מומחה מוביל בחקר הזדקנות והצערה, ד"ר בריאן קנדי, MD, מסביר כיצד מודלים של השתלת איברים ודם משמשים לחקר ההזדקנות. הוא דן באתגרים בשימוש ברקמות תורם מבוגרות ובפוטנציאל להצערתן במבחנה. ד"ר בריאן קנדי, MD, מדגיש את נוכחות הגורמים המגינים בדם צעיר ואת הגורמים הדלקתיים בדם מזדקן. זיהוי ומתן ישיר של גורמים ספציפיים אלו עשויים להשפיע משמעותית על שימור תאי גזע ומאבק בהזדקנות.
More from DiagnosticDetectives.Com
חידוש איברים מזדקנים ודם להשתלה
קפיצה לפרק
- השתלה כמודל הזדקנות
- אתגרים עם תורמים מבוגרים
- פוטנציאל חידוש במעבדה
- גורמים מגנים בדם צעיר
- גורמים דלקתיים בדם מזדקן
- הזדמנויות טיפוליות עתידיות
- תמליל מלא
השתלה כמודל הזדקנות
ד"ר בריאן קנדי, MD, דן בשימוש בהשתלה ועירוי דם כמודלים חזקים לחקר הביולוגיה של ההזדקנות. הוא מסביר כי השתלת תאי גזע המטופויאטיים לחידוש מערכת הדם היא פרקטיקה ותיקה. זה מספק מסגרת חזקה להבנת כיצד הזדקנות משפיעה על רקמות ברמה מערכתית. ד"ר אנטון טיטוב, MD, חוקר מושג זה עם ד"ר קנדי כדי להבין את השלכותיו הרחבות על המדע הרפואי.
אתגרים עם תורמים מבוגרים
אתגר משמעותי ברפואת ההשתלות הוא השימוש המוגבל ברקמות מאנשים מבוגרים. ד"ר בריאן קנדי, MD, מציין שמעבר לגיל מסוים, אנשים אינם יכולים להיות תורמים להשתלה, בין אם לאיברים או לדם. זה יוצר מחסור קריטי בחומרים זמינים להליכים מצילי חיים. יתרה מכך, השתלת רקמות מבוגרות במקביל צעיר עלולה לא להועיל. הרקמה המבוגרת נושאת איתו אותות מערכתיים שהסתגלו עם הזמן שעלולים להשפיע לרעה על המארח הצעיר.
פוטנציאל חידוש במעבדה
פתרון מבטיח למחסור בתורמים הוא הרעיון של חידוש במעבדה (in vitro rejuvenation). ד"ר בריאן קנדי, MD, מתאר את הפוטנציאל להוציא רקמה, דם או איבר ולהצעירם בהגדרה מעבדתית לפני ההשתלה. גישה זו יכולה לכלול אסטרטגיות חידוש שונות כדי להפוך נזקים הקשורים לגיל. השגת זאת בהצלחה תהווה פריצת דרך רפואית משמעותית. ד"ר בריאן קנדי, MD, מדגיש שהישג זה יכול להציל אינספור חיים על ידי הרחבת מאגר חומרי התורם הכשירים.
גורמים מגנים בדם צעיר
השיחה עם ד"ר אנטון טיטוב, MD, עוברת למדע הספציפי מאחורי עירויי דם צעיר. ד"ר בריאן קנדי, MD, קובע שיש עדויות טובות מאוד לכך שדם צעיר מכיל גורמים מגנים ספציפיים. גורמים אלה עוזרים להגן ולשמור על תאי גזע בוגרים ברקמות שונות של המקבל. מנגנון הגנה זה הוא תחום עניין מרכזי למאבק בהשפעות ההזדקנות. עם זאת, ד"ר קנדי משער שעירויים תקופתיים לא צפויים להיות יעילים. הוא מאמין שנדרש מתן עקבי ויומיומי כדי לראות השפעה משמעותית, מה שהופך את זיהוי הגורמים המדויקים לחיוני.
גורמים דלקתיים בדם מזדקן
בניגוד לדם צעיר, דם מזדקן מכיל גורמים שמקדמים דלקת ועלולים להשפיע לרעה. ד"ר בריאן קנדי, MD, מסביר שגורמים דלקתיים אלה מזיקים, במיוחד אם מוחדרים למקבל צעיר. זה מדגיש חרב פיפיות בעירוי דם והשתלה בהתבסס על גיל התורם. נוכחות תרכובות מזיקות אלה ברקמות מזדקנות תורמת לירידה ביכולת ההתראה שלהן. הבנת גורמים שליליים אלה חשובה לא פחות מזיהוי הגורמים החיוביים והמגנים.
