הבנת תגובות להזרקה בטיפולים לטרשת נפוצה: אופטומאב לעומת אוקרליזומאב

תוכן עניינים

• מבוא: טיפולים לטרשת נפוצה ותגובות להזרקה
• כיצד נערך המחקר
• תוצאות מפורטות: מה הראו הנתונים
• דפוסי תגובה ספציפיים לכל תרופה
• מתי תגובות מתרחשות בדרך כלל
• משמעות הממצאים עבור חולי טרשת נפוצה
• מגבלות המחקר
• המלצות מעשיות לחולים
• מידע על המקור

מבוא: טיפולים לטרשת נפוצה ותגובות להזרקה

הטיפול בטרשת נפוצה (MS) התקדם משמעותית עם פיתוח טיפולים משניי מהלך מחלה הפועלים על מערכת החיסון. בין היעילים ביותר נמצאים נוגדנים מונוקלונליים נגד CD20, הפועלים על ידי דילול תאי חיסון ספציפיים (תאי B ותאי T) התורמים להתקדמות המחלה. קבוצה זו כוללת מספר תרופות, אך מחקר זה מתמקד בשתיים חשובות במיוחד: אוקרליזומאב (הניתן בעירוי תוך-ורידי) ואופטומאב (הניתן בזריקה תת-עורית).

ההבדל המרכזי בין הטיפולים הללו טמון בשיטת המתן שלהם. אוקרליזומאב דורש עירוי תוך-ורידי במסגרת קלינית עם טיפול מונע למניעת תגובות, בעוד אופטומאב ניתן בהזרקה עצמית תת-עורית ללא טיפול מונע מומלץ. הבנת פרופילי התגובה השונים בין שיטות המתן הללו חיונית עבור חולים ונותני שירותי בריאות בעת קבלת החלטות טיפוליות.

תגובות הקשורות להזרקה (IRRs) הן תופעות לוואי נפוצות עם תרופות אלה ויכולות לנוע מתסמינים קלים כמו חום וכאב ראש עד לתגובות אלרגיות חמורות יותר. מחקר זה מהווה ההשוואה המקיפה הראשונה של תגובות אלה בין אופטומאב לאוקרליזומאב באמצעות נתונים מהעולם האמיתי ממערכת הדיווח הספונטנית האירופית.

כיצד נערך המחקר

חוקרים ניתחו נתונים מ-EudraVigilance, מערכת הדיווח הספונטנית האירופית לתופעות לוואי של תרופות, המכסה את התקופה מ-2021 עד 3 בנובמבר 2023. הם זיהו את כל דיווחי הבטיחות הבודדים (ICSRs) שהתייחסו לאופטומאב או לאוקרליזומאב ותיארו תגובות הקשורות להזרקה.

הצוות חיפש סוגי תגובות ספציפיים באמצעות טרמינולוגיה רפואית סטנדרטית (MedDRA Preferred Terms), כולל:

• תגובת רגישות הקשורה לעירוי
• תגובה הקשורה לעירוי
• תגובה הקשורה להזרקה
• תגובה מיידית לאחר הזרקה
• תגובה אנפילקטית והלם אנפילקטי
• תגובה אנפילקטואידית והלם אנפילקטואידי
• מחלה דמוית שפעת
• פירֶקסיה (חום)

לכל דיווח מקרה, החוקרים אספו מידע מפורט כולל גיל המטופל, מין, סוג התגובה, חומרה, תוצאה, האם נעשה שימוש בטיפול מונע, והתזמון של התגובה ביחס למתן הטיפול. הם ניתחו 860 דיווחי מקרה בסך הכל, עם 441 involving ofatumumab ו-419 involving ocrelizumab כתרופה החשודה.

תוצאות מפורטות: מה הראו הנתונים

הניתוח חשף מספר דפוסים חשובים באופן שבו תגובות אלה מופיעות באופן שונה בין שתי התרופות. רוב המטופלים שחוו תגובות היו נשים (67.6% עבור אופטומאב, 69.0% עבור אוקרליזומאב), התואם לשכיחות הגבוהה יותר של טרשת נפוצה בנשים.

התפלגות הגיל הראתה הבדלים בולטים בין הטיפולים. עבור אוקרליזומאב, 72.6% מהתגובות התרחשו במטופלים aged 18-64 years, בעוד עבור אופטומאב, קבוצת הגיל לא צוינה ב-55.1% מהדיווחים. הבדל זה בשלמות הנתונים הוא הקשר חשוב בעת פרשנות התוצאות.

רוב הדיווחים הגיעו מאנשי מקצוע בתחום הבריאות (76.6% עבור אופטומאב, 76.4% עבור אוקרליזומאב), המצביע על כך שתגובות אלה זוהו ותועדו בדרך כלל על ידי מומחים רפואיים. ברוב המקרים, תרופת נוגדן נגד CD20 הייתה התרופה החשודה היחידה, מה שמפחית את הסבירות שתרופות אחרות גרמו לתגובות.

דפוסי תגובה ספציפיים לכל תרופה

המחקר מצא דפוסים מובחנים בסוגי התגובות שדווחו עבור כל תרופה. עבור אופטומאב, התגובה המדווחת ביותר הייתה פירקסיה (חום), שהתרחשה ב-304 מתוך 441 מקרים (68.9%). מחלה דמוית שפעת הייתה התגובה השנייה בשכיחותה ב-26.5% (117 מקרים).

