הבנת גידולי מוח בילדים: סיווגים וטיפולים חדשים

תוכן העניינים

• מבוא: חשיבות המחקר
• מערכת סיווג חדשה לגידולי מוח
• גליומות בדרגה נמוכה בילדים
• אסטרוציטומות פילוציטיות
• גליומות בדרגה גבוהה בילדים
• גידולים אפנדימליים
• גידולים אמבריונלים ומדולובלסטומות
• משמעות הדבר עבור מטופלים ומשפחות
• מגבלות המחקר
• המלצות למשפחות
• מידע מקור

מבוא: חשיבות המחקר

גידולי מוח מהווים אתגר בריאותי משמעותי בילדים, כשהם הגידולים המוצקים הנפוצים ביותר וגורם התמותה העיקרי מסרטן בקבוצת גיל זו. גידולי מערכת העצבים המרכזית (CNS) מהווים 20% מכלל מקרי הסרטן בילדים, שניים בשכיחותם רק ללוקמיה. השכיחות השנתית הממוצעת בארצות הברית היא 5.65 מקרים ל-100,000 ילדים (ילודים עד גיל 14), עם 0.72 מקרי תמותה ל-100,000 ילדים.

התקדמויות אחרונות באבחון וטיפול הובילו לשיפור בהישרדות ובאיכות החיים עבור מטופלים צעירים רבים. עם זאת, הפרוגנוזה נותרת גרועה עבור ילדים רבים עם גידולי מוח, ולטיפולים לעתים קרובות יש תופעות לוואי ארוכות טווח. מאמר זה מסביר את השינויים העיקריים באופן שבו רופאים מסווגים ומטפלים בגידולי מוח בילדים, תוך התמקדות בסוגים הנפוצים ביותר שמשפחות צפויות לפגוש.

מערכת סיווג חדשה לגידולי מוח

המהדורה החמישית של סיווג גידולי מערכת העצבים המרכזית של ארגון הבריאות העולמי (WHO CNS5), שפורסמה ב-2021, הציגה שינויים מרכזיים באופן שבו גידולי מוח מסווגים. המערכת החדשה מדגישה מאפיינים אבחוניים מולקולריים לצד סיווגים מסורתיים המבוססים על מראה הגידולים תחת מיקרוסקופ.

גישה היברידית זו משלבת סמנים ביולוגיים מולקולריים עם מאפיינים היסטולוגיים (רקמה מיקרוסקופית), אולטרה-מבניים ואימונוהיסטוכימיים קונבנציונליים. בעוד ששינויים אלה עשויים להיראות כרשימה מחדש למי שאינם מומחים, הם משקפים מגמה חשובה של הקצאת קטגוריות אבחון המבוססות על מאפיינים גנטיים שלעתים קרובות מניעים את הפרוגנוזה ומציעים מטרות פוטנציאליות לטיפול.

המערכת החדשה מציגה 22 סוגי גידולים ייחודיים, רבים עם שינויים מולקולריים ספציפיים. חלק מהשמות די מורכבים, כמו "גליומה בדרגה גבוהה מסוג ילדים מפושטת, H3 wild type ו-IDH wild type" ו"גידול דסמופלסטי מיקסואידי של אזור האצטרובל, SMARCB1 mutant".

חשוב לציין כי פרופיל מולקולרי אינו זמין באופן נרחב במדינות מתפתחות, ואפילו בארצות הברית, בדיקה גנטית מקיפה (ריצוף אקסום וגנום) יכולה להימשך שבועות. הטיפול עשוי להיות צריך להתחיל לפני שהאבחון המולקולרי הושלם, ויוצר פער בין הבנת הביולוגיה של הגידול לבין יישום תובנות אלה בפרקטיקה הקלינית.

