שיכוב סיכון במיאלומה נפוצה ובחירת טיפול

קפיצה לפרק

• התפתחות שיכוב הסיכון
• קריטריוני סיכון ציטוגנטיים נוכחיים
• מערכת הדירוג ISS
• דירוג ISS מעודכן
• טכנולוגיות גנומיות מתפתחות
• השלכות טיפוליות של שיכוב הסיכון
• תמליל מלא

התפתחות שיכוב הסיכון

שיכוב הסיכון במיאלומה נפוצה התפתח משמעותית לאורך זמן. ד"ר ניקיל מונשי, MD, מסביר שבעבר התחום הסתמך על שיטת Durie-Salmon. כניסת תרופות כימותרפיות חדשות ופרוצדורות השתלה שינו את סדרי העדיפויות בהערכת סיכון. מחיקת כרומוזום 13 הפכה לסמן קריטי בתקופה זו. חידושים טיפוליים מודרניים זיהו כעת מאפיינים גנומיים חדשים הקובעים את סיכון החולה בצורה מדויקת יותר.

קריטריוני סיכון ציטוגנטיים נוכחיים

שיכוב הסיכון הנוכחי במיאלומה נפוצה מתמקד בשינויים כרומוזומליים ספציפיים. ד"ר ניקיל מונשי, MD, מזהה טרנסלוקציות המערבות כרומוזום 14 עם כרומוזומים 4, 16 או 20 כמאפייני סיכון גבוה. הגברה של כרומוזום 1q צמחה כסמן סיכון גבוה בולט נוסף. המחקר נמשך על גורמי סיכון פוטנציאליים אחרים כמו מחיקת 1p. שינויים ציטוגנטיים אלה מסייעים לאונקולוגים לזהות חולים עם ביולוגיה מחלה אגרסיבית יותר.

מערכת הדירוג ISS

מערכת הדירוג הבינלאומית (International Staging System, ISS) מספקת כלי הערכת סיכון נגיש גלובלית. ד"ר ניקיל מונשי, MD, מדגיש שדירוג ISS דורש רק שני בדיקות דם פשוטות. רמות אלבומין בסרום ובטא-2 מיקרוגלובולין בסרום קובעות את הדירוג. דירוג ISS 1 ו-2 מצביעים על מיאלומה נפוצה עם פרוגנוזה טובה יותר. דירוג ISS 3 מזהה חולים עם מחלה אגרסיבית יותר הדורשת אסטרטגיות טיפול אינטנסיביות.

דירוג ISS מעודכן

מערכת הדירוג הבינלאומית המעודכנת (Revised International Staging System, R-ISS) משלב נתונים ציטוגנטיים ומעבדתיים. ד"ר ניקיל מונשי, MD, מתאר כיצד R-ISS משלב דירוג ISS עם גורמי סיכון ציטוגנטיים. גישה מקיפה זו יוצרת מודל פרוגנוסטי מדויק יותר. לחולים בדירוג R-ISS 3 תוצאות גרועות משמעותית למרות טיפולים מודרניים. מערכת דירוג זו מייצגת את התקן הנוכחי לשיכוב סיכון במיאלומה נפוצה worldwide.

טכנולוגיות גנומיות מתפתחות

טכנולוגיות גנומיות מתקדמות מחוללות מהפכה בהערכת הסיכון במיאלומה נפוצה. ד"ר ניקיל מונשי, MD, מדגיש כיצד ריצוף גנום מלא הפך למהיר וזול יותר. מה שלקח בעבר שבועות ועלות של אלפי דולרים, לוקח כעת ימים בעלות מופחתת. חוקרים בוחנים עומס מוטציות והטרוגניות קלונאלית כמנבאי פרוגנוזה. מחלה הטרוגנית יותר נראית כקשורה לפרוגנוזה גרועה יותר במיאלומה נפוצה.

השלכות טיפוליות של שיכוב הסיכון

שיכוב סיכון מיידע ישירות החלטות טיפול במיאלומה נפוצה. ד"ר ניקיל מונשי, MD, מסביר שחולים בסיכון גבוה מקבלים גישות טיפוליות אגרסיביות יותר. עוצמת ומשך הטיפול מותאמים לפי פרופילי סיכון אישיים. תרופות חדשניות כמו בורטזומיב שיפרו תוצאות עבור קבוצות סיכון גבוה מסוימות. חולים בסיכון סטנדרטי עשויים לקבל פרוטוקולים פחות אינטנסיביים כדי למזער רעילות טיפול תוך שמירה על יעילות.

