הבנת היחס בין נתרן לאשלגן לבריאות לחץ הדם והלב

קפיצה לפרק

• קשר הכליה והלב
• מחקר תחליף המלח
• יחס נתרן-אשלגן
• מנגנון הפעולה של אשלגן בכליה
• תפקיד האלדוסטרון ביתר לחץ דם
• המלצות תזונתיות ליתר לחץ דם
• תמליל מלא

קשר הכליה והלב

ד"ר דייוויד אליסון, MD, פותח בהצגת הקשר הבסיסי בין תפקוד הכליה לבריאות הלב. הוא מציין כי ההשפעה של נתרן על לחץ הדם ואי-ספיקת לב נידונה בהרחבה. קשר זה הוא אחת הסיבות העיקריות לכך שהדיון על צריכת המלח התזונתית נמשך עשורים רבים. הכליה והלב הם איברים הקשורים מאוד זה לזה. הבנת האינטראקציה ביניהם חיונית לטיפול בסיכון הקרדיווסקולרי.

מחקר תחליף המלח

ד"ר דייוויד אליסון, MD, מצטט מחקר אקראי מבוקר פורץ דרך שפורסם ב-New England Journal of Medicine. מחקר זה, שבוצע בסין, סיפק ראיות ברמה גבוהה להתערבות תזונתית. כפרים חולקו אקראית לדיאטת מלח רגילה או לתחליף מלח. התחליף הכיל 75% נתרן כלורי ו-25% אשלגן כלורי. התוצאות היו דרמטיות. במשך חמש שנים, קבוצת ההתערבות הראתה ירידה בלחץ הדם. חשוב יותר, הם חוו פחות אירועי שבץ ותמותה כללית נמוכה יותר. ד"ר אליסון, MD, מדגיש שמדובר במחקר פרוספקטיבי ואקראי, מה שהופך את ממצאיו לחזקים במיוחד.

יחס נתרן-אשלגן

תובנה מרכזית מד"ר דייוויד אליסון, MD, היא שהתמקדות בנתרן בלבד היא טעות. הוא מסביר שהיחס בין נתרן לאשלגן הוא הגורם הקריטי. מחקרים רבים בעבר בחנו את צריכת הנתרן אך שכחו מהאשלגן. השמטה זו היא אחת הסיבות העיקריות לבלבול בספרות המדעית. המחקר האחרון הצליח כי הוא החליף מלח באשלגן. גישה זו מתייחסת לשני צדדי המשוואה התזונתית החשובה לבריאות קרדיווסקולרית.

מנגנון הפעולה של אשלגן בכליה

ד"ר דייוויד אליסון, MD, מתאר את המנגנון הפיזיולוגי מאחורי ההשפעה המגנה של אשלגן. עבודה ממעבדתו ואחרות הראתה כיצד אשלגן משפיע על הכליות. אשלגן למעשה מכבה משאבי מלח בכליה. פעולה זו יכולה לשנות את הרגישות למלח של אדם. אדם הרגיש להשפעות השליליות של מלח על לחץ הדם יכול להפוך לפחות רגיש. צריכה מספקת של אשלגן מאפשרת צריכת מלח גמישה יותר ללא העלאת לחץ הדם.

תפקיד האלדוסטרון ביתר לחץ דם

ד"ר דייוויד אליסון, MD, מזהה משתנה שלישי קריטי ביתר לחץ דם: הורמון האלדוסטרון. הוא מציין שאלדוסטרוניזם ראשוני, שנחשב פעם לנדיר, הוא יחסית שכיח. גם ללא מחלה רשמית, לאנשים רבים יש רמות אלדוסטרון מוגברות. הורמון זה תורם משמעותית ללחץ דם גבוה. ההצטלבות בין מלח תזונתי, אשלגן תזונתי ורמות אלדוסטרון היא המפתח להבנת ויסות לחץ הדם. המחקר של ד"ר אליסון מסייע להבהיר אינטראקציה הורמונלית ותזונתית מורכבת זו.

