סקירה מקיפה זו של 27 מחקרים מראה שנטליזומאב (Tysabri) יעיל באופן משמעותי יותר מטיפולים אחרים עבור חולים בטרשת נפוצה פעילה מאוד מסוג התקפי-הפוגתי שממשיכים לחוות התקפים למרות הטיפול. הניתוח מצא שנטליזומאב הפחית שיעורי התקפים ב-21-45% בהשוואה לטיפולים אחרים, עם סיכוי גבוה פי 2.15 להיות חופשי מהתקפים לאחר 12 חודשים. החולים גם חוו התקדמות נכות נמוכה משמעותית ושיעורי שיפור נכות גבוהים יותר, מה שתומך בנטליזומאב כאופציה יעילה עבור חולי טרשת נפוצה שמטופלים בתת-אופטימליות.
More from Diagnostic Detectives Network
טיפול בנאטליזומאב לטרשת נפוצה פעילה מאוד: מדריך מקיף למטופל
תוכן עניינים
- רקע: הבנת טרשת נפוצה פעילה מאוד
- כיצד נערך המחקר
- תוצאות טיפול מפורטות ותוצאים
- בטיחות והפסקת טיפול
- משמעות הממצאים עבור מטופלים
- מגבלות המחקר ושיקולים נוספים
- המלצות למטופלים וצעדים הבאים
- מידע על המקור
רקע: הבנת טרשת נפוצה פעילה מאוד
טרשת נפוצה (Multiple Sclerosis, MS) היא מחלה דלקתית כרונית של מערכת העצבים המרכזית הפוגעת במעטפת המגן של סיבי העצב (מיאלין). פגיעה זו גורמת לתסמינים נוירולוגיים שונים הכוללים עייפות כרונית, בעיות ראייה, קשיים קוגניטיביים, עוויתות שרירים ובעיות תיאום.
טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (Relapsing-Remitting Multiple Sclerosis, RRMS) מתאפיינת בתקופות של התקפי תסמינים (התקפים) ולאחריהם החלמה חלקית או מלאה. בתוך קבוצת ה-RRMS, קיימת תת-קבוצה של מטופלים עם מחלה פעילה מאוד (Highly Active, HA) החווים התקפים תכופים ונשא משמעותי של נכות.
שני סוגים ספציפיים של טרשת נפוצה פעילה מאוד מוכרים: טרשת נפוצה חמורה המתקדמת במהירות (Rapidly Evolving Severe, RES) MS, שבה מטופלים חווים שני התקפים מגבילים או יותר בשנה אחת עם עדות MRI לנגעים חדשים, וטרשת נפוצה עם טיפול תת-אופטימלי (Suboptimally Treated, SOT) MS, שבה מטופלים חווים לפחות התקף אחד בשנה הקודמת למרות טיפול הולם בתרופה משנה מהלך מחלה.
בעוד שנאטליזומאב (המשווק כ-Tysabri) מאושר עבור מטופלי RES ו-SOT במדינות רבות, מערכות בריאות מסוימות כמו המכון הלאומי לבריאות ולהיטיב (National Institute for Health and Care Excellence, NICE) בבריטניה ממליצות עליו רק עבור מטופלי RES. זאת מותירה את מטופלי ה-SOT עם גישה מוגבלת לאפשרות טיפול זו למרות פעילות מחלה מתמשכת.
כיצד נערך המחקר
חוקרים ערכו סקירת ספרות נרחבת ומטה-אנליזה להערכת היעילות של נאטליזומאב ספציפית עבור מטופלים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית פעילה מאוד עם טיפול תת-אופטימלי. הם חיפשו בשישה מאגרי מידע רפואיים מרכזיים עד ינואר 2023, וזיהו 4,509 רשומות ייחודיות.
לאחר סינון קפדני, 27 מחקרים שכללו 30 פרסומים עמדו בקריטריוני ההכללה המחמירים. מחקרים אלה כללו:
- מחקר מבוקר לא אקראי אחד
- 15 מחקרי עוקבה (מחקרים תצפיתיים העוקבים אחר קבוצות לאורך זמן)
- 11 מחקרי סדרת מקרים (דיווחים מפורטים על סדרות של מטופלים)
צוות המחקר קבע קריטריונים ספציפיים להכללת מחקרים. מחקרים היו צריכים לכלול מבוגרים (בני 18 ומעלה) עם RRMS מאושר שחוו לפחות התקף אחד בשנה הקודמת למרות טיפול בלפחות תרופה אחת משנה מהלך מחלה. המחקרים העריכו נאטליזומאב בהשוואה לטיפולים אחרים או ללא השוואה.
