הבנת הטיפול בטסטוסטרון בגברים עם רמות טסטוסטרון נמוכות: יתרונות, סיכונים ומה שהמחקר מראה

תוכן העניינים

• מבוא: מהי היפוגונדיזם?
• כיצד פועל הטסטוסטרון בגופך
• מחקרי מפתח על טיפול בטסטוסטרון
• יתרונות מוכחים של טיפול בטסטוסטרון
• מצבים בהם טסטוסטרון מראה תועלת מועטה
• הבנת הסיכונים ודאגות הבטיחות
• סיכונים קרדיווסקולריים: מה שהמחקר מראה
• קבלת החלטות טיפוליות: איזון בין יתרונות לסיכונים
• מקור המידע

מבוא: מהי היפוגונדיזם?

בגברים, חסר משמעותי בטסטוסטרון עקב בעיות בהיפופיזה או באשכים גורם בדרך כלל לתסמינים ניתנים לזיהוי. אלה כוללים ירידה בחשק המיני ובפעילות המינית, אובדן מאפיינים גבריים ומסת שריר, גלי חום ואנמיה. תרופות טסטוסטרון אושרו על ידי רשויות רגולטוריות לטיפול במצב זה, המכונה היפוגונדיזם, והן יעילות בתיקון ליקויים קליניים אלה בגברים רבים.

עם זאת, רוב הגברים המקבלים כיום טיפול בטסטוסטרון הם בגיל הביניים או מבוגרים יותר עם רמות טסטוסטרון נמוכות במתינות בלבד. לגברים אלה יש לעתים קרובות נטל גבוה של מחלות כרוניות ותסמינים לא ספציפיים החופפים לתסמיני הזדקנות נורמליים. היתרונות והסיכונים של טיפול בטסטוסטרון באוכלוסייה זו פחות ברורים ונותרים שנויים במחלוקת בין מומחים רפואיים.

סקירה זו בוחנת מידע זמין אודות היתרונות והסיכונים של טיפול בטסטוסטרון בגברים בגיל הביניים ומבוגרים יותר עם דרגות מתונות של טסטוסטרון נמוך. הבנת איזון זה חיונית עבור מטופלים ורופאים המקבלים החלטות טיפוליות יחד.

כיצד פועל הטסטוסטרון בגופך

רבים מיתרונות הטסטוסטרון וחלק מהסיכונים נובעים מאופן פעולתו בגופך באמצעות מנגנונים שונים. לטסטוסטרון השפעות בונות (אנבוליות) על שריר ועצם ומגרה ייצור תאי דם אדומים באמצעות מנגנונים מתווכי קולטן אנדרוגן. אלה הדרכים העיקריות בהן טסטוסטרון מסייע בשמירה על מאפיינים גבריים ועל כוח פיזי.

טסטוסטרון פועל גם באמצעות מנגנונים לא גנטיים המגבירים זרימת דם בפין ומשפרים תפקוד זקפה. השפעות הטסטוסטרון על תשוקה מינית ובריאות העצם מתווכות ברובן באמצעות המרתו ל-17β-אסטרדיול. טסטוסטרון מומר גם לדיהידרוטסטוסטרון (DHT), אשר מגרה גדילת ערמונית ויש לו השפעות בונות נוספות על שריר ועצם.

טסטוסטרון ו-DHT מגבירים זרימת דם פיניות וזקפות באמצעות עלייה מהירה בייצור חנקן חמצני (התלוי באנדותל) ובאמצעות עיכוב תעלות סידן המופעלות במתח או הפעלת תעלות אשלגן על שריר חלק (הבלתי תלויות באנדותל). מטבוליט של DHT הנקרא 5α-אנדרוסטן-3α,17β-דיול, הפועל על קולטן GABA, נקשר למצב רוח ולמצב רגשי.

מחקרי מפתח על טיפול בטסטוסטרון

ניסויים מבוקרי פלצבו שנערכו בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 העריכו האם טיפול בטסטוסטרון בגברים בגיל הביניים ומבוגרים יותר עם רמות טסטוסטרון נמוכות או נמוכות-נורמליות ישפר תפקוד מיני, צפיפות עצם ומסת ועצמת שריר. חלק מהניסויים הצביעו על יתרונות, בעוד שאחרים לא. לדוגמה, חלק מהמחקרים הראו שטיפול בטסטוסטרון שיפר פעילות מינית וליבידו, הגביר מסת גוף רזה והגביר עצמת שריר מרבית, אך לא כל המחקרים הסכימו.

