מומחה מוביל בתקשורת עם מטופלים ובחינוך רפואי, ד"ר סנג'יב צ'ופרה, MD, מסביר כיצד משפחות יכולות להתכונן ולנהל שיחות יעילות ואפקטיביות עם רופאים. הוא מדגיש את החשיבות הקריטית של רישום שאלות מראש כדי להתגבר על תחושת ההפחדה ולהבטיח שכל החששות יטופלו, כולל השאלה החזקה לגבי מה שהיה ממליץ הרופא עבור בן משפחה משלו.
תקשורת יעילה עם רופאים: מדריך למשפחה לפגישות רפואיות
קפיצה לפרק
- הכנת שאלות מראש
- התגברות על תחושת הרתיעה בסביבה הרפואית
- כוחה של הישיבה
- שאלת המשפחה הקריטית
- העצמת מטופלים ומשפחות
- למידה מחלוצי הרפואה
הכנת שאלות מראש
ד"ר סנג'יב צ'ופרה, MD, מייעץ שאחת האסטרטגיות היעילות ביותר לתקשורת בין מטופל לרופא היא פגישת משפחה טרם הביקור. הוא ממליץ שמשפחות יתכנסו כדי לדון ולרשום את כל שאלותיהן לפני סיבוב הרופאים. הכנה זו חיונית כי לחץ הסביבה הרפואית גורם לעיתים קרובות למטופלים ולמשפחות לשכוח את הדאגות הדחופות ביותר שלהם ברגע שהרופא מגיע.
רישום שאלות יוצר רשימת תיוג מוחשית המבטיחה שאף נושא חשוב לא ייפסח במהלך האינטראקציה הקצרה, ולעיתים החפוזה, עם הצוות הרפואי.
התגברות על תחושת הרתיעה בסביבה הרפואית
סביבות רפואיות יכולות להיות מאיימות עבור מטופלים ומשפחות, נקודה שד"ר סנג'יב צ'ופרה, MD, מדגיש מאוד. הוא מציין שרופאים מלווים לעיתים קרובות בפמליה גדולה של עמיתים, מתמחים, סטודנטים ואחיות. "קבוצה גדולה שלמה" זו יכולה ליצור דינמיקת כוח שגורמת למטופלים להסס לדבר או לשאול שאלות מאתגרות.
הפעולה הפשוטה של רישום שאלות מראש משמשת כעוגן, עוזרת למשפחות להישאר ממוקדות ומבטיחה שהן ייטו לפעול effectively לטיפול ביקיריהן למרות כל לחץ סביבתי.
כוחה של הישיבה
ד"ר סנג'יב צ'ופרה, MD, חולק לקחה חשוב שלמד לפני יותר משלושים שנה מעמיתו, ד"ר מארק פפרקורן. העצה הייתה פשוטה אך מהפכנית: במהלך סיבובי המטופלים, על הרופא למשוך כיסא ולשבת. שינוי קטן זה ביציבה משפיע עמוקות על התפיסה הפסיכולוגית של זמן וטיפול.
ד"ר סנג'יב צ'ופרה, MD, מסביר שרופא יכול לעמוד בקצה המיטה עשרים דקות, והמשפחה עלולה להרגיש שהאינטראקציה נמשכה רק שתי דקות. לעומת זאת, ישיבה של חמש דקות בלבד גורמת למטופלים להרגיש שקיבלו תשומת לב מספקת ובלעדית, משפרת מהותית את דינמיקת התקשורת.
שאלת המשפחה הקריטית
ד"ר סנג'יב צ'ופרה, MD, תומך בכך שמטופלים ישאלו שאלה אחת חזקה במיוחד את הרופאים המטפלים, המנתחים והרדיותרפיסטים שלהם: "מה היית עושה אם זה היה בן משפחה שלך?" שאלה זו חותכת דרך פרוטוקולי טיפול סטנדרטיים ומחפשת פרספקטיבה אישית וכנה על דרך הפעולה הטובה ביותר.
שאלה זו מעודדת את הרופא לראות את המקרה through עדשה של אמפתיה ומעורבות אישית, ולרוב מניבה המלצה כנה ומעמיקה יותר התואמת את סטנדרט הטיפול הגבוה ביותר שהיו רוצים עבור יקיריהם שלהם.