חוקרים אספו נתונים על תוצאים מרובים כולל שיעורי התקפים, התקדמות נכות, תוצאות MRI ומדדי בטיחות. הם העריכו את איכות המחקרים באמצעות כלים מתוקננים וביצעו ניתוחים סטטיסטיים שהשוו נאטליזומאב עם טיפולי פלטפורמה (אינטרפרון-בטא, גלטיראמר אצטט, דימתיל פומארט, טריפלונומיד) וטיפולים בעלי יעילות גבוהה (בעיקר פינגולימוד).
תוצאות טיפול מפורטות ותוצאים
הניתוח חשף יתרונות משמעותיים לנאטליזומאב במדדים מרובים של פעילות והתקדמות מחלת הטרשת הנפוצה. להלן הממצאים המפורטים מ-27 המחקרים שהוכללו:
הפחתת התקפים: נאטליזומאב הדגים יעילות עדיפה בהפחתת התקפים בהשוואה לטיפולי פלטפורמה ולטיפולים אחרים בעלי יעילות גבוהה. לאחר 12 חודשים, מטופלים שנטלו נאטליזומאב היו בעלי סיכוי גבוה פי 2.15 להיות חופשיים מהתקפים בהשוואה לאלה בטיפולי פלטפורמה (רווח בר-סמך 95%: 1.11 עד 4.17). יתרון זה נותר משמעותי לאחר 24 חודשים (פי 1.32) ולאחר 50 חודשים (פי 2.17).
שיעור התקפים שנתי (Annualized Relapse Rate, ARR): ההפחתה בתדירות ההתקפים הייתה משמעותית וסטטיסטית בכל נקודות הזמן שנמדדו:
- 12 חודשים: 0.45 פחות התקפים לשנה (הפחתה של 45%)
- 24 חודשים: 0.21 פחות התקפים לשנה (הפחתה של 21%)
- 36 חודשים: 0.23 פחות התקפים לשנה (הפחתה של 23%)
- 48 חודשים: 0.22 פחות התקפים לשנה (הפחתה של 22%)
תוצאי נכות: נאטליזומאב הראה יתרונות משמעותיים במניעת התקדמות נכות. במעקב של 50 חודשים, למטופלים היה סיכון נמוך ב-26% להתקדמות נכות מאושרת ל-3 חודשים (יחס סיכון: 0.74, רווח בר-סמך 95%: 0.55-0.97). חשוב לציין שמטופלים גם חוו שיעורים גבוהים משמעותית של שיפור בנכות – סיכוי גבוה פי 1.77 להראות שיפור נכות מאושר ל-3 חודשים לאחר 24 חודשים.
תוצאות MRI: העדויות הרדיולוגיות תמכו strongly ביעילות נאטליזומאב. מטופלים היו בעלי סיכוי גבוה פי 1.70 להיות חופשיים מפעילות מחלה רדיולוגית לאחר 24 חודשים ובעלי סיכוי גבוה פי 2.09 להיות חופשיים מפעילות מחלה קלינית ורדיאולוגית משולבת.
השוואה עם פינגולימוד: בהשוואה ספציפית לפינגולימוד (טיפול נוסף בעל יעילות גבוהה), נאטליזומאב הראה תוצאות עדיפות ברוב המדדים. למטופלי נאטליזומאב היו שיעורי התקפים שנתיים נמוכים משמעותית לאחר 12 חודשים (0.23 פחות התקפים) ו-24 חודשים (0.19 פחות התקפים). הם גם היו בעלי סיכוי גבוה יותר להיות חופשיים מהתקפים לאחר 12 חודשים (פי 1.35) והראו תוצאי נכות טובים יותר.
בטיחות והפסקת טיפול
הסקירה בחנה שיעורי הפסקת טיפול ופרופילי בטיחות. בעוד שהנתונים על תופעות לוואי היו מוגבלים במחקרים ההשוואתיים, העדויות הזמינות הראו שלא היו הבדלים משמעותיים בשיעורי ההפסקה בין נאטליזומאב לטיפולים אחרים לאחר 12 ו-24 חודשים.
חשוב לציין שניתוח הרגישות שהכליל רק מחקרים עם סיכון נמוך להטיה אישר את הממצאים העיקריים, וחיזק את הביטחון בתוצאות. היתרונות של נאטליזומאב נותרו משמעותיים סטטיסטית גם כאשר נחשבו רק המחקרים באיכות הגבוהה ביותר.
