מומחה מוביל במחלות כבד ופיברוזיס, ד"ר סקוט פרידמן, MD, מסביר את עתיד הטיפול בהפטולוגיה. הוא מפרט את ההתקדמות המרשימה משנות ה-80 ועד לטיפולים המרפאים של היום בהפטיטיס C והשתלות כבד. ד"ר סקוט פרידמן, MD, מדגיש את הפוטנציאל של קסנו-השתלה באמצעות איברים מעוברתים (humanized) מחזירים כדי להתמודד עם המחסור באיברים. הוא גם נלהב מטיפולים אנטי-פיברוטיים ופרו-רגנרטיביים מתפתחים שמנצלים את יכולת ההתחדשות הייחודית של הכבד.
עתיד הטיפול במחלות כבד: השתלות איברים מבעלי חיים וטיפולים רגנרטיביים
קפיצה לפרק
- התפתחות הטיפול במחלות כבד
- השתלות איברים מבעלי חיים כפתרון למחסור באיברים
- אתגרים ובטיחות בהשתלות איברים מבעלי חיים
- תעלומת הרגנרציה של הכבד
- עתיד הטיפולים האנטי-פיברוטיים
- תמליל מלא
התפתחות הטיפול במחלות כבד
ד"ר סקוט פרידמן, MD, משקף את ההתפתחות הדרמטית בטיפול במחלות כבד לאורך הקריירה שלו. הוא מציין שבתחילת שנות ה-80, אפשרויות הטיפול היו מוגבלות מאוד. הטיפולים כללו בעיקר משתנים, קורטיקוסטרואידים ולקטולוז להפחתת אנצפלופתיה כבדית. ד"ר סקוט פרידמן, MD, מדגיש שהשתלת כבד עדיין לא הייתה אופציה מעשית עבור מטופלים באותה תקופה.
ההתקדמות בהפטולוגיה הייתה מהפכנית. ד"ר סקוט פרידמן, MD, מצביע על פיתוח טיפולים מרפאים לדלקת כבד נגיפית מסוג C כהישג מכונן. טיפולים יעילים לדלקת כבד נגיפית מסוג B ושיפור הטיפול במחלות דרכי המרה גם התקדמו משמעותית בטיפול במטופלים. קשת היסטורית זו, כפי שתיאר ד"ר פרידמן לד"ר אנטון טיטוב, MD, מדגימה התקדמות רפואית יוצאת דופן.
השתלות איברים מבעלי חיים כפתרון למחסור באיברים
השתלות איברים מבעלי חיים (Xenotransplantation) מייצגות פתרון פוטנציאלי למחסור הקריטי באיברי תורמים. ד"ר סקוט פרידמן, MD, מביע התלהבות גדולה מהאפשרות הזו. הוא מתייחס ספציפית לשימוש באיברים מהונדסים מחזירים להשתלה בבני אדם.
ד"ר פרידמן מצטט את המקרה הבולט של השתלת לב חזיר שבוצעה באוניברסיטת מרילנד בסוף 2021. ההליך המוצלח הזה הדגים את ההיתכנות של השתלות בין-מיניות. השיחה בין ד"ר סקוט פרידמן, MD, וד"ר אנטון טיטוב, MD, מדגישה כיצד השתלות איברים מבעלי חיים יכולות להציל אינספור חיים על ידי מתן מקור חדש לאיברים.
אתגרים ובטיחות בהשתלות איברים מבעלי חיים
מספר מכשולים משמעותיים חייבים להיפתר לפני שהשתלות איברים מבעלי חיים יהפכו לפרקטיקה קלינית שגרתית. ד"ר סקוט פרידמן, MD, מזהה דחיית איברים כאתגר העיקרי. מערכת החיסון האנושית תוקפת באופן טבעי רקמה זרה, מה שמחייב אסטרטגיות מדכאות חיסון מתקדמות.
