אופטומומאב: מדריך מקיף לחולים בטרשת נפוצה התקפית

תוכן העניינים

• מבוא: הבנת טרשת נפוצה ואפשרויות טיפול
• כיצד פועל אופטומומאב בגוף
• תוצאות ניסויים קליניים: עד כמה אופטומומאב יעיל?
• תופעות לוואי ופרופיל בטיחות
• דאגות בטיחות מיוחדות
• מינון ואופן מתן
• סיכום: האם אופטומומאב מתאים עבורכם?
• מקורות מידע

מבוא: הבנת טרשת נפוצה ואפשרויות טיפול

טרשת נפוצה (Multiple Sclerosis, MS) היא מחלה נוירולוגית כרונית הפוגעת בכ-2.8 מיליון איש ברחבי העולם, כאשר נשים נמצאות בסיכון גבוה פי שלושה לפתח את המחלה בהשוואה לגברים. בעוד שאין כיום תרופה לטרשת נפוצה, טיפולים משניי מהלך מחלה יכולים להפחית משמעותית התקפים (התלקחויות תסמינים) ולהאט את התקדמות הנכות.

עבור חולים עם צורות התקפיות של טרשת נפוצה - כולל תסמונת מבודדת קלינית, טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, וטרשת נפוצה מתקדמת משנית עם מחלה פעילה - מניעת התקפים היא קריטית. מחקרים הראו שתאי B, סוג של תא חיסון, ממלאים תפקיד מרכזי בהנעת הדלקת והנזק בטרשת נפוצה. אופטומומאב (המשווק כ-Kesimpta®) מייצג גישה חדשה לטיפול כטיפול הראשון המכוון לתאי B שהחולים יכולים להזריק לעצמם בבית לאחר הדרכה מתאימה.

מאמר זה מספק מבט מקיף על אופטומומאב על בסיס מחקר קליני נרחב, כולל שני ניסויים גדולים בשלב III בשם ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II שהשוו תרופה זו נגד טריפלונומיד, טיפול פומי מבוסס לטרשת נפוצה. הבנת אופן פעולת תרופה זו, יתרונותיה ותופעות הלוואי הפוטנציאליות שלה יכולה לסייע לחולים לקבל החלטות מושכות לגבי אפשרויות הטיפול שלהם.

כיצד פועל אופטומומאב בגוף

אופטומומאב הוא נוגדן מונוקלונלי אנושי מלא המכוון ספציפית ל-CD20, חלבון הנמצא על פני השטח של תאי B. על ידי קשירה לחלבון זה, אופטומומאב מדלל ביעילות תאי חיסון אלה באמצעות שני מנגנונים עיקריים: ציטוטוקסיות מתווכת משלים (הפעלת מערכת החיסון להשמדת התאים) וציטוטוקסיות מתווכת תאים תלוית נוגדן (גיוס תאי חיסון אחרים לסילוק תאי B).

התרופה מדגימה פעולה מהירה ומתמשכת נגד תאי B. ניסויים קליניים הראו כי:

• 84.6% מהחולים היו עם ספירת תאי B מתחת ל-10 תאים/מיקרוליטר עד יום 14 של הטיפול
• 94% מהחולים שמרו על ספירת תאי B מתחת ל-10 תאים/מיקרוליטר בשבוע 4
• דילול עמוק זה של תאי B נשמר עד 120 שבועות (מעל שנתיים) עם טיפול חודשי מתמשך

בשונה מכמה טיפולים אחרים נגד תאי B, אופטומומאב מאפשר התאוששות יחסית מהירה לאחר הפסקת הטיפול. זמן החציון לחזרת תאי B לרמות נורמליות לאחר הפסקת אופטומומאב היה 24.6 שבועות (כ-6 חודשים), לפי נתוני ניסויים קליניים.

חוקרים מדדו גם שרשרת קלה של נוירופילמנט (NfL), סמן ביולוגי המעיד על נזק עצבי בטרשת נפוצה. חולים שקיבלו אופטומומאב הראו הפחתות משמעותיות ברמות NfL - מ-13.3 pg/mL בממוצע בבסיס ל-6.8-6.9 pg/mL לאחר 24 חודשי טיפול - בהשוואה לאלה שלקחו טריפלונומיד (9.0 pg/mL). הפחתה זו מצביעה על כך שאופטומומאב מפחית ביעילות את הנזק העצבי הקשור בהתקדמות טרשת נפוצה.

תוצאות ניסויים קליניים: עד כמה אופטומומאב יעיל?

אישור אופטומומאב התבסס על שני ניסויים קליניים זהים בשלב III (ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II) שגייסו יחד 1,882 מבוגרים בני 18-55 עם צורות התקפיות של טרשת נפוצה. אלה היו מחקרים קפדניים שתוכננו להשוות בין הזרקות תת-עוריות חודשיות של אופטומומאב לבין טבליות פומיות יומיות של טריפלונומיד.

