טיפול הורמונלי בסרטן השד: היסטוריה, התקדמות ומניעה

קפיצה לפרק

• היסטוריה מוקדמת של טיפול הורמונלי
• פריצות דרך מדעיות באנדוקרינולוגיה
• התפתחות טיפולים אנדוקריניים כירורגיים
• פיתוח תרופות נוגדות אסטרוגן
• טיפול אנדוקריני בסרטן בשלב מוקדם
• טיפולי מניעה לסרטן השד
• תמליל מלא

היסטוריה מוקדמת של טיפול הורמונלי

התפקיד של הורמונים בסרטן השד נצפה במשך מאות שנים. ד"ר מארק ליפמן, MD, מצטט מחקרים אפידמיולוגיים מהמאה ה-17 בוורונה, איטליה. מחקרים אלה הראו הבדל בשכיחות סרטן השד בין נזירות לנשים אחרות. הטיפול האנדוקריני הקלאסי הראשון הופיע בסוף המאה ה-19. מנתחים ביצעו כריתת שחלות (oophorectomy) בנשים לפני גיל המעבר עם סרטן השד. ד"ר מארק ליפמן, MD, מציין שחלק מהנשים הראו תגובות אובייקטיביות משמעותיות לניתוח כריתה זה.

פריצות דרך מדעיות באנדוקרינולוגיה

המדע האמיתי של טיפול הורמונלי לקח שנים רבות להתפתח. מכשול מרכזי היה חוסר היכולת למדוד רמות הורמונים. ד"ר מארק ליפמן, MD, מסביר שזה השתנה בתחילת שנות ה-60. המצאת מבחני רדיו-אימונו-אסאי (radioimmunoassay) ומבחני קשירת קולטן (radioreceptor assays) היוו פריצת דרך קריטית. טכנולוגיות אלה אפשרו למדענים למדוד ריכוזים נמוכים מאוד של הורמונים סטרואידיים ופפטידיים. זה הפך את האנדוקרינולוגיה למדע אמיתי והבהיר את מנגנוני המשוב ההורמונליים. הפך לקל להבין שסרטן השד הוא מחלה תלוית הורמונים.

ד"ר ליפמן מציג תובנה מרכזית לגבי השפעת האסטרוגן על צמיחה. הוא אומר לד"ר אנטון טיטוב, MD, כי מתן אסטרוגן לגבר יגרום לצמיחת שדיים. אך יש מגבלות טבעיות לצמיחה זו. עם זאת, תאי סרטן השד שוכחים כיצד להפסיק לצמוח כאשר הם מגורים על ידי אסטרוגנים. הבנה זו התבררה בשנות ה-40 וסללה את הדרך לטיפולים אנדוקריניים מדעיים.

התפתחות טיפולים אנדוקריניים כירורגיים

טיפולים אנדוקריניים מוקדמים התמקדו בכריתה כירורגית של איברים מייצרי הורמונים. כריתת שחלות נותרה טיפול ראשוני לנשים לפני גיל המעבר. רופאים ביצעו גם כריתת יותרת הכליה (adrenalectomy). ד"ר מארק ליפמן, MD, מציין שזה הצריך החלפת גלוקוקורטיקואידים מכיוון שהם חיוניים לחיים. יותרת הכליה היא מקור עקיף לאסטרוגנים שיכולים לעורר צמיחת סרטן השד.

הליך כירורגי מרכזי נוסף היה כריתת יותרת המוח (hypophysectomy). ד"ר מארק ליפמן, MD, מסביר שניתוח זה, על ידי הסרת גונדוטרופינים ו-ACTH, גרם לירידה ברמות ההורמונים. זה לרוב הביא לנסיגה של סרטן השד. ניתוחי כריתה אלה היו פופולריים ומוצלחים מאוד במשך שנים רבות לפני שפותחו טיפולים תרופתיים.

פיתוח תרופות נוגדות אסטרוגן

ההתקדמות העיקרית בשנות ה-70 וה-80 כללה מעבר מהליכים כירורגיים. המטרה הייתה להשיג את אותן השפעות אנדוקריניות ללא הליכי כריתה. זה הוביל לפיתוח תרופות נוגדות אסטרוגן. ד"ר מארק ליפמן, MD, מתאר כמה מתרופות אלה שפועלות על ידי הפרעה לפעילות האסטרוגן. כאשר ניתנות לנשים המתאימות, תרופות נוגדות אסטרוגן אלה מביאות לנסיגת סרטן השד.

