התקדמויות ברפואת ילדים ראומטולוגית: טיפולים ביולוגיים משנים את פני הטיפול בדלקת מפרקים של גיל הילדות

קפיצה לפרק

• התפתחות מחלות ראומטיות בילדים
• דלקת מפרקים אידיופטית של גיל הילדות עם מעורבות מערכתית
• המהפכה הביולוגית בטיפול
• טיפולים ממוקדים בציטוקינים
• שיפור דרמטי בתוצאות המטופלים
• תמלול מלא

התפתחות מחלות ראומטיות בילדים

ד"ר רנדי קרון, MD, מסביר כי מחלות ראומטיות בילדים עברו שינויים משמעותיים בתוצאות הטיפול במהלך שני העשורים האחרונים. המחלות עצמן נותרו ברובן ללא שינוי. עם זאת, גישות הטיפול והפרוגנוזה של המטופלים השתנו באופן דרמטי.

שינוי בולט אחד כולל דיווח מוגבר של סיבוכים נדירים. קבוצה קטנה של ילדים עם דלקת מפרקים אידיופטית של גיל הילדות עם מעורבות מערכתית מציגים כיום מחלת ריאות חמורה. מצב זה, proteinosis alveolar pulmonary (PAP), דווח פחות בשנים עברו.

דלקת מפרקים אידיופטית של גיל הילדות עם מעורבות מערכתית

דלקת מפרקים אידיופטית של גיל הילדות עם מעורבות מערכתית פוגעת בכ-10% מהילדים עם JIA בארצות הברית. ד"ר רנדי קרון, MD, מציין כי מטופלים אלה חווים יותר מאשר רק דלקת מפרקים. הם מציגים חום גבוה, פריחות אופייניות ודלקת של איברים פנימיים.

ילדים אלה נמצאים בסיכון גבוה לפתח תסמונת הפעלת מקרופאג'ים (MAS). סיבוך חמור זה כרוך בהפעלת יתר של מערכת החיסון. קבוצה קטנה מאוד עלולה גם לפתח proteinosis alveolar pulmonary, מצב ריאותי שעלול להיות קטלני.

המהפכה הביולוגית בטיפול

הכנסת טיפולים ביולוגיים מייצגת את ההתקדמות המשמעותית ביותר ברפואת ילדים ראומטולוגית. ד"ר רנדי קרון, MD, מתאר אותם כתרופות מתוכננות המיוצרות במעבדה ומכוונות למסלולים חיסוניים ספציפיים. גישה זו מגלמת רפואה מותאמת אישית בטיפול במחלות אוטואימוניות.

טיפולים ביולוגיים שינו באופן קיצוני את הטיפול בילדים ומבוגרים עם מחלות ראומטיות. תרופות אלה מכוונות ספציפית לציטוקינים כמו IL-1, IL-6 ו-TNF. המהפכה הביולוגית ממשיכה להתפתח עם הופעתן של קבוצות תרופות חדשות על בסיס קבוע.

טיפולים ממוקדים בציטוקינים

חוסמי ציטוקינים שונים פועלים עבור מצבים אוטואימוניים ספציפיים. מעכבי TNF פועלים בצורה מצוינת עבור דלקת מפרקים אידיופטית של גיל הילדות רב-מפרקית. עם זאת, הם מראים יעילות מוגבלת עבור המאפיינים המערכתיים של JIA מערכתית.

ד"ר רנדי קרון, MD, מסביר כי חוסמי IL-1 ו-IL-6 מדגימים יעילות מעולה עבור JIA מערכתית. ספציפיות זו מדגישה את החשיבות של גישות טיפול ממוקדות. הריאיון עם ד"ר אנטון טיטוב, MD, חושף כיצד בחירת הטיפול תלויה בתת-סוג המחלה ובהצגתה הקלינית.

שיפור דרמטי בתוצאות המטופלים

תרופות ביולוגיות שינו את איכות החיים של ילדים עם דלקת מפרקים. ד"ר רנדי קרון, MD, מדגיש כי רוב המטופלים משתתפים כיום באופן מלא בפעילויות ספורט ופעילות גופנית. ילדים יכולים לשחק כדורסל, כדורגל ופוטבול ללא מגבלות ממחלתם.

לטיפולים אלה יש בדרך כלל פרופיל תופעות לוואי חיובי. ד"ר רנדי קרון, MD, מציין את הצורך בניטור סיכונים ספציפיים כמו שחפת במטופלים המקבלים מעכבי TNF. היחס בין תועלת לסיכון נותר חיובי מאוד עבור רוב המטופלים בראומטולוגיית ילדים.

תמלול מלא

ד"ר אנטון טיטוב, MD: האם מחלות ראומטיות בילדים כיום שונות מאלה שלפני 20 שנה, ואם כן כיצד?

ד"ר רנדי קרון, MD: התוצאות בהחלט השתנו. המחלות עצמן, קשה לומר. דבר אחד שעולה בראש הוא קבוצה קטנה מאוד של ילדים עם דלקת מפרקים אידיופטית של גיל הילדות עם מעורבות מערכתית.