מאפייני החולים בשני הניסויים היו מאוזנים היטב: גיל ממוצע 38 שנים, 68% נשים, 89% לבנים, 94% עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, ו-40% מעולם לא קיבלו טיפול משנה מהלך מחלה קודם. ציון EDSS (סולם הנכות המורחבת) הממוצע היה 2.9 בבסיס, המצביע על נכות קלה עד בינונית.

הפחתת התקפים
המדד העיקרי ליעילות היה שיעור ההתקפים השנתי (כמה התקפים חווים החולים בשנה). אופטומומאב הדגים יעילות עדיפה:

• ASCLEPIOS I: 0.11 התקפים/שנה עם אופטומומאב לעומת 0.22 עם טריפלונומיד (הפחתה של 51%)
• ASCLEPIOS II: 0.10 התקפים/שנה עם אופטומומאב לעומת 0.25 עם טריפלונומיד (הפחתה של 58%)

תוצאות אלה היו מובהקות סטטיסטית ביותר (p<0.001), כלומר יש פחות מ-0.1% סיכוי שהתרחשו באקראי.

פעילות נגעי MRI
אופטומומאב הפחית דרמטית עדות לפעילות מחלה בסריקות MRI:

• נגעי T1 מוגברים בגדוליניום (המצביעים על דלקת פעילה): הפחתה של 97% ב-ASCLEPIOS I והפחתה של 94% ב-ASCLEPIOS II בהשוואה לטריפלונומיד
• נגעי T2 חדשים או מתרחבים (המצביעים על נטל מחלה): הפחתה של 82% ב-ASCLEPIOS I והפחתה של 85% ב-ASCLEPIOS II בהשוואה לטריפלונומיד

התקדמות נכות
אופטומומאב האט משמעותית את החמרת הנכות בהשוואה לטריפלונומיד:

• הפחתה של 34% בסיכון להתקדמות נכות מאושרת ל-3 חודשים (10.9% לעומת 15.0% מהחולים)
• הפחתה של 32% בסיכון להתקדמות נכות מאושרת ל-6 חודשים (8.1% לעומת 12.0% מהחולים)

יתרונות נכות אלה היו מובהקים סטטיסטית (p=0.002 עבור התקדמות נכות ל-3 חודשים ו-p=0.01 עבור התקדמות נכות ל-6 חודשים). המחקר לא מצא הבדל משמעותי בין הטיפולים מבחינת שיפור נכות או אובדן נפח מוח.

יתרונות עבור חולים שאובחנו לאחרונה
ניתוח נפרד התמקד ב-615 חולים שאובחנו לאחרונה (תוך 3 שנים) ולא קיבלו טיפולי טרשת נפוצה קודמים. אופטומומאב הראה יתרונות חזקים דומים בקבוצה זו, והפחית שיעורי התקפים והתקדמות נכות בהשוואה לטריפלונומיד.

תופעות לוואי ופרופיל בטיחות

אופטומומאב הדגים פרופיל בטיחות כללי שניתן לניהול בניסויים קליניים. בנתונים המאוחדים משני המחקרים בשלב III:

• 83.6% מחולי אופטומומאב חוו תופעות לוואי לעומת 84.2% מחולי טריפלונומיד
• 9.1% מחולי אופטומומאב חוו תופעות לוואי חמורות לעומת 7.9% מחולי טריפלונומיד
• 5.7% מחולי אופטומומאב הפסיקו טיפול עקב תופעות לוואי לעומת 5.2% מחולי טריפלונומיד

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר שהתרחשו בלפחות 10% מהחולים שקיבלו אופטומומאב כללו:

• תגובות הקשורות להזרקה (20.6%)
• נזופרינגיטיס (תסמיני הצטננות) (18%)
• כאב ראש (13.3%)
• תגובות באתר ההזרקה (10.9%)
• זיהומים בדרכי הנשימה העליונות (10.3%)
• זיהומים בדרכי השתן (10.3%)

רוב התגובות באתר ההזרקה היו קלות עד בינוניות וכללו אודם, כאב, גרד ונפיחות. שימוש בתרופות מניעתיות כמו משככי כאבים, אנטיהיסטמינים או סטרואידים לא הפחית משמעותית את תדירות תגובות אלה.

דאגות בטיחות מיוחדות

חוקרים הקדישו תשומת לב מיוחדת למספר סוגיות בטיחות פוטנציאליות עם טיפול באופטומומאב:

זיהומים
זיהומים התרחשו בשיעורים דומים בין קבוצות הטיפול (51.6% עם אופטומומאב לעומת 52.7% עם טריפלונומיד). זיהומים חמורים היו מעט יותר נפוצים עם אופטומומאב (2.5% לעומת 1.8%), וגרמו להפסקת טיפול זמנית ב-1.2% מהחולים ולהפסקה ב-0.2%.

