ניהול אפילפסיה במהלך ההיריון: בטיחות תרופתית ושליטה בפרכוסים

קפיצה לפרק

• תכנון טרום היריון עם מומחים
• נתוני בטיחות לתרופות נוגדות פרכוס
• הוויכוח حول ההנקה
• המטרה הנוירולוגית בהיריון
• אסטרטגיות ניטור קליני
• שיקולי תכנון לידה
• ניהול מינון תרופתי

תכנון טרום היריון עם מומחים

תכנון טרום היריון הוא צעד ראשון קריטי עבור נשים עם אפילפסיה. ד"ר מארק דומר格斯, MD, מדגיש את הצורך בייעוץ מומחה לפני הפסקת אמצעי מניעה או פנייה לטכניקות פריון מסייעות. גישה רב-מקצועית זו צריכה לכלול נוירולוג וגינקולוג. במקרים מורכבים, ייתכן שיידרש גינקולוג עם מומחיות ספציפית בהפרעות נוירולוגיות או מומחה אפילפסיה המוכר עם ניהול היריון.

נתוני בטיחות לתרופות נוגדות פרכוס

מטופלות מודאגות מאוד מבטיחות תרופותיהן נוגדות הפרכוס במהלך ההיריון. ד"ר מארק דומר格斯, MD, מציין כי לתרופה כמו למוטריגין (למיקטל), קיים בסיס נתונים משמעותי ומרגיע בנושא הבטיחות. עבור מטופלת עם אפילפסיה כללית אידיופטית מאוזנת היטב על תרופה נסבלת, אשר הייתה חופשית מפרכוסים במשך שנה, הסיכוי שההיריון יתנהל בצורה חלקה מאוד הוא גבוה. מתן מענה לשאלות הבטיחות התרופתית לפני הכניסה להיריון מספק הרגעה חיונית.

הוויכוח حول ההנקה

סוגיית ההנקה durante נטילת תרופות נוגדות אפילפסיה שנויה במחלוקת עמוקה. ד"ר מארק דומר格斯, MD, מסביר כי חלק מהרופאים תומכים בהנקה, ומצטטים מחקרי עוקבה שלא הראו הבדלים בריאותיים בילדים. עם זאת, ד"ר דומר格斯 אישית נוטה לגישה זהירה יותר. הוא מייעץ להימנע מלתת כל תרופה נוירולוגית למוח מתפתח כאשר הדבר אפשרי, ולכן מעדיף להימנע מהנקה כדי למזער את החשיפה ללמיקטל. הוא מודה שגם הדעה הנגדית מובנת.

המטרה הנוירולוגית בהיריון

המטרה הנוירולוגית העיקרית durante היריון עבור אישה עם אפילפסיה היא למנוע status epilepticus (סטטוס אפילפטיקוס). כפי שד"ר מארק דומר格斯, MD, מציין, מצב הפרכוס הממושך הזה מסוכן ביותר. מטרה עליונה זו מנחה את כל החלטות הניהול הבאות, מהתאמות תרופתיות ועד תכנון הלידה. האסטרטגיה מתמקדת בשמירה על יציבות כדי להגן על בריאות האם והתינוק המתפתח.

אסטרטגיות ניטור קליני

ניטור קליני צמוד הוא אבן היסוד להשגת שליטה בפרכוסים. ד"ר מארק דומר格斯, MD, ממליץ כי נוירולוג יראה את המטופלת מספר פעמים throughout ההיריון. גינקולוגים צריכים consistently לשאול שאלות פשוטות וישירות לגבי הרגשת האישה, פעילות פרכוסית, או תסמינים מקדימים (prodromal symptoms) שעלולים להעיד על פרכוס מתקרב. דיאלוג פרואקטיבי זה מסייע בזיהוי מוקדם של שינויים במצב המטופלת.

שיקולי תכנון לידה

תכנון מיוחד ללידה ולמסירה (delivery) הוא חיוני עבור נשים עם אפילפסיה. ד"ר מארק דומר格斯, MD, מדגיש את החשיבות של הגבלת מתח (stress), אשר ידוע כגורם מעורר פרכוסים. טיפול הולם בכאב, often באמצעות הרדמה אפידורלית, הוא crucial. במקרים מסוימים, זירוז לידה (inducing labor) מעט earlier, around שבוע 39, יכול להיות אופציה valuable אם האם מרגישה עייפה מאוד או על סף פרכוס, thereby helping למנוע משבר נוירולוגי potential.