גליומות בדרגה נמוכה בילדים

גליומות בדרגה נמוכה הן הגידולים המוחיים השכיחים ביותר בילדות, המהוות כשליש מכלל המקרים כאשר כוללים גידולים גליונוירונלים מעורבים ונוירונלים. בניגוד לגליומות בדרגה נמוכה במבוגרים, שלעתים קרובות עוברות התמרה לגידולים בדרגה גבוהה יותר, גליומות בדרגה נמוכה בילדים עוברות לעתים נדירות התמרה זו.

הטיפול הראשוני לרוב הגליומות בדרגה נמוכה בילדים הוא ניתוח לקביעת אבחנה רקמתית ולהשגת הסרה מקסימלית בטוחה. במחקר בינלאומי גדול, הישרדות ללא התקדמות ל-5 שנים עבור ילדים עם גליומות בדרגה נמוכה הייתה 69%, והישרדות כוללת הייתה מעודדת ועמדה על 95%.

גורמי סיכון להתקדמות הגידול כוללים:

• גיל צעיר באבחון
• הסרה כירורגית לא מלאה
• מאפיינים היסטולוגיים פיברילריים (מראה מיקרוסקופי ספציפי)
• מיקום בהיפותלמוס או בצומת הראייה

הסרה כירורגית מלאה אינה אפשרית לעתים קרובות, במיוחד עבור גידולים הממוקמים עמוק בקו האמצע של המוח. רבים מהגידולים הללו גדלים לאט, ותצפית זהירה עם הדמיית מוח סדירה היא לפעמים אופציה. טיפול בקרינה יעיל עבור גליומות בדרגה נמוכה חוזרות או שייריות, עם הישרדות ללא התקדמות של 71% והישרדות כוללת של 93% ל-5 שנים.

ילדים בסיכון להתקדמות הגידול על בסיס גיל, מיקום ומאפיינים גנטיים מטופלים לעתים קרובות בכימותרפיה עקב חששות מהשפעות נוירוטוקסיות של קרינה על המוח המתפתח. תרופות כימותרפיות יעילות כוללות:

1. וינקריסטין
2. קרבופלטין
3. וינבלסטין
4. 6-תיוגואנין
5. פרוקרבזין
6. לומוסטין
7. ציספלטין
8. אטופוסיד
9. אירינו

מחקר זיהה שינויים מולקולריים חשובים במסלול MAPK (מערכת איתות תאית המסדירה גדילה). לרוב הגליומות בדרגה נמוכה יש שינוי אחד או יותר במסלול זה, כולל:

• מוטציה או פיוזן של האונקוגן BRAF
• מוטציה ב-NF1 (הקשורה לנוירופיברומטוזיס מסוג 1)
• מוטציה בקולטן גורם הגדילה פיברובלסט 1
• פיוזנים במשפחת NTRK

שני שינויים נפוצים ב-BRAF חשובים במיוחד:

• מוטציית נקודה BRAF V600E (נמצאת ב-20%-15% מהגליומות בדרגה נמוכה)
• פיוזן KIAA1549-BRAF (נמצא ב-80% מהאסטרוציטומות הפילוציטיות)

טיפולים ממוקדים חדשים הנקראים מעכבי BRAF (דבראפניב) ומעכבי MEK (טראמטיניב וסלומטיניב) מראים הבטחה. ילדים עם גליומות בדרגה נמוכה עם מוטציית BRAF, במיוחד אלה עם מחיקה הומוזיגוטית של הגן המדכא גידולים CDKN2A, מגיבים בצורה גרועה לטיפול כימו-קרינתי קונבנציונלי. עם זאת, עיכוב BRAF הוביל לתגובות ראשוניות ו

המהפכה המולקולרית בסיווג גידולי מוח בילדים נושאת השלכות משמעותיות עבור מטופלים ומשפחות. מערכת הסיווג החדשה משמעה שהאבחנה הופכת מדויקת יותר, מה שיכול להוביל לטיפולים ממוקדים יותר ולהבנה טובה יותר של הפרוגנוזה.

בגליומות בדרגה נמוכה, שיעור ההישרדות הכללי המצוין של 95% לאחר 5 שנים הוא חדשות מעודדות. זיהוי השינויים הגנטיים הספציפיים משמעו שטיפולים ממוקדים הופכים זמינים, אשר עשויים להיות יעילים יותר ופחות רעילים מכימותרפיה קונבנציונלית.