רמות אימונוגלובולין
טיפול באופטומומאב הפחית רמות אימונוגלובולין M (IgM) ב-30.9% לאחר 48 שבועות וב-38.8% לאחר 96 שבועות. כ-14.3% מהחולים פיתחו רמות IgM מתחת לטווח הנורמלי. עם זאת, הפחתה זו לא הייתה קשורה בסיכון מוגבר לזיהומים. רמות אימונוגלובולין G (IgG) למעשה עלו מעט (4.3% ב-48 שבועות).

נתונים ארוכי טווח מניסוי ALITHIOS (מעקב אחר חולים עד 3.5 שנים) הראו ששינויים ברמות האימונוגלובולין לא הגבירו את הסיכון לזיהומים חמורים, שהתרחשו בשיעור של 1.39 ל-100 שנות-חולה.

תגובות הקשורות להזרקה
תגובות מערכתיות הקשורות להזרקה (המשפיעות על כל הגוף ולא רק על אתר ההזרקה) התרחשו בתדירות גבוהה יותר עם אופטומומאב לעומת הזרקות פלצבו שניתנו לקבוצת הטריפלונומיד. תגובות אלה היו הנפוצות ביותר עם ההזרקה הראשונה (14.4% מהחולים) וירדו לפחות מ-3% מההזרקה השלישית ואילך. רובן היו קלות עד בינוניות וכללו:

• חום
• כאב ראש
• כאב שרירים (מיאלגיה)
• צמרמורות
• עייפות

רק שני חולים (0.2%) חוו תגובות הזרקה חמורות, ורק חולה אחד הפסיק טיפול לאחר ההזרקה הראשונה עקב תופעת לוואי זו.

סיכון לממאירות
לא נצפה סיכון מוגבר לסרטן עם אופטומומאב בהשוואה לטריפלונומיד (0.5% לעומת 0.4% מהחולים).

מינון ואופן מתן

אופטומומאב מאושר בארצות הברית, האיחוד האירופי, יפן ומדינות אחרות לטיפול בצורות התקפיות של טרשת נפוצה במבוגרים. התרופה מגיעה במזרק אוטומטי או מזרק מלא מראש (Sensoready®) המכיל 20 מ"ג/0.4 מ"ל תרופה להזרקה תת-עורית לבטן, ירך או החלק החיצוני של הזרוע העליונה.

משטר המינון המומלץ הוא:

1. מינון ראשוני: 20 מ"ג ביום 1
2. מינון שני: 20 מ"ג ביום 7
3. מינון שלישי: 20 מ"ג ביום 14
4. מינון תחזוקה: 20 מ"ג פעם בחודש החל מיום 28

יש לבצע את ההזרקה הראשונה בהנחיית איש מקצוע רפואי שיכול לספק הדרכה מתאימה על טכניקת הזרקה עצמית. אופטומומאב מהווה התווית נגד בחולים עם זיהומים פעילים חמורים, ממאירויות פעילות ידועות, או אלה עם דיכוי חיסוני חמור. בארצות הברית, חולים עם זיהום פעיל בנגיף הפטיטיס B לא צריכים לקבל אופטומומאב.

סיכום: האם אופטומומאב מתאים עבורכם?

אופטומומאב מייצג התקדמות משמעותית בטיפול בטרשת נפוצה כטיפול הראשון נגד תאי B שהחולים יכולים להזריק לעצמם בבית. נתוני הניסויים הקליניים מדגימים יעילות עדיפה בהשוואה לטריפלונומיד בהפחתת שיעורי התקפים, פעילות נגעי MRI והתקדמות נכות.

הנוחות של הזרקה עצמית חודשית מציעה יתרונות על פני טיפולים הדורשים עירוי תוך-ורידי במוסדות רפואיים. בעוד שתגובות הקשורות להזרקה וזיהומים הם תופעות לוואי נפוצות, הם בדרך כלל ניתנים לניהול ויורדים בתדירות לאחר המינונים הראשונים.

כמו בכל טיפול בטרשת נפוצה, ההחלטה להשתמש באופטומומאב צריכה להתקבל בתיאום עם הרופא המטפל שלכם, תוך התחשבות במאפייני המחלה הספציפיים שלכם, היסטוריית הטיפול והעדפות אישיות. התרופה עשויה להיות מתאימה במיוחד לחולים המחפשים שליטה יעילה במחלה עם הנוחות של מתן ביתי.

מקורות מידע

מאמר מקורי: אופטומומאב: סקירה בטיפול בטרשת נפוצה מסוג התקפי-הפוגתי
מחברים: קוני קאנג, האנה א. בלייר
פרסום: Drugs (2022) 82:55–62
הערה: מאמר ידידותי זה למטופל מבוסס על מחקר שעבר ביקורת עמיתים ופורסם במקור בכתב עת מדעי. הוא שומר על כל הממצאים העיקריים, נקודות הנתונים והמסקנות מהמחקר המקורי תוך תרגום המידע לשפה נגישה יותר עבור מטופלים.