דאגת בטיחות קריטית נוספת כוללת רטרו-וירוסים אנדוגניים הקיימים בגנום החזיר. ד"ר סקוט פרידמן, MD, מסביר שיש להסיר רצפים ויראליים אלה באמצעות טכניקות עריכה גנטית מתקדמות כמו CRISPR. שינוי גנטי זה חיוני כדי להבטיח את בטיחות האיברים המושתלים עבור מקבלים אנושיים. ד"ר סקוט פרידמן, MD, מאמין שאתגרים אלה ניתנים לפתרון עם מחקר מתמשך.
תעלומת הרגנרציה של הכבד
לכבד יש יכולת רגנרציה ייחודית ומרשימה שמרתקת חוקרים. ד"ר סקוט פרידמן, MD, מתאר יכולת רגנרטיבית זו כתעלומה הגדולה ביותר של הכבד. הוא מסביר שכירורגים יכולים להסיר שני שלישים מכבד בריא מתורם חי.
המקטע הנותר בכבד התורם יתחדש לגודל מלא בתוך שבועות. בינתיים, החלק שהוסר יכול להיות מושתל במקבל, שם הוא גם יצמח. תופעה זו מתרחשת רק ברקמת כבד בריאה. ד"ר סקוט פרידמן, MD, מספר לד"ר אנטון טיטוב, MD, שהבנת תהליך זה יכולה לפתוח גישות טיפוליות חדשות למחלות כבד.
עתיד הטיפולים האנטי-פיברוטיים
עתיד הטיפול במחלות כבד כולל טיפולים אנטי-פיברוטיים ורגנרטיביים מבטיחים. ד"ר סקוט פרידמן, MD, מביע ביטחון שתרופות אנטי-פיברוטיות יעילות יהיו זמינות בקרוב. טיפולים אלה מכוונים להפוך את רקמת הצלקת המתפתחת במצבי כבד כרוניים כמו NASH.
ד"ר פרידמן גם מזכיר שטיפולים פרו-רגנרטיביים כבר נכנסים לניסויים קליניים. הוא מדמיין גישה טיפולית המשלבת דיכוי פיברוזיס עם רגנרציה מוגברת. אסטרטגיה כפולה זו יכולה לשנות באופן יסודי את אופן הטיפול במחלת כבד מתקדמת. השיחה בין ד"ר סקוט פרידמן, MD, וד"ר אנטון טיטוב, MD, מציירת תמונה אופטימית של עתיד ההפטולוגיה.
תמליל מלא
ד"ר אנטון טיטוב, MD: פרופסור פרידמן, מהו העתיד של הטיפול במחלות כבד? טיפול במחלת כבד שומני, טיפול ב-NASH, וההפטולוגיה בכלל? כתבת סקירה מאוד מעמיקה ואתה חוקר מוביל ובעל שם עולמי במחלות כבד.
ד"ר סקוט פרידמן, MD: זו תקופה מאוד מרגשת. כדאי להסתכל על קשת ההתקדמות לאורך הקריירה שלי כדוגמה לכמה התקדמנו וכמה רחוק אנחנו עדיין יכולים להגיע. כאשר הייתי עמית כבד ב-UCSF בתחילת שנות ה-80, בעצם לא היו לנו טיפולים ספציפיים למחלות כבד.
ד"ר אנטון טיטוב, MD: מה היה לך?
ד"ר סקוט פרידמן, MD: היו לנו משתנים או גלולות מים, Lasix, ו-Aldactone. היו לנו קורטיקוסטרואידים אם חשבנו שיש דלקת רבה בכבד. היה לנו פרדניזון. היה לנו סירופ בשם לקטולוז כדי לנסות לשנות את הסיכון לשינויי חשיבה במטופלים עם מחלת כבד מתקדמת מאוד. ולא הייתה לנו השתלת כבד.