תמליל מלא

ד"ר ניקיל מונשי, MD: רפואה מותאמת אישית מלמדת אותנו שכל חולה סרטן הוא ייחודי, ומיאלומה נפוצה היא מחלה הטרוגנית. שיכוב סיכון נכון של כל חולה מיאלומה נפוצה הוא קריטי לבחירת הטיפול הטוב ביותר ולהשגת הפרוגנוזה המיטבית.

ד"ר אנטון טיטוב, MD: מהם קריטריוני הסיכון, השיכוב והאתגרים המרכזיים במיאלומה נפוצה?

ד"ר ניקיל מונשי, MD: זו שאלה מורכבת אך חשובה. קריטריוני שיכוב הסיכון קיימים זמן רב; נהגנו להשתמש בשיטה בשם שיטת Durie-Salmon. עם הזמן, כאשר פיתחנו טיפולים חדשים - באותם ימים, היו תרופות כימותרפיות חדשות - התחלנו להשתמש בהשתלה. אז שיטת Durie-Salmon לא הייתה קריטית כמו, נניח, מחיקת כרומוזום 13.

עם התרופות החדשות, יש לנו מאפיינים חדשים שקובעים את שיכוב הסיכון בחולה. currently, למשל, המאפיינים הרלוונטיים הם חולי מיאלומה עם טרנסלוקציות המערבות כרומוזום 14 עם כרומוזום 4, או כרומוזום 16 או 20. לאחרונה, הגברה של כרומוזום 1q גם חשובה.

יש כמה מאפיינים נוספים שנמצאים בהגדר המחקרי שלנו, כמו מחיקת 1p和其他, שאנו ממשיכים לחקור. מה שקורה בשיכוב סיכון הוא שכאשר אנו מזהים גורמי סיכון, יש לנו תרופות חדשות שמתחילות לעבוד היטב במחלות בסיכון גבוה יותר. מאפיינים אלה הופכים לפחות חשובים, אך一些 מאפיינים חדשים מתחילים להיות מזוהים.

לדוגמה, מיאלומה עם t(4;14) הייתה מחלה בסיכון גבוה מאוד. כעת עם שימוש בתרופות כמו בורטזומיב和其他, אנו מצליחים部分 להתגבר על הסיכון הנישא על ידי טרנסלוקציה זו. היא עדיין בקבוצת מחלות בסיכון גבוה, אך חולים אלה מצליחים יותר than they used to.

אך 1q הופך לבולט much more. שיכוב זה נעשה על ידי בחינת תוכן כרומוזומלי - זו method אחת. שיכוב הסיכון השני שבשימוש הוא מערכת הדירוג ISS, שניתן לבצע בכל world עם טכנולוגיה מינימלית על ידי מדידת אלבומין בסרום ובטא-2 מיקרוגלובולין בסרום בדם.

שני בדיקות מעבדה very simple אומרות לנו whether החולה הוא בדירוג ISS one or two, which are better stages, or stage three, which is a more aggressive stage. then שילבנו both את דירוג ISS עם הדירוג הציטוגנטי into what is called הדירוג המעודכן ISS. חולים בדירוג three do not do as well.

this is what is standard today; that is what everybody utilizes. we all meet periodically and revisit to see how we change with new things that are coming. using טכנולוגיה newer, we have the ability to do ריצוף גנום מלא.

to give an idea: what we used to do in the old days, which is like 10–15 years ago, would take weeks and months to sequence and cost thousands of dollars. we can do ריצוף גנום מלא today in less than a week or sometimes three days; we have the results immediately available and much cheaper than before.

these advances are beginning to trickle down to our practice. it's still research, but we are beginning to use it where the number of mutations matters. very importantly, ההטרוגניות הקלונאלית we talked about earlier - we are beginning to think that the more heterogeneous the disease, the worse the prognosis.

we're beginning to define those kinds of genomic parameters to also re-stratify patients. for חולים בסיכון גבוה, we can take higher risks in treatment as well, meaning we use more aggressive treatment and may use longer treatment. on the other hand, we may use what is standard for a standard-risk or low-risk patient.