עבור אוקרליזומאב, הדפוס היה שונה quite. התגובה התכופה ביותר הייתה "תגובה הקשורה לעירוי", שדווחה ב-225 מתוך 419 מקרים (53.7%). פירקסיה הייתה עדיין נפוצה אך פחות תכופה מאשר עם אופטומאב (32.5%, 136 מקרים). תגובות אנפילקטיות דווחו בתדירות גבוהה יותר עם אוקרליזומאב (6.9%, 29 מקרים) compared to ofatumumab (1.1%, 5 מקרים).

החוקרים בחנו גם שימוש בטיפול מונע, ומצאו שהוא דווח ב-148 מקרים בסך הכל. באופן משמעותי, טיפול מונע היה נפוץ much more עם אוקרליזומאב (131 מקרים) מאשר עם אופטומאב (17 מקרים), המשקף את פרוטוקולי הטיפול השונים עבור תרופות אלה.

מתי תגובות מתרחשות בדרך כלל

תזמון התגובות סיפק מידע crucial עבור חולים וקלינאים. החוקרים הצליחו לחשב את זמן עד לאירוע (כמה זמן לאחר הטיפול התרחשה התגובה) עבור 89 מקרים שבהם היו נתונים מספיקים available.

התוצאות הראו שתגובות התרחשות typically soon after treatment administration. מתוך 89 המקרים עם תזמון ניתן לחישוב, 74 (83.1%) חוו תגובות באותו יום כמו מתן התרופה. זה מדגיש the importance of monitoring for reactions immediately after treatment.

הזמן הממוצע עד לתגובה היה similar between medications: 56.4 days for ofatumumab and 58 days for ocrelizumab. However, the substantial standard deviations (242.5 days for ofatumumab, 124.9 days for ocrelizumab) indicate significant variation in when reactions can occur, with some happening much later after treatment.

משמעות הממצאים עבור חולי טרשת נפוצה

מחקר זה מספק עדות valuable מהעולם האמיתי על מה שחולי טרשת נפוצה יכולים לצפות regarding injection-related reactions with these two treatment options. The findings confirm that while both medications can cause reactions, the patterns differ significantly.

אופטומאב appears more associated with systemic symptoms like fever and flu-like illness, which are generally manageable. Ocrelizumab shows a higher association with infusion reactions and anaphylactic responses, which may explain why premedication is standard protocol for this treatment but not recommended for ofatumumab.

שיעורי הדיווח הכלליים הדומים (441 לעומת 419 מקרים) suggest that neither medication is clearly superior in terms of reaction frequency, but the different reaction profiles may influence treatment choice based on individual patient factors and preferences. The subcutaneous administration of ofatumumab offers convenience, but patients should be aware of the likelihood of fever reactions, especially with initial doses.

מגבלות המחקר

While this study provides valuable insights, several limitations should be considered. Spontaneous reporting systems inherently suffer from underreporting, meaning the actual number of reactions is likely higher than what appears in the database.

הנתונים החסרים המשמעותיים עבור מידע גיל (במיוחד עבור אופטומאב, where 55.1% of cases lacked age specification) limits our ability to draw firm conclusions about age-related patterns. Additionally, timing data was only available for a small subset of cases (89 out of 860), which restricts the certainty of conclusions about when reactions typically occur.

החוקרים also noted that some case reports might not have been properly completed, particularly regarding whether premedication was used. This could affect the accuracy of comparisons between the two medications regarding premedication practices.

המלצות מעשיות לחולים

Based on these findings, MS patients considering or currently using these treatments should:

1. Understand the different reaction patterns - Ofatumumab users should anticipate possible fever and flu-like symptoms, especially with initial doses, while ocrelizumab users should be vigilant for infusion reactions
2. Monitor closely after treatment - Since 83% of reactions occurred on the same day as administration, pay particular attention to how you feel immediately after treatment
3. Follow premedication protocols - If prescribed ocrelizumab, ensure you receive the recommended premedication; for ofatumumab, follow your doctor's guidance even though premedication isn't routinely recommended
4. Report all reactions - Regardless of severity, report any unexpected symptoms to your healthcare team to contribute to better understanding of these treatments
5. Discuss options with your neurologist - Use this information to have informed conversations about which treatment approach aligns best with your lifestyle and tolerance for different types of potential reactions

Remember that while injection reactions can be uncomfortable, both medications have demonstrated significant benefits in managing multiple sclerosis. The manageable nature of most reactions should be weighed against the important disease-modifying benefits these treatments provide.

Source Information

Original Article Title: Comparison of injective related reactions following ofatumumab and ocrelizumab in patients with multiple sclerosis: data from the European spontaneous reporting system

Authors: Cristina Scavone, Antonietta Anatriello, Isabella Baccari, Andrea Cantone, Daniele Di Giulio Cesare, Francesca Futura Bernardi, Ornella Moreggia, Valerio Liguori, Vincenzo Andreone, Giorgia Teresa Maniscalco, Annalisa Capuano

Publication: Frontiers in Neurology, published 27 June 2024

DOI: 10.3389/fneur.2024.1383910

This patient-friendly article is based on peer-reviewed research originally published in Frontiers in Neurology. The information has been translated into accessible language while preserving all scientific findings, data points, and conclusions from the original study.