מעבר זה לטיפול פרמקולוגי היה צעד מונומנטלי קדימה. הוא איפשר טיפול יעיל ללא הסיכונים והתחלואה הקשורים לניתוחים גדולים. השיחה בין ד"ר ליפמן לד"ר אנטון טיטוב, MD, מדגישה זאת כנקודת מפנה מרכזית באונקולוגיה.

טיפול אנדוקריני בסרטן בשלב מוקדם

התפתחות קריטית בטיפול הייתה יישום טיפול אנדוקריני בשלבי מחלה מוקדמים יותר. טיפולים שהיו יעילים לסרטן שד גרורתי הועברו להתוויה אדג'ובנטית. זה אומר שימוש בהם לאחר טיפול ראשוני כמו כריתת שד או כריתת גוש. המטרה הייתה למנוע הישנות סרטן. ד"ר מארק ליפמן, MD, מציין שמחקרים קליניים מלפני 30-40 שנה עדיין מנותחים.

מחקרים אלה הביאו לשיפורים משמעותיים בהישרדות. ד"ר מארק ליפמן, MD, מדגיש שנשים רבות נרפאו שהיו מתות אחרת. הוא מכנה את השימוש המושכל בטיפול הורמונלי ההתקדמות הגדולה ביותר בטיפול בסרטן השד. אסטרטגיה זו הביאה לירידות יוצאות דופן בשיעורי התמותה מסרטן השד.

טיפולי מניעה לסרטן השד

ההתקדמות האחרונה ביותר היא השימוש בטיפול אנדוקריני למניעה. ד"ר מארק ליפמן, MD, מציג נתונים משכנעים על היעילות שלו. טיפול בנשים במשך חמש שנים עם טיפולים שמפריעים לרמות האסטרוגן יכול למנוע 60 עד 75% מכלל מקרי סרטן השד. הוא מתאר את הנתונים כבלתי-מעורערים ומאוד משכנעים.

למרות עדות חזקה זו, ד"ר מארק ליפמן, MD, מציין בעיה משמעותית. טיפולי מניעה אלה אינם משמשים באופן נרחב כפי שצריך. זה מייצג החמצה גדולה בבריאות הציבור. אימוץ נרחב יכול למנוע מספר עצום של אבחוני סרטן השד. ד"ר אנטון טיטוב, MD, דן בממצאים חשובים אלה עם ד"ר ליפמן כדי להדגיש את משמעותם.

תמליל מלא

ד"ר אנטון טיטוב, MD: פרופסור ליפמן, יצרת את המודל הראשון של סרטן שד אנושי תלוי הורמונים, והיית בחזית הטיפול ההורמונלי בסרטן השד מאז. האם תוכל לתת סקירה כללית של ההיסטוריה וההווה של הטיפול בסרטן השד עם טיפולים הורמונליים?

ד"ר מארק ליפמן, MD: בטח. זה היה ידוע במשך כ-300 שנים שהורמונים משחקים תפקיד כלשהו בסרטן השד. היו מחקרים אפידמיולוגיים בוורונה, איטליה, במאה ה-17. אתה מאמין? הם הראו הבדל בשכיחות סרטן השד בין נזירות לנשים שלא היו במנזרים. האדם שעשה תצפית זו ייחס זאת נכון לסוג של שימוש בשדיים.

הדרך הקלאסית הראשונה שאנשים חושבים על הבנת טיפול אנדוקריני נעשתה בסוף המאה ה-19, כאשר מישהו חשב לראשונה שאולי הסרת השחלות עשויה להשפיע לטובה על סרטן השד. זה התברר כנכון בסדרה קטנה של נשים שעברו כריתת שחלות. אלה היו כמובן נשים לפני גיל המעבר. חלקן הראו תגובות אובייקטיביות משמעותיות להסרת השחלות. זו הייתה תוצאה מאוד מספקת.

אבל המדע האמיתי של זה לקח שנים רבות מאוד להתגלות כי אנשים לא ידעו איך הורמונים עובדים. לא רק שהם לא ידעו איך הורמונים עובדים, הם אפילו לא יכלו למדוד אותם. הריכוזים של הורמונים דרשו את המצאת מבחני רדיו-אימונו-אסאי (radioimmunoassay) ומבחני קשירת קולטן (radioreceptor assays) בתחילת שנות ה-60. פתאום, אנדוקרינולוגיה הפכה למדע.

הפך אפשרי למדוד ריכוזים נמוכים incredibly של כל מיני הורמונים סטרואידיים ופפטידיים. מנגנוני משוב הורמונליים התבררו. והפך מאוד קל להבין שסרטן השד הוא מחלה תלוית הורמונים.