ניהול מינון תרופתי

אם תסמינים או סימנים קליניים מצביעים על שינוי במצב, השלב הבא הוא לבדוק את ריכוז התרופה נוגדת הפרכוס בדם. כפי שמסביר ד"ר מארק דומר格斯, MD, נוירולוג may then להחליט להעלות את מינון התרופה. צעד זה הוא חלק פשוט אך vital בפרוטוקול הניהול (management protocol) כדי לשמור על רמות תרופה טיפוליות (therapeutic drug levels) ולמנוע פרכוסים breakthrough, especially מכיוון שהיריון יכול לשנות את way הגוף מעבד תרופות.

תמליל מלא

ד"ר מארק דומר格斯, MD: אפילפסיה בהיריון היא נושא מורכב, אך פרכוסי אפילפסיה הם שכיחים. כיצד לנהל בצורה הטובה ביותר אפילפסיה durante ההיריון? מהן הסוגיות שיש לחשוב עליהן עבור נשים עם אפילפסיה if הן שוקלות להרות?

זה certainly חשוב לקיים ייעוץ (clinic) beforehand, לפני הפסקת אמצעי מניעה או לפני תכנון היריון עם טכניקות פריון רפואיות מסייעות. חשוב לקיים ייעוץ עם מומחה באפילפסיה, הנוירולוג, וגינקולוג. במקרים מסוימים, נדרש גינקולוג המומחה בהפרעות נוירולוגיות. מומחה אפילפסיה המוכר עם ניהול היריון may be needed, אך not בכל המקרים.

For example, מטופלת may have אפילפסיה אידיופטית עם פרכוסים כלליים (generalized seizures) which are מאוזנים well עם תרופה, which is נסבלת well durante ההיריון, such as למיקטל. If מטופלת had no פרכוסים בשנה before ההיריון, things would probably להתרחש very smoothly throughout ההיריון. However, it is necessary לדון בכמה things beforehand.

First, the המטופלות are very keen on לקבל data regarding הבטיחות של תרופות נוגדות הפרכוס (anti-seizure medicines) שהן נוטלות. If we consider למיקטל, there is a lot of data מרגיע on safety.

ד"ר אנטון טיטוב, MD: So זו שאלה easy לענות upon, but it needs להיענות.

ד"ר מארק דומר格斯, MD: There is the question of הנקה עם למיקטל, and it's very controversial. Some רופאים advocate for הנקה while on למיקטל. They say that in עוקבות מטופלים (patient cohorts) שנחקרו, there is no difference regarding הבריאות של ילד between אמהות מניקות and אמהות שאינן מניקות which take למיקטל.

Other רופאים say, "Let's be prudent and let's avoid לתת any תרופה נוירולוגית to a מוח מתפתח when it is possible not לתת it. Let's prefer to avoid הנקה to לתת as little as possible למיקטל to this מוח מתפתח." I would rather be in the latter category, but I know this is quite controversial. I do admit that דעה נוספת (another opinion) is understandable.

We talked about תרופות אפילפסיה and היריון. Another question is, what is the goal durante ההיריון from a נקודת מבט נוירולוגית? I'd like to לעשות סיפור long short and to לומר things in an oversimplified view.

ד"ר אנטון טיטוב, MD: I am גינקולוג, so as גינקולוג, I like to oversimplify by nature.

ד"ר מארק דומר格斯, MD: The goal durante ההיריון is to avoid status epilepticus (סטטוס אפילפטיקוס), which is very dangerous. How are we going to achieve that? First, by having ניטור קליני close של האפילפסיה. This can be achieved by seeing a נוירולוג a few times durante ההיריון.

גינקולוגים should לשאול שאלות very simple. How does a אישה בהריון feel? Does she have any פרכוסים? Does she have symptoms making her think she might have a פרכוס in the future? Then if there are symptoms or signs that show a change in her מצב קליני, the second step will be to לבדוק the ריכוז התרופה נוגדת הפרכוס (anti-seizure drug concentration) בדמה. A נוירולוג may decide to להעלות the dose of תרופה נוגדת אפילפסיה (anti-epileptic medication). All these steps are rather simple.

Regarding the לידה (delivery) של התינוק, it will be important to להגביל stress before הלידה because stress is known to be able to לעורר פרכוסים. Treating pain durante הצירים (labor) and הלידה adequately is very important. Some נשים with אפילפסיה benefit from הרדמה אפידורלית.

Sometimes it may be useful to לזרז לידה (induce labor) a little bit earlier. This is especially true in cases where a אישה may feel very tired. She may tell us, "I feel on the verge of having a פרכוס. A פרכוס doesn't come, but really I don't feel comfortable." If a אישה is at 39 weeks of היריון, זירוז לידה (induction of labor) is an option.