הזדמנויות טיפוליות עתידיות
המטרה הסופית היא לעבור מעבר לעירויים גולמיים למתן גורמים ממוקד. ד"ר בריאן קנדי, MD, רואה הזדמנות עצומה בזיהוי הגורמים המגנים הספציפיים שנמצאים בדם צעיר. מתן גורמים אלה ישירות לחולים יכול לשמר תאי גזע במגוון רחב של רקמות. גישה ממוקדת זו צפויה להשפיע משמעותית על האטת תהליך ההזדקנות. ד"ר קנדי מסיים בציון שחברות המתמקדות בבידוד גורמים ספציפיים אלה מרגשות במיוחד למעקב אחר פיתוחים טיפוליים עתידיים.
תמליל מלא
ד"ר אנטון טיטוב, MD: גם עשית מחקר מרתק. חקרת השתלות ועירויי דם כמודלים להערכת חידוש והזדקנות. אז איך זה עובד?
ד"ר בריאן קנדי, MD: אנחנו מדברים על טיפול בתאי גזע וטיפול גני. אנשים מבצעים עירויי דם זמן רב.
זה באמת על השתלת תאי גזע המטופויאטיים וחידוש מערכת הדם. זה קורה כבר זמן רב, אז זה מודל טוב לחקר ההזדקנות.
קיבלנו את הרעיון. כתבנו סקירה על זה ועבדנו עם ד"ר ג'יימס קירלנד ממרפאת מאיו וסטפן ג'וליאן בקבוצה שלנו כדי להרכיב כמה מושגים על מה זה אומר.
האתגר הוא שקשה מאוד לבצע השתלות מאנשים מבוגרים. ברגע שעוברים גיל מסוים, אי אפשר להיות תורם להשתלה.
זה יכול להיות השתלת איברים, לא רק עירויי דם. אנחנו רוצים להבין מה משתנה בהזדקנות.
כמה שאלות שאולי תשקול: כשמכניסים רקמה מאדם מבוגר לאדם צעיר, זה לא בהכרח דבר טוב. זה יכול להיות בעל השפעות מערכתיות על האדם הצעיר שהרקמה המבוגרת התרגלה לאותות שהסתגלו עם הזמן.
אנחנו חושבים על הבדלי גיל בהשתלה ומנסים למצוא דרכים לחדש רקמות השתלה מזדקנות כדי שניתן יהיה להשתמש בהן. תמיד יש מחסור בחומרים אלה להשתלה.
אנחנו יכולים למצוא דרכים להצעיר אפילו במעבדה, להוציא רקמה, להוציא דם, להוציא איבר, להצעירו במעבדה, ואז להכניסו לאדם. זה יכול להיות הישג אמיתי. זה יציל הרבה חיים.
אני חושב שזה תחום טוב לבחון כי זה יכול להיות בעל השפעה גדולה מאוד. זה מאפשר לנו לחקור תגובות מארח-מקבל, וזה יהיה רלוונטי כשאנחנו חושבים על השתלת תאי גזע וכמה מהדברים האחרים שמגיעים גם כן.
ד"ר אנטון טיטוב, MD: מה לגבי עירויי דם? האם יש נתונים אמיתיים בבני אדם, או אולי ברקמות ניסוי, נתונים במעבדה, שעירוי דם צעיר איכשהו מחדש את הרקמות של המקבל המבוגר?
ד"ר בריאן קנדי, MD: אני חושב שיש עדויות טובות מאוד שיש גורמים בדם צעיר שעוזרים להגן על תאי גזע בוגרים ברקמות שונות של המקבל. יש גם גורמים בדם מזדקן שמניעים ומקדמים דלקת, כך שהם יכולים להשפיע לרעה על מקבל צעיר.
אני לא חושב שעירויי דם תקופתיים יהיו בעלי השפעה רבה. אלא אם כן עושים זאת כל יום, אני לא חושב שסביר לקבל מספיק מהגורמים כדי שתהיה השפעה עצומה. זו רק השערה שלי.
אבל אם נוכל לזהות מהם הגורמים האלה ולספק אותם ישירות, במיוחד הגורמים המגנים, אז זו הזדמנות עצומה. אלה דברים שמסתובבים ומגיעים למגוון רחב של רקמות שונות.
אם הם יכולים לשמר את תאי הגזע שלך ברקמות השונות האלה, זה צפוי להשפיע רבות על ההזדקנות. אני באמת חושב שהחברות שמנסות לבודד גורמים ספציפיים אלה מרגשות מאוד למעקב.