ב-2003, ועדה של מכון הרפואה הסיקה שאין עדות מספקת שלטיפול בטסטוסטרון בגברים מבוגרים עם היפוגונדיזם יש תועלת קלינית משמעותית כלשהי. הם המליצו על סדרה מתואמת של ניסויים כדי לקבוע את יעילות הטסטוסטרון בגברים מבוגרים עם טסטוסטרון נמוך.

בתגובה, פותחו שבעה ניסויים בשם ניסויי הטסטוסטרון (TTrials). אלה כללו 790 גברים עם גיל ממוצע של 72 שנים ורמת טסטוסטרון בסיסית ממוצעת של 234 ננוגרם לדציליטר (8.1 ננומול לליטר). המשתתפים קיבלו ג'ל טסטוסטרון טרנסדרמלי יומי או פלצבו למשך שנה, כאשר טיפול הטסטוסטרון הגביר את הרמות החציוניות לאמצע הטווח הנורמלי.

לפני השלמת ה-TTrials, ה-FDA דרש מהיצרנים לבצע את ניסוי TRAVERSE כדי להעריך את הבטיחות הקרדיווסקולרית. ניסוי זה גייס 5,204 גברים עם היפוגונדיזם שהיו עם או בסיכון מוגבר למחלה קרדיווסקולרית. למשתתפים היה גיל ממוצע של 63 שנים ורמת טסטוסטרון בסיסית של 227 ננוגרם לדציליטר (7.9 ננומול לליטר). הם קיבלו ג'ל טסטוסטרון יומי או פלצבו והיו במעט

התוצאות הראו כי טיפול בטסטוסטרון לא העלה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים בקרב גברים עם מחלת לב כלילית קיימת. מידע זה מהווה מידע בטיחותי חשוב עבור מטופלים ורופאים השוקלים טיפול בטסטוסטרון.

קבלת החלטות טיפוליות: איזון בין תועלות לסיכונים

ההחלטה על שימוש בטיפול בטסטוסטרון בגברים עם היפוגונדיזם צריכה להתבסס על חומרת החסר בטסטוסטרון ועל הערכה זהירה של תועלות פוטנציאליות מול סיכונים עבור כל מטופל individually. הטיפול אינו מתאים לכל הגברים עם רמות טסטוסטרון נמוכות.

מטופלים צריכים לשקול את התסמינים הספציפיים שלהם, מצב בריאות כללי, ויעדים בריאותיים אישיים כאשר הם דנים בטיפול בטסטוסטרון עם הרופאים שלהם. התועלות העקביות ביותר מופיעות בתפקוד המיני, תיקון אנמיה, ושיפורים מתונים באנרגיה, מצב רוח, ותפקוד גופני.

מטופלים עם מחלת לב כלילית קיימת יכולים להיות מרגיעים כי טסטוסטרון לא נראה כמגביר סיכונים לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים, בהתבסס על תוצאות מחקר TRAVERSE. עם זאת, הסיכונים המוגברים לשברים ולתסחיף ריאתי דורשים שיקול זהיר.

ניטור קבוע במהלך הטיפול הוא חיוני, כולל בדיקות דם לבדיקת רמות טסטוסטרון, ספירת תאי דם אדומים, ופרמטרים רלוונטיים אחרים. הטיפול צריך להיות מותאם בהתאם לתגובה ולכל תופעות לוואי שמתפתחות.

מקור המידע

כותרת המאמר המקורי: טיפול בטסטוסטרון בגברים בגיל הביניים ומבוגרים עם היפוגונדיזם

מחברים: Shalender Bhasin, M.B., B.S., and Peter J. Snyder, M.D.

פרסום: The New England Journal of Medicine, 2025;393:581-91

DOI: 10.1056/NEJMra2404637

מאמר זה, המותאם לקוראים ללא רקע רפואי, מבוסס על מחקר שעבר ביקורת עמיתים ומטרתו להנגיש מידע רפואי מורכב למטופלים משכילים תוך שמירה על כל הנתונים החיוניים, הממצאים וההשלכות הקליניות מהמחקר המקורי.