אז נריץ קדימה עכשיו 35 עד 40 שנה. יש לנו השתלת כבד, שהיא מצילת חיים. יש לנו טיפולים מרפאים לדלקת כבד נגיפית מסוג C, שאפילו לא הייתה ידועה. נגיף דלקת הכבד הנגיפית מסוג C אפילו לא התגלה בתחילת שנות ה-80. כאן עברנו מגילוי הנגיף לריפויו.
לדלקת כבד נגיפית מסוג B, עכשיו יש לנו טיפולים יעילים רבים, ותרופות חדשות יותר מנסות לנקות את הנגיף, מה שעדיין לא הצלחנו לעשות עבור דלקת כבד נגיפית מסוג B. יש לנו טיפולים למחלות דרכי המרה. יש לנו הבנה טובה יותר של גנטיקה. זה פשוט בלתי ניתן לזיהוי כמה התקדמנו.
אבל אני מאמין שלכבד עדיין יש סודות רבים לחשוף. אני חושב שבין הסיכויים - לא בהכרח ל-NASH, אלא למחלות כבד - אני מאוד מתלהב מסיכויי ההשתלות מאיברים מבעלי חיים (Xenotransplantation). זה כולל תרומת איברים מהונדסים מיונקים, במיוחד חזירים.
כפי שאתה יודע, הייתה השתלה מאוד בולטת של לב חזיר, לב חזיר מהונדס לאדם לאחרונה באוניברסיטת מרילנד, אני חושב בסוף 2021. למיטב ידיעתי, המטופל עדיין במצב טוב.
זה אכן מעיד על הרעיון שהמחסור הנורא באיברים שאנו מתמודדים איתו במטופלים הזקוקים לאיברי תורם עם מחלת כבד מתקדמת עשוי להיות מטופל במידה מסוימת על ידי זמינות של השתלות איברים מבעלי חיים. עכשיו, עדיין יש הרבה מכשולים להתגבר עליהם. הסיכון הגדול ביותר, כמובן, הוא דחייה.
אבל גם, לגנום החזיר יש רטרו-וירוסים אנדוגניים שצריך לנקות מהגנום שלהם באמצעות CRISPR או טכניקות טיפול גנטי אחרות לפני שהאיבר יכול להיות בטוח להשתלה בבני אדם. אבל אני באמת חושב שהשתלות איברים מבעלי חיים יכולות להיות משנות משחק עבור המטופלים המתקדמים ביותר.
באותו זמן, אני בטוח שיהיו לנו טיפולים אנטי-פיברוטיים לכבד. יהיו לנו טיפולים אנטי-דלקתיים יעילים יותר. אנחנו כבר יכולים להפחית שומן כבד. אני בעצם חושב שהתעלומה הגדולה ביותר של הכבד היא רגנרציה. זה לא רק אני.
התעלומה הגדולה ביותר של הכבד היא יכולת הכבד להתחדש. אתה יכול literally לכרות כירורגית שני שלישים מכבד אנושי בריא. אתה יכול לקחת את הדגימה הכרותה עם כלי הדם המצורפים ולהכניס אותה למקבל. ושליש הכבד הנותר שהושאר בתורם יצמח חזרה לגודל מלא.
עכשיו זה קורה רק אם הכבד בריא. אבל שום איבר אחר לא יכול להתחדש. ולכן, אני מאמין שרגנרציה של הכבד והיכולת לדכא פיברוזיס תוך כדי שהכבד מתחדש אוצרים מערך של סודות שיכולים להשפיע profoundly על הבנה ובסופו של דבר טיפול במחלות כבד ואולי קידום רגנרציה.
כבר יש כמה טיפולים פרו-רגנרטיביים שנמצאים בניסויים קליניים. אז אנחנו לא כל כך רחוקים. ואני פשוט חושב על הרעיון של היין-יאנג בין חסימת פיברוזיס תוך כדי התחדשות.
ד"ר אנטון טיטוב, MD: איך הכבד יודע לעשות את זה? הוא אוצר הרבה רמזים חשובים שאנחנו צריכים לחפור עמוק כדי למצוא.