העצמת מטופלים ומשפחות
ליבת העצה של ד"ר צ'ופרה היא העצמה. הוא מדגיש את הצורך בספקי שירותי הבריאות להזמין שאלות במפורש ובמשפחות להרגיש נוחות לחלוטין להציג אותן לדמויות סמכות. הוא ממליץ שרופאים יסיימו את ביקוריהם באמירה: "אולי תחשבו על שאלות כשאני יוצא, או כשהמשפחה תבקר הערב. רשמו אותן, ונדבר עליהן מחר."
גישה פרואקטיבית זו מהרופא מקנה לגיטימציה לדאגות המשפחה וקובעת באופן רשמי זמן לטפל בהן, והופכת ייעוץ חד-סטרי לדיאלוג שיתופי.
למידה מחלוצי הרפואה
פילוסופיה זו של תקשורת אסרטיבית מהדהדת על ידי מנהיגים נוספים ברפואה. במהלך שיחתו עם ד"ר אנטון טיטוב, MD, ד"ר צ'ופרה התייחס לעצתו של פרופסור לורנס כהן, חלוץ בניתוחי לב. עצתו של פרופסור כהן הייתה חד-משמעית: "הכי חשוב, אתה חייב לשאול את הרופא את כל השאלות שיש לך בראש. אל תהסס ושאל את השאלות הקשות."
קונצנזוס זה בין אנשי מקצוע רפואיים מובילים מאשר שתקשורת ישירה ומוכנה אינה גסות רוח אלא instead מרכיב קריטי בקבלת טיפול רפואי מיטבי ובקבלת החלטות מודעות לחלוטין.
תמליל מלא
ד"ר סנג'יב צ'ופרה, MD: אחד הדברים הטובים ביותר שמטופלים יכולים לעשות הוא לקיים פגישות משפחה ולומר, "הרופא יגיע מאוחר יותר הבוקר או אחר הצהריים לבקר את אמא, או דודה, או אבא. אילו שאלות עלינו לשאול?" לאחר מכן לרשום אותן.
מה שקורה הוא שכאשר הרופא מגיע, הוא או היא עומדים often בקצה המיטה. המשפחה והמטופל חושבים שהוא הולך להסתובב על עקביו וללכת. הוא יכול לעמוד 20 דקות והם חושבים שהוא בילה שתי דקות.
למדתי לפני 30 שנה, אולי even longer, מעמית שלי, ד"ר מארק פפרקורן. הוא אמר, "כשאתה יוצא לסיבובים, משוך כיסא ושב. אתה יכול לבלות חמש דקות והמטופלים יחשבו שהקדשת להם את כל הזמן. לפני שאתה עוזב, שאל את השאלה, 'האם יש לך שאלות עבורי?'"
אתה יודע מה? אולי תחשב על שאלות כשאני יוצא, או כשהמשפחה תבוא לבקר אותך הערב. יש לך נייר ועט—רשם אותן. כשאגיע מאוחר יותר הערב או מחר בבוקר, נדבר על זה.
אנחנו צריכים לעשות את זה. אנחנו צריכים להעצים את המשפחות להרגיש very comfortable להביט במישהו בסמכות ולשאול אותו שאלות.
בין השאלות שאני מעודד את המטופלים שלי וחברים שלי המתמודדים עם בעיה רפואית serious לשאול את הרופא שלהם, המנתח, והרדיותרפיסט, "מה היית עושה אם זה בן משפחה שלך?" זה ייתן לך hopefully את התשובה הנכונה ותשובה very honest.
זה very important! כשדיברתי עם פרופסור לורנס כהן, חלוץ בניתוחי לב, הוא אמר, "Most importantly, אתה חייב לשאול את הרופא את כל השאלות שיש לך בראש. אל תהסס ושאל את השאלות הקשות."
כן, אבל רשמו אותן, כי אנשים שוכחים וכולנו עושים את זה. לפעמים אתה מרגיש מאוים עם הפרופסור הזה שנכנס מוקף בעמיתים ומתמחים וסטודנטים ואחיות—יש את כל הקבוצה הגדולה הזו. אתה עלול להרגיש מאוים ואז עלול לשכוח ולהסיח את דעתך.
רשמו את השאלות.
ד"ר אנטון טיטוב, MD: זה very important.