בגליומות בדרגה גבוהה, למרות שהתוצאות נותרות גרועות, זיהוי תת-הסוגים המולקולריים הספציפיים מספק הזדמנויות לפיתוח טיפולים ממוקדים. ניסויים קליניים הבוחנים מעכבי HDAC (היסטון דה-אצטילאז), אימונותרפיה, וגישות חדשניות אחרות מציעים תקווה לשיפורים עתידיים.

סיווג מחדש של הגידולים משמעו שמשפחות עשויות לשמוע טרמינולוגיה חדשה בדיון על אבחנת ילדיהן. חשוב לבקש מספקי שירותי הבריאות להסביר מה משמעות מונחים אלה במונחים מעשיים עבור הטיפול והפרוגנוזה.

מגבלות המחקר

מאמר סקירה זה מכיר במספר מגבלות חשובות בהבנה ובטיפול הנוכחיים בגידולי מוח בילדים. פרופיל מולקולרי אינו זמין באופן נרחב במדינות מתפתחות, ויוצר פערים בגישה לאבחנה מדויקת.

אפילו במדינות מפותחות כמו ארצות הברית, בדיקה גנטית מקיפה יכולה להימשך שבועות, והטיפול לרוב צריך להתחיל לפני שתוצאות מולקולריות זמינות. זה יוצר פער בין ההבנה המדעית ליישום הקליני.

מערכת הסיווג החדשה עם 22 סוגי גידולים וטרמינולוגיה מולקולרית מורכבת יכולה להיות מאתגרת לניווט עבור מומחים ולא-מומחים כאחד. חלק מהטיפולים הממוקדים שנדונו עדיין נמצאים בניסויים קליניים ואינם זמינים באופן נרחב.

בנוסף, בעוד שסיווג מולקולרי מספק מידע פרוגנוסטי מדויק יותר, פרוטוקולי טיפול המבוססים על סיווגים חדשים אלה עדיין מתפתחים, ותוצאות ארוכות טווח עבור רבים מתת-הסוגים החדשים שהוגדרו עדיין לא מבוססים במלואן.

המלצות למשפחות

עבור משפחות העומדות בפני אבחנה של גידול מוח בילד, אנו ממליצים:

1. פנו לטיפול במרכז מומחה לנוירו-אונקולוגיה pediatric עם ניסיון במערכות הסיווג והגישות הטיפוליות העדכניות
2. בררו על בדיקה מולקולרית עבור הגידול של ילדכם כדי להנחות החלטות טיפול
3. חקרו על ניסויים קליניים אשר עשויים להציע גישה לטיפולים ממוקדים
4. בקשו הסברים ברורים לכל טרמינולוגיה חדשה המשמשת באבחנת ילדכם
5. דונו בהשלכות קצרות טווח וארוכות טווח של אפשרויות הטיפול, כולל תופעות לוואי פוטנציאליות
6. פנו לשירותי תמיכה כולל תמיכה פסיכולוגית, משאבים חינוכיים, וחיבורים עם משפחות אחרות
7. שמרו על תקווה - התקדמות בהבנה מתרחשת במהירות, ומובילה לתוצאות משתפרות continuously

מידע מקור

כותרת המאמר המקורי: Brain Tumors in Children
מחברים: Alan R. Cohen, M.D. (Department of Neurosurgery, Johns Hopkins University School of Medicine, Baltimore)
עורך: Allan H. Ropper, M.D.
פרסום: The New England Journal of Medicine 2022;386:1922-31
DOI: 10.1056/NEJMra2116344

מאמר ידידותי זה למטופל מבוסס על מחקר peer-reviewed מ-The New England Journal of Medicine ומטרתו להנגיש מידע רפואי מורכב למטופלים ומשפחות תוך שמירה על כל הדיוק והפרטים המדעיים מהפרסום המקורי.