הבדלים מגדריים בהגבלה קלורית ובדיאטות אנטי-אייג'ינג

קפיצה לסעיף

• הבדלים מגדריים בתגובה להגבלה קלורית
• השפעת הרקע הגנטי על השפעות דיאטה
• מנגנונים הורמונליים והשערות
• התערבויות פרמקולוגיות ומגדר
• השפעות ייחודיות של רפמיצין על תוחלת החיים
• מחקר עתידי ותרגום לבני אדם
• תמלול מלא

הבדלים מגדריים בתגובה להגבלה קלורית

ד"ר מאט קאברליין, MD, PhD, מתייחס להבדלים המשמעותיים באופן שבו אורגניזמים זכרים ונקביים מגיבים לדיאטות הגבלה קלורית. הוא מסביר כי תגובות ספציפיות אלו למגדר נצפות במחקרי עכברים מעבדתיים. ד"ר מאט קאברליין, MD, מציין כי התערבות דיאטתית זהה יכולה להניב תוצאות שונות מאוד בהתאם למגדר. שונות זו מציבה אתגר משמעותי בפיתוח המלצות דיאטה אוניברסליות נגד הזדקנות.

השפעת הרקע הגנטי על השפעות דיאטה

האינטראקציה בין רקע גנטי לתגובה דיאטנית יוצרת מורכבות נוספת במחקר ההזדקנות. ד"ר מאט קאברליין, MD, PhD מדגיש שמחקרים מוגבלים בחנו ספציפית אינטראקציות בין גנוטיפ להגבלה קלורית. הוא מציין כי בתוך רקע גנטי יחיד של עכברים, זכרים ונקבות יכולים להציג תגובות שונות מאוד להתערבויות דיאטניות זהות. שונות גנטית זו מדגישה את הצורך בגישות מותאמות אישית לתזונה נגד הזדקנות.

מנגנונים הורמונליים והשערות

ד"ר מאט קאברליין, MD, PhD דן במנגנונים פוטנציאליים העומדים בבסיס תגובות ספציפיות למגדר להגבלה קלורית. הוא משער שהבדלים הורמונליים בין זכרים לנקבות עשויים למלא תפקיד מכריע. הגבלה קלורית משפיעה משמעותית על הורמונים הקשורים בצמיחה כולל הורמון גדילה וטסטוסטרון. שינויים הורמונליים אלו עשויים להסביר מדוע דיאטות נגד הזדקנות משפיעות באופן שונה על המינים, אם כי נדרש מחקר נוסף לאישור מנגנונים אלו.

התערבויות פרמקולוגיות ומגדר

ההשפעות התלויות מגדר extend מעבר להתערבויות דיאטניות לגישות פרמקולוגיות. ד"ר מאט קאברליין, MD, PhD מתייחס לתוכנית ההתערבות של NIA (המכון הלאומי להזדקנות) שזיהתה שמונה או תשעה תרופות מאריכות חיים. רוב התרכובות הללו מראות יעילות משמעותית במין אחד אך לא בשני. דפוס זה מדגיש את האתגר הרחב יותר של תגובות ספציפיות למגדר בתרופות נגד הזדקנות שעל החוקרים להתמודד איתו.

השפעות ייחודיות של רפמיצין על תוחלת החיים

ד"ר מאט קאברליין, MD, PhD מזהה את רפמיצין כיוצא דופן בולט among תרכובות נגד הזדקנות. בניגוד לרוב ההתערבויות, רפמיצין מדגים הארכת חיים משמעותית הן בעכברים זכרים והן בנקבות. עם זאת, ד"ר מאט קאברליין, MD, מציין שנקבות מראות רגישות גבוהה יותר להשפעות רפמיצין במינונים שווים. פרופיל ייחודי זה הופך את רפמיצין למעניין במיוחד לחקר הבדלים מגדריים בהתערבויות הזדקנות.

מחקר עתידי ותרגום לבני אדם

ד"ר מאט קאברליין, MD, PhD מדגיש את החשיבות הקריטית של הבנת הבדלים מגדריים לתרגום אנושי. הוא מזהה זאת כתחום מחקר מרתק לעתיד שיכול להשפיע משמעותית על יישומים קליניים. קביעה האם התערבויות ספציפיות נגד הזדקנות פועלות טוב יותר בגברים או בנשים תהיה חיונית לפיתוח טיפולים יעילים. שאלתו של ד"ר אנטון טיטוב, MD מדגישה את הרלוונטיות הקלינית של כיווני מחקר אלו לגישות רפואה מותאמת אישית להזדקנות.

תמלול מלא

ד"ר אנטון טיטוב, MD: וזה מאוד מעניין regarding גנטיקה. אבל יש גם הבדל בין מין זכר לנקבה באופן שבו דיאטות הגבלה קלורית משפיעות based on גנטיקה. אז מה ידוע על הבדלים אלו והמנגנונים הבסיסיים וההשפעה שלהם?

ד"ר מאט קאברליין, MD: אני sort of מכניס את זה under אותה המטריה כמו גנטיקה. Obviously, גברים ונשים at a superficial level שונים גנטית בירושה of כרומוזום שלם. Whether or not ההבדלים התצפיתיים between זכרים ונקבות במחקרים מעבדתיים with הגבלה קלורית—what המנגנונים there—I think remain unclear.

במחקרי העכברים, and again, it's important to appreciate that there are relatively few studies that have tried to address this question of interaction between genotype and response to caloric restriction. So it's a limited data set. In the few studies that have looked at this, I think the take-home message is that in a given mouse genetic background, males and females sometimes show very different responses to the same dietary intervention.

Again, the mechanisms underlying that are completely unclear. You could certainly speculate. In both mice and humans, there are big hormonal differences between males and females. We know that caloric restriction has a profound impact on many growth-related hormones like growth hormone or testosterone.

It seems possible, maybe plausible, that some of the sex-specific different effects of caloric restriction are due to those sort of more global hormonal changes. Again, not very much work to truly try to test that hypothesis. But I agree. This is not unique to caloric restriction.

Even for many of the pharmacological approaches that have been shown to increase lifespan in laboratory mice, there are sex-dependent effects. There have probably been eight or nine drugs now from the NIA interventions testing program that have been shown to increase lifespan in mice. Most of those, again for reasons that are not understood, work in one sex and not in the other sex or work robustly in one sex and have a very small effect in the other sex.

We don't understand what the underlying mechanisms are. The one example of a drug, in my mind, that works robustly in both males and females is a drug called rapamycin, where you get significant lifespan extension in both sexes. Still, even there, females seem to be more sensitive to the effects of rapamycin. So at a given dose, the lifespan extension is larger usually in female mice than in male mice.

It's a really important and interesting question that I think the field appreciates is important and interesting that we just don't have a lot of answers at this point. As we talk about translation to people, that's a critically important thing to figure out. You would want to be able to understand in humans if a given intervention is more or less likely to have a positive effect in men versus women.

I think that would be a really interesting area of research over the next few years.