התברר, כמובן, שבגיל ההתבגרות, רמות האסטרוגן של נערה עולות, והיא מפתחת שדיים. והתברר זמן קצר לאחר מכן שאם תיתן לגבר אסטרוגנים, הוא יגדל שדיים. התצפית הבולטת, אם כי אולי מעודנת, לגבי זה היא שאם הייתי נותן לך, ד"ר טיטוב, אסטרוגנים, היית גדל שדיים.

אבל לא היית הופך לשד. היו לך מגבלות על צמיחה. וזה בדיוק מה שקורה לנשים. בגיל ההתבגרות, הן מפתחות שדיים. השדיים שלהן, למרות שהן רוחצות באסטרוגנים במשך שבע או שמונה העשורים הבאים של חייהן, השדיים לא משתנים במיוחד.

סרטן השד זוכר את הפנוטיפ הזה חלק מהזמן. סרטן השד זוכר את הרגישות הזו לאסטרוגנים. אלא שכאשר אתה נותן לסרטן השד אסטרוגנים, הוא שכח איך להפסיק לצמוח. אז הוא ממשיך לצמוח ולהתפשט כל עוד הוא מגורה עם אסטרוגנים.

לכן, התברר כבר בשנות ה-40, שניתן לפתח באופן מדעי טיפולים אנדוקריניים לנשים הכרוכים בהסרת שחלות. כמובן, כפי שציינתי, בבלוטות יותרת הכליה, אתה צריך להחליף חזרה גלוקוקורטיקואידים כי הם חיוניים לחיים.

אבל יותרת הכליה היא מקור עקיף לאסטרוגנים שיכולים לעורר את השד. במשך שנים רבות, היה פופולרי ומוצלח מאוד להסיר את יותרת המוח. הם עשו כריתת יותרת המוח (hypophysectomy), שגם על ידי הסרת גונדוטרופינים ו-ACTH תביא לירידות ברמות ההורמונים ולנסיגות של סרטן השד.

ההתקדמות העיקרית בשנות ה-70 וה-80 הייתה ללמוד איך לעשות את הדברים האלה ללא ניתוח כריתה. תרופות כמו מה שנקרא commonly תרופות נוגדות אסטרוגן (anti-estrogens) פותחו. יש כמה מתרופות אלה, שמפריעות לפעילות האסטרוגן. וכאשר ניתנות לנשים המתאימות, תרופות נוגדות אסטרוגן מביאות לנסיגת סרטן השד.

זה גם סיפור ברור שעבור כמעט כל האונקולוגיה, כשדברים מתחילים לעבוד בהתוויות מחלה מתקדמות יותר עבור נשים עם סרטן גרורתי, אותם טיפולים יכולים להיות מועברים לשלבים מוקדמים יותר של סרטן. זה בדיוק מה שקרה עם טיפול אנדוקריני בסרטן השד.

הוא שימש first לחולים עם סרטן גרורתי. אז מאוד בדמיון הורמונים שימשו למניעת הישנויות של סרטן השד, כאשר נשים טופלו לסרטן השד הראשוני שלהן על ידי כריתת שד או כריתת גוש. המחקרים הקליניים האלה, שעדיין מנותחים now 30 ו-40 שנה later, הביאו לשיפורים משמעותיים בהישרדות.

למעשה, נשים רבות נרפאו שהיו מתות אחרת. ההתקדמות הגדולה ביותר, ללא ספק, בטיפול בסרטן השד, שהביאה לירידות יוצאות דופן בשיעור התמותה, הייתה השימוש המושכל או בטיפול הורמונלי או, במקרים מסוימים, בכימותרפיה כדי לטפל בנשים בזמן הטיפול המקומי שלהן.

Then סרטן השד לא התפשט overtly לשאר הגוף. יותר recently, התברר שטיפולים אנדוקריניים אלה יכולים למנוע סרטן שד. למרות שהטיפולים האלה לא משמשים באופן נרחב כפי שצריך, לדעתי.

אתה יכול למנוע 60 עד 75% מכלל סרטן השד בנשים על ידי טיפול בהן במשך חמש שנים עם טיפולים שמפריעים לרמות ההורמון אסטרוגן שלהן. הנתונים הם unequivocal and very compelling.

ד"ר מארק ליפמן, MD: אבל לרוע המזל, הטיפולים האלה לא משמשים באופן נרחב כפי שצריך.