהפריה among מטופלות OC.

שימור רקמה עוברית בהקפאה (ETC)

הקפאת עוברים נבחרה על ידי 267 מטופלות ב-4 מחקרים, והביאה ל-18 לידות חי - שיעור הצלחה של 6.74%.

ממצאים בולטים בהקפאת עוברים כללו:

• שתי לידות חי resulted explicitly מהעברת עוברים קפואים קודם לכן במחקר מקרה של מטופלת בת 33 שטופלה באסטרוציטומה (סוג של גידול מוחי)
• שש לידות חי occurred במחקר where מטופלות בחרו גם בהקפאת עוברים וגם בהקפאת ביציות
• שיעור הפלות של 20% נרשם במחקר אחד
• שמונה לידות חי occurred במחקר all-including מטופלות העוברות גם הקפאת עוברים וגם הקפאת רקמת שחלה
• היו 8 הריונות לא מוצלחים not specific to either method
• מחקר אחד showed success עם 2 לידות חי (תאומים) from 1 מטופלת out of 20 העוברות הקפאת עוברים

כל המטופלות במחקרי הקפאת העוברים had סרטן שד and were receiving טיפול הורמונלי (מעכבי ארומטאז). גיל ממוצע בהקפאת עוברים היה 31 שנים. חוקרים תיעדו 18 הפלות ו-5 כשלונות בהפריה/השרשה among מטופלות ETC.

משמעות הממצאים עבור מטופלות

מחקר זה מספק תובנות valuable עבור נשים העומדות בפני טיפול בסרטן המעוניינות לשמור על אפשרויות הפוריות שלהן. שיעורי ההצלחה השונים - 27% להקפאת ביציות, 8.76% להקפאת רקמת שחלה, ו-6.74% להקפאת עוברים - צריכים להיות מובנים בהקשר ולא להתפרש באופן שטחי.

הקפאת ביציות appears to yield the highest number of הריונות ולידות חי currently. זה likely because טכניקה זו practiced for a longer period, giving רופאים more experience and generating more reported outcomes. When מטופלות consider their options, הקפאת ביציות may appear as a more established and trusted choice.

הקפאת עוברים showed lower success rates, but this might reflect the context in which it's typically used rather than the technique's effectiveness. עוברים are created with a partner's sperm, meaning this option is generally chosen by women in relationships where they've decided to have children with that specific partner. This naturally results in a smaller patient population compared to egg freezing, which can be pursued without a partner.

הקפאת רקמת שחלה, while showing the lowest percentage success, may be the most significant advancement for certain patient groups. טכניקה זו is particularly valuable for:

• בנות טרם גיל ההתבגרות שאינן יכולות לעבור גירוי שחלתי ושאיבת ביציות
• נשים הזקוקות להתחיל טיפול בסרטן immediately and cannot delay for שאיבת ביציות
• מטופלות for whom גירוי הורמונלי for שאיבת ביציות might be risky

שיעור ההצלחה הנמוך more likely reflects that many מטופלות who underwent this procedure were younger at the time of tissue collection and haven't yet attempted pregnancy, rather than indicating poor technique effectiveness.

מגבלות המחקר

While this research provides valuable insights, מטופלות should understand several limitations when considering these findings. האתגר המשמעותי ביותר was the lack of uniformity in how different studies defined and reported successful outcomes.

Some studies focused exclusively on live birth rates, while others used various markers of fertility success including:

• מדידות רזרבה שחלתית
• ספירת זקיקים אנטרליים
• מספר ביציות שנשאבו after גירוי שחלתי
• רמות הורמונים (במיוחד הורמון אנטי-מולריאני או AMH)
• שיעורי הריון
• חידוש מחזורים וסתיים

Variability זו made it impossible to perform a meta-regression analysis (טכניקה סטטיסטית that would have provided more precise estimates of effectiveness). Additionally, studies reported outcomes at different time points after treatment, further complicating direct comparisons.

Another important limitation was that not all patients who underwent fertility preservation procedures subsequently attempted pregnancy. Some patients remained in remission but hadn't yet tried to conceive, while others unfortunately passed away from their cancers before they could attempt pregnancy.

המחקר also couldn't account for important factors like:

• הבדלים בסוגי סרטן ופרוטוקולי טיפול
• שונות בטכניקות כירורגיות ופרוטוקולי הקפאה
• זמן between הקפאת רקמה and ניסיונות השתלה מחדש
• גיל מטופלת and רזרבה שחלתית at time of preservation

המלצות מעשיות למטופלות

Based on this comprehensive review, here are evidence-based recommendations for women facing cancer treatment who are considering fertility preservation:

1. דונו באפשרויות מוקדם: קיימו שיחות על שימור פוריות עם צוות האונקולוגיה שלכם לפני תחילת הטיפול. הפניה מוקדמת למומחי פוריות משפרת משמעותית את האפשרויות.
2. שקלו את גילכם ומצבכם:
   • הקפאת ביציות עשויה להיות האפשרות המבוססת ביותר לנשים לאחר גיל ההתבגרות שיכולות לדחות טיפול
   • הקפאת רקמת שחלה היא האפשרות היחידה לילדות לפני גיל ההתבגרות ולנשים הזקוקות לטיפול מיידי
   • הקפאת עוברים היא אפשרות לנשים עם בני זוג שהחליטו להביא ילדים יחד
3. הבינו את שיעורי ההצלחה בהקשר: שיעור ההצלחה של 27% להקפאת ביציות משקף את היסטוריית השיטה הארוכה יותר ולא בהכרח שהיא האפשרות "הטובה ביותר" לכל מטופלת. טכניקות חדשות יותר כמו הקפאת רקמת שחלה עשויות לדווח על שיעורים נמוכים יותר מכיוון שפחות מטופלות ניסו עדיין להרות.
4. שקלו גישות מרובות: חלק מהמטופלות במחקרים אלה בחרו ביותר משיטת שימור אחת. אם הנסיבות מאפשרות, שילוב גישות עשוי להגדיל את האפשרויות העתידיות.
5. בררו על ניסיון המרכז: שיעורי ההצלחה יכולים להשתנות משמעותית בין מרכזים רפואיים בהתאם לניסיונם בטכניקות ספציפיות. שאלו את הרופאים שלכם על התוצאות והניסיון הספציפיים של מרכזם.
6. שקלו היבטים כלכליים: שימור פוריות יכול להיות יקר, וכיסוי ביטוחי משתנה. דונו בעלויות ובאפשרויות הכלכליות עם צוות הבריאות שלכם ומומחי הפוריות.
7. חשבו לטווח ארוך: גם אם הריון אינו מטרה מיידית לאחר טיפול בסרטן, אפשרויות שימור הפוריות יכולות לספק יתרונות פסיכולוגיים חשובים ואפשרויות עתידיות.

מידע מקור

כותרת המאמר המקורי: Ovarian Tissue Cryopreservation versus Other Fertility Techniques for Chemoradiation-Induced Premature Ovarian Insufficiency in Women: A Systematic Review and Future Directions

מחברים: Eman N. Chaudhri, Ayman Salman, Khalid Awartani, Zaraq Khan, and Shahrukh K. Hashmi

פרסום: Life 2024, 14(3), 393

הערה: מאמר ידידותי זה למטופל מבוסס על מחקר שעבר ביקורת עמיתים ופורסם בכתב עת מדעי. הוא נועד להנגיש מידע רפואי מורכב תוך שמירה על כל הממצאים ונקודות הנתונים החשובות מהמחקר המקורי.