עתיד המחקר נגד הזדקנות: התערבויות חדשות להארכת תוחלת הבריאות ותוחלת החיים

קפיצה לפרק

• התערבויות נוכחיות נגד הזדקנות
• שבירת מחסום תוחלת החיים המקסימלית
• השלכות חברתיות של אריכות חיים
• אתגרי מימון במחקר הזדקנות
• לקיחת אחריות על ההזדקנות האישית
• תמליל מלא

התערבויות נוכחיות נגד הזדקנות

ד"ר בריאן קנדי, MD, דן בנוף המחקר הנוכחי נגד הזדקנות. הוא מביע אופטימיות לגבי התערבויות כמו רפמיצין ומטפורמין. צום מחזורי ואכילה מוגבלת בזמן גם מראים הבטחה לתועלות בריאותיות.

ד"ר קנדי פחות אופטימי לגבי הגבלה קלורית מסורתית. הוא מציין שקשה לרוב האנשים להתמיד בה. התערבויות נוכחיות אלו עשויות להציע השפעות מתונות על ההזדקנות, עם פוטנציאל להוסיף עד 10 שנים של בריאות נוספת.

שבירת מחסום תוחלת החיים המקסימלית

שאלה יסודית במחקר אריכות החיים היא שבירת המחסום של תוחלת החיים המקסימלית האנושית. ד"ר בריאן קנדי, MD, מסביר שתוחלת החיים הממוצעת עלתה אך תוחלת החיים המקסימלית לא עלתה באותו הקצב. התערבויות נוכחיות עשויות לעזור לאנשים לחיות בריאים יותר לאורך זמן, וזו זכייה גדולה.

ד"ר קנדי מציע שייתכן שיידרשו אסטרטגיות רדיקליות יותר כדי להאריך משמעותית את תוחלת החיים המקסימלית. הוא מזכיר אפשרויות כמו תכנות מחדש של תאים וטיפול גנטי. גישות עתידניות אלו עדיין בשלבי פיתוח מוקדמים ליישום בבני אדם.

השלכות חברתיות של אריכות חיים

הארכת חיים משמעותית תהיה בעלת השלכות חברתיות עמוקות. ד"ר בריאן קנדי, MD, מתייחס לחששות נפוצים regarding גידול יתר של האוכלוסייה. הוא טוען שאוכלוסייה גדלה באופן גיאומטרי through שיעורי לידה, ולא באופן ליניארי through הארכת תוחלת חיים.

שינויים מהארכת חיים יתרחשו בהדרגה over זמן. ד"ר קנדי מאמין שרוב ההשלכות כנראה יהיו טובות, aunque חלקם בלתי צפויים. שינויים אלו יתרחשו alongside שינויים גלובליים אחרים, מה שמקשה על תחזיות מדויקות.

אתגרי מימון במחקר הזדקנות

ד"ר בריאן קנדי, MD, מדגיש אתגרי מימון משמעותיים במחקר הזדקנות. המכון הלאומי להזדקנות מקבל פחות מ-1% מתקציב ה-NIH. זאת למרות שהזדקנות היא גורם הסיכון העיקרי לרוב המחלות שמשפיעות על כולם.

הראיון עם ד"ר אנטון טיטוב, MD, חושף מערכות מקובעות המתמקדות בטיפול במחלות rather than מניעה. ד"ר קנדי טוען זה 15 שנים שממשלות צריכות לחשוב מחדש על סדרי העדיפויות של מימון המחקר. הוא מדגיש את הדחיפות הגוברת כאשר אחוז הקשישים באוכלוסייה continues לעלות dramatically.

לקיחת אחריות על ההזדקנות האישית

ד"ר בריאן קנדי, MD, מציע עצות מעשיות עבור individuals המתעניינים באריכות חיים. הוא ממליץ להתמקד בגורמי אורח חיים שמשפיעים על ההזדקנות. למרות האתגר, התערבויות אלו יכולות לספק ערך בריאותי משמעותי.

ד"ר קנדי גם דן במוצרים טבעיים emerging והתערבויות למדידת ההזדקנות. הוא מודה שרובם belum divalidated fully, מה שהופך משתמשים למאמצים מוקדמים. המסר החשוב ביותר מד"ר בריאן קנדי, MD, הוא שקצב ההזדקנות אינו בלתי נמנע וניתן לשנותו through מאמץ מודע.

תמליל מלא

ד"ר אנטון טיטוב, MD: מהו העתיד במחקר אריכות החיים? האם עוד 10 שנים still נדבר על רפמיצין, מטפורמין והגבלות קלוריות?