משמעות הממצאים עבור מטופלים
סקירה מקיפה זו מספקת עדות חזקה שנאטליזומאב יעיל יותר מטיפולים זמינים אחרים עבור מטופלים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית פעילה מאוד עם טיפול תת-אופטימלי. הממצאים הראו בעקביות תוצאות טובות יותר במדדים מרובים כולל הפחתת התקפים, מניעת נכות ועדות MRI לשליטה במחלה.
עבור מטופלי SOT הממשיכים לחוות התקפים למרות טיפול בתרופות אחרות משנות מהלך מחלה, נאטליזומאב מייצג אפשרות טיפול עדיפה פוטנציאלית. התוצאות מצביעות על כך שיעילות נאטליזומאב במטופלי SOT דומה ליתרונותיה המוכחים במטופלים עם טרשת נפוצה חמורה המתקדמת במהירות (RES) MS.
לממצאים אלה השלכות חשובות על הנחיות טיפול ומדיניות גישה. העדות תומכת בשקילת נאטליזומאב כאפשרות טיפול עבור כל מטופלי ה-RRMS הפעילה מאוד, לא רק אלה עם הצורה החמורה המתקדמת במהירות של המחלה.
מגבלות המחקר ושיקולים נוספים
בעוד שסקירה זו מספקת עדות valuable, יש לשקול מספר מגבלות. רוב המחקרים שהוכללו היו תצפיתיים rather than מחקרים מבוקרים אקראיים, מה שאומר שהם עלולים להיות subject to גורמים מבלבלים. החוקרים התייחסו לכך through הערכת איכות קפדנית וניתוחי רגישות.
מ-15 מחקרי העוקבה שהוכללו, רק 4 נשפטו כבעלי סיכון נמוך להטיה. תשעה מחקרים היו בעלי סיכון בינוני primarily due to גורמים מבלבלים potential, ושני מחקרים plus המחקר המבוקר הלא אקראי היו בעלי סיכון serious להטיה. מחקרי סדרת המקרים generally היו בעלי סיכון unclear due to דיווח incomplete של שיטות הכללת מטופלים.
השונות במשך המעקב (הנע בין 1 ל-5 שנים) והבדלים באופן שבו תוצאים נמדדו across מחקרים also presents אתגרים להשוואה direct. Additionally, רוב ההשוואות עם טיפולים בעלי יעילות גבוהה involved only פינגולימוד, limiting מסקנות about טיפולים חדשים אחרים.
המלצות למטופלים וצעדים הבאים
Based on סקירה מקיפה זו, מטופלים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית פעילה מאוד הממשיכים לחוות התקפים despite טיפול current should:
- לדון באפשרויות טיפול עם הנוירולוג שלהם, specifically לשאול על נאטליזומאב כטיפול potential
- לסקור את היסטוריית ההתקפים שלהם ורמת פעילות המחלה current כדי לקבוע אם הם עומדים בקריטריונים לטרשת נפוצה פעילה מאוד
- לשקול לבקש חוות דעת second אם הגישה לנאטליזומאב מוגבלת based on הנחיות טיפול current
- לנטור לתופעות לוואי potential ולדון באסטרטגיות הפחתת סיכון עם צוות הבריאות שלהם
- להשתתף בקבלת החלטות משותפת about בחירות טיפול based on הערכות סיכון-תועלת individual
מטופלים should also לתמוך בשינויי מדיניות המרחיבים גישה לטיפולים effective עבור כל מטופלי הטרשת הנפוצה הפעילה מאוד, not just אלה עם תת-סוגים specific. העדות from סקירה זו תומכת בשיקול שווה של נאטליזומאב עבור both אוכלוסיות מטופלי RES ו-SOT.
מידע על המקור
כותרת המאמר המקורי: Literature review and meta-analysis of natalizumab therapy for the treatment of highly active relapsing remitting multiple sclerosis in the 'suboptimal therapy' patient population
מחברים: Mary Chappella, Alice Sandersona, Tarunya Arunb, Colin Greenc,*, Heather Daviesc, Michael Tempestc, Deborah Watkinsa, Mick Arbera, Rachael McCoola
שיוך: aYork Health Economics Consortium, University of York, York, United Kingdom; bUniversity Hospitals of Coventry and Warwickshire, Department of Neurosciences, University of Warwick, Coventry, United Kingdom; cBiogen Idec Ltd, B5 Foundation Park, Roxborough Way, Maidenhead, United Kingdom
פורסם ב: Journal of the Neurological Sciences, Volume 464, 2024, 123172
הערה: מאמר ידידותי זה למטופל מבוסס על מחקר peer-reviewed שפורסם originally ב-journal scientific. הוא aims לתרגם מידע medical complex לשפה accessible while לשמר all תוכן factual ונתונים numerical from המחקר original.