המלצות תזונתיות ליתר לחץ דם

ד"ר דייוויד אלيسון, MD, מציע עצות תזונתיות ברורות וניתנות ליישום המבוססות על הראיות. הוא קובע שהגברת צריכת האשלגן חשובה מאוד. ניתן להשיג זאת על ידי אכילת יותר פירות וירקות. הפחתת צריכת הנתרן גם מועילה. עם זאת, האסטרטגיה היעילה ביותר היא להחליף מלח באשלגן כאשר אפשר. שינוי תזונתי פשוט זה יכול להשפיע profoundly על שליטה בלחץ הדם ותוצאות קרדיווסקולריות ארוכות טווח. ההמלצות של ד"ר אליסון מספקות דרך מעשית למטופלים המבקשים לשפר את בריאות הלב והכליות שלהם.

תמליל מלא

ד"ר אנטון טיטוב, MD: פרופסור אליסון, ביצעת תגליות seminal בצומת הקריטי והמורכב של נפרולוגיה וקרדיולוגיה. מה הקשר בין יתר לחץ דם, אי-ספיקת לב, ותפקוד הכליה?

ד"ר דייוויד אליסון, MD: אני חושב שהכליה והלב קשורים מאוד זה לזה. ההשפעה של נתרן על לחץ הדם ועל אי-ספיקת לב נידונה בהרחבה בתקשורת הפופולרית, אך היא ממשיכה לבלבל אנשים. זו הסיבה שהסוגיה של כמה מלח אנשים צריכים לאכול debated במשך literally עשורים, seemingly ללא much resolution.

אני חושב שהתקדמנו recently בהבנת כמה דברים שונים. ראשית, there's been a debate about whether changing the dietary salt content can actually lower blood pressure. רוב המחקרים הגדולים היו מחקרים אפידמיולוגיים, which are subject to confounding because they're observational in nature. What we've really lacked is randomized controlled studies to look at dietary composition and blood pressure.

Very recently, there was a very high-impact paper in the New England Journal of Medicine, conducted out of the Georgia Institute in Australia and conducted in China, where villages were randomized to either a normal salt diet or to replace their normal salt diet by using a salt substitute that included 75% of the salt, normal salt, and 25% of potassium chloride. It was very remarkable that in this high-risk population, the blood pressure was reduced over five years. But very impressively, the number of strokes was reduced over five years, and the all-cause mortality was lower in the group that consumed a salt substitute.

This was quite a dramatic observation. So, this suggested in a prospective, randomized way that changing the dietary salt intake would benefit blood pressure and benefit cardiovascular outcomes. But what they did in that study was what was commonly discussed recently. They didn't just reduce the amount of salt in the diet. They actually replaced the salt with potassium.

I think this is one of the key insights that work from our group and others have helped us to understand as physiologists why this ratio of sodium-potassium is so important. We think it's really been one of the causes for confusion in the literature because many studies have looked at sodium but forgotten about potassium.

What we've shown in the laboratory is that potassium actually turns off salt transporters in the kidney. It can take someone who is otherwise sensitive to the adverse effects of salt on blood pressure and make them into someone who's not sensitive and who can eat more salt without raising blood pressure.

So, we think there are several different variables operating at once. There's one: the sodium that one consumes. But there's second variable: the potassium that one consumes, and especially if one is consuming a moderate to a large amount of salt, it's really, really helpful to consume a lot of potassium at the same time.

And then the third factor is aldosterone, which plays a role in this as well. We now know that what is typically considered a rare cause of essential hypertension, namely, primary aldosteronism, is actually relatively common. Even when it's not an actual disease process, many people will walk around with elevated levels of aldosterone, and that may be contributing to the high blood pressure.

So, we think it's the intersection between dietary salt, dietary potassium, and aldosterone. That's really the key to understanding blood pressure.

If I have just one sentence about the right kind of diet, I would say, it's really important to increase your consumption of potassium, which can be obtained with fruits and vegetables, and a healthy diet otherwise. To the extent you can reduce sodium intake, that's probably good, but it has to be by replacing the salt with potassium, if at all possible.