ד"ר בריאן קנדי, MD: בוא נגיד כך. אני מקווה שנדבר על מגוון דברים חדשים עם effects גדולים יותר מהתערבויות אלו. אני חושב שזה very possible. אני very optimistic לגבי רפמיצין במידה מסוימת, מטפורמין, וצום מחזורי.

אני לא חושב שהגבלה קלורית very useful. זה not very easy לרוב האנשים. אבל שימוש באכילה מוגבלת בזמן or משהו דומה may be beneficial.

אני חושב של�these will be effects מתונים על ההזדקנות. אם נזכה, maybe זה 10 שנים של בריאות נוספת. זה effect גדול. What would you pay for that?

However, אני חושב that the bigger question is, האם אנחנו really can break the barrier down? אתה מדבר עם the more futuristic thinkers בתחום—אוברי דה גריי comes to mind—והם מדברים על living to 1,000.

On the other hand, it's not clear how easy it's going to be to break down the maximum lifespan in humans. This has certainly not gone up at the same rate that the average lifespan has gone up.

So if these interventions we have right now get everybody living healthy longer, that's great. That's a huge win—bigger than any disease drug.

But I think the fundamental question right now is, how do we break down that barrier to maximum aging? That's still a very, very open question.

It's been possible to do it in animal models, but the data is lacking in humans. We may need to think about different kinds of interventions to achieve that goal, like reprogramming, gene therapy, or other things that go beyond the current level of intervention.

I think the personal approaches we're testing are going to be great. I'm very optimistic, but I'm hoping that there is more.

There are radical strategies that are at least being tested in a decade to go beyond that level. But the societal implications of a technology that can really break through that barrier are going to be huge.

Somebody said about the progress of science: the proponents of new theories almost never win. It is the proponents of old theories who eventually die.

I think the other way of saying it is that scientific progress goes one funeral at a time. I hope we can get beyond that. We need to be more open-minded and put our own egos aside a little bit for the betterment of healthcare.

But you're partly right—there's certainly a lot of entrenchment. That's part of the reason it's been hard to get aging funding.

The NIH was set up in the '60s with the idea of funding disease research. At that time, that made sense. All the research is around disease; most therapies treat diseases as if they're individual entities, even though we know they're connected.

The National Institute on Aging gets less than 1% of the budget, even though aging is the only thing that affects everybody in the United States.

It's so entrenched that if you go to other institutes and say, "We need more money in aging because aging is causing your disease," you can imagine the response you get.

Governments need to rethink where they're putting their research dollars and how they're doing their medical care. They should focus more on prevention and a little less on building nursing homes.

Those kinds of changes have to happen. I've been talking about this for 15 years, and my own brain shuts off when I talk about it anymore.

But it's getting more and more urgent that something happens because the percentage of older people in the population has continued to skyrocket.

There are huge societal implications if we stop aging. Even if you stop aging completely, changes would be relatively slow.

The year after you've got the magic pill, people would be one year older. The next year, they would be two years older. It's not like we're suddenly going to have 200-year-old people.

So those changes and the rate of technology advances are relatively gradual. In the long term, certainly, there are big implications if people live a lot longer.

I think most of those are probably good, and some are unpredictable. But those changes are not happening in a vacuum—they're happening in a world that's changing in many other ways simultaneously.

It's a little hard to predict. People have this doom about overpopulation—I don't think that's an issue.

Population grows by birthing and geometric expansion, not so much by making people live a few years longer. That's a linear expansion.

So I don't think that's the concern. But there are other changes that will be really interesting and impactful.

ד"ר אנטון טיטוב, MD: פרופסור קנדי, האם יש משהו בתחום העניין, הניסיון או החוכמה שלך שתרצה לשתף עם הצופים שלנו?

ד"ר בריאן קנדי, MD: כן, אני חושב שאנחנו בשלב הזה now. לפני 10 years, I would say, "We're working on aging; it's gonna be great—just hang in there."

But I think we're at this stage now where it's possible to think about your own aging process and do something. Again, come back to lifestyle—I know it's hard to do, but it's valuable.

Then also, looking at these natural products and other interventions that are out there, measuring your aging—all of these things are potentially very helpful.

Most of them are not fully validated yet, so you'd be an early adopter. If you want to wait until they're fully validated, I understand that.

But I think it's possible to really take charge of your aging. The rate of aging is not inevitable—I think it can be changed.

It's probably the most important thing you can do for your health, so it's worth giving some thought.

ד"ר אנטון טיטוב, MD: Well, this is an optimistic note, Professor Kennedy. Thank you very much for this very informative conversation. We certainly will follow your research and come back to you in the future to learn more about how the longevity field progresses to human practice.

ד"ר בריאן קנדי, MD: Happy to chat anytime! Thanks a lot!