בארצות הברית, לפחות כ-1 מכל 1000 ילדים יפתח צורה של דלקת מפרקים כרונית הנקראת דלקת מפרקים אידיופטית של גיל הילדות. אז זה לא נפוץ, זה בערך 1 ל-1000. ובמדינה זו, לפחות, כ-10% מהם עם דלקת מפרקים אידיופטית של גיל הילדות עם מעורבות מערכתית (JIA).

בנוסף לדלקת מפרקים, יש להם חום גבוה, פריחה, ולעיתים דלקת פנימית של הכבד ואיברים אחרים. וזה נכון כבר זמן רב.

עם זאת, יש דיווח מוגבר על ילדים המפתחים מחלת ריאות נדירה הנקראת PAP, Proteinosis alveolar pulmonary. חומר חלבוני מצטבר בריאות. זה קטלני מאוד.

אפילו JIA מערכתית עצמה, כפי שדיברנו קודם, ילדים אלה נמצאים בסיכון גבוה מאוד לפתח תסמונת הפעלת מקרופאג'ים. וקבוצה מתוכם הנמצאת בסיכון גבוה לפתח תסמונת הפעלת מקרופאג'ים, קבוצה קטנה מאוד אך אמיתית, יכולה גם לפתח מחלת ריאות חמורה זו שעלולה להוביל לתופעות כמו התעבות אצבעות, כפי שאנו רואים במחלות ריאות קשות כמו cystic fibrosis, למשל.

בכל מקרה, אנו רואים הרבה יותר, או מדווחים על הרבה יותר מזה מאשר בעבר. ואף אחד לא באמת יודע למה.有些人 שיערו שחלק מהתרופות בהן אנו משתמשים לטיפול במצבים אלה, כולל חוסמי IL-1 ו-IL-6. אולי זו הסיבה, קשה מאוד לדעת.

סיבה ותוצאה קשים כאן. וייתכן שלא התרופה עצמה שמפעילה זאת, אלא איך היא משנה את התגובה החיסונית. זה לא ברור כלל.

אבל זה שינוי אחד. אני חושב שאולי ראינו, או שאולי הילדים האלה פשוט מתו בעבר ולא דווחו. זה לא ברור.

אבל זה דבר אחד. אני חושב שזה שונה, אבל כנראה חשוב יותר, ב-20 השנים האחרונות, עם הכנסת טיפולים ביולוגיים, אלה תרופות מתוכננות המיוצרות במעבדה.

אנו נכנסים לרפואה מותאמת אישית הפונה לציטוקינים ספציפיים, בין אם זה IL-1, IL-6 או TNF. זה שינה באופן קיצוני את הטיפול לא רק בילדים, אלא גם במבוגרים, עם חלק מהמצבים הראומטיים הנפוצים יותר כמו דלקת מפרקים שגרונית, למשל.

אני מתכוון, זה השפיע מאוד על היכולת שלהם לתת לאנשים לרוב חיים יחסית נורמליים, מה שלא היה המקרה לפני 20 שנה. ואז המהפכה הביולוגית הזו, שהולכת ומשתפרת.

אנו מקבלים קבוצות תרופות חדשות. אנו לומדים יותר על מערכת החיסון הן מהמטופלים שלנו והן מניסויים במעבדה, בין אם במודלים בבעלי חיים או in vitro. אנו ממשיכים ללמוד יותר ויותר אפילו על הפלסטיות או היכולת של מערכת החיסון לעבור ממצב אחד לאחר במונחים של סוגי דלקת שונים וסוגי תאים שונים שיכולים להוביל לכך.

אבל היכולת כעת לחסום חלק ממה שאנו חושבים שהם הציטוקינים המסוכנים יותר במצבים מסוימים. וזה מסובך.

אז חלק מהם עובדים מאוד well for psoriasis, for example. But biologics also work for arthritis, or some work for inflammatory bowel disease, but not for psoriasis. And so we're learning as we go.

אבל זה באמת, טיפולים אלה באמת חוללו מהפכה בטיפול, במיוחד עבור ילדים עם דלקת מפרקים אידיופטית של גיל הילדות. אלה בעיקר מעכבי TNF, ויש גם תרופות אחרות, אני לא רוצה לקצר את האחרים.

אבל זה מה שהיה לנו הכי הרבה ניסיון איתו למשך הזמן הארוך ביותר. הם בין לילה, כמו בשנת 2000, basically revolutionized the care of children with bad arthritis, chronic arthritis, to the point that most of our kids now are playing basketball, soccer, football, whatever - because they can.

התרופות האלה מאפשרות להם לעשות זאת. אין להן הרבה תופעות לוואי. הן לא benign לחלוטין, we need to worry about tuberculosis in particular, for example. If you're on a tumor necrosis factor inhibitor, and for the kids was systemic GIA TNF inhibitors didn't work so much for the systemic aspects of disease.

אבל מתברר that blocking IL-1 or IL-6 works really well for them. And so even those kids have had major benefits from this biologic age of targeted cytokine approaches.