מומחה מוביל בקרדיולוגיה התערבותית, ד"ר ג'פרי פופמה, MD, מסביר על רה-וסקולריזציה כלילית היברידית. פרוצדורה מתקדמת זו משלבת ניתוח מעקפים (CABG) עם השתלת תומכן כלילי. היא מציעה עמידות מעולה לטווח ארוך לטיפול במחלת עורקים כלילית מורכבת. האסטרטגיה מנצלת את התכונות הטובות ביותר של הטכניקות הניתוחיות והפרוקטורניאליות. ד"ר פופמה מפרט את בחירת המטופל האידיאלי ואת השיקולים הלוגיסטיים לגישה מתואמת זו.
More from Cardiac Surgery
More from Diagnostic Detectives Network
רביזולריזציה כלילית היברידית: שילוב ניתוח מעקפים והשתלת סטנטים לתוצאות מיטביות
קפיצה לפרק
- מהי רביזולריזציה היברידית?
- יתרונות השתל מה-LIMA
- מגבלות של שתלי וריד
- יתרונות סטנטים משחררי תרופה
- קריטריונים לבחירת מטופלים
- אתגרים לוגיסטיים וסוגיות החזר כספי
- תמלול מלא
מהי רביזולריזציה היברידית?
רביזולריזציה כלילית היברידית היא אסטרטגיית טיפול מתקדמת למחלת עורקים כליליים רב-כלית. ד"ר ג'פרי פופמה, MD, מתאר אותה כשילוב של ניתוח מעקפים (CABG) והתערבות כלילית דרך העור (PCI). ההליך משתמש ספציפית בשתל העורק הפנימי השמאלי (LIMA) במהלך הניתוח. במקביל, מושתלים סטנטים משחררי תרופה בעורקים כליליים חולים נוספים. גישה משולבת זו שואפת להשיג את התוצאה העמידה ביותר האפשרית לרביזולריזציה.
יתרונות השתל מה-LIMA
העורק הפנימי השמאלי הוא התקן התקן המוביל בכירורגיה לבבית. ד"ר ג'פרי פופמה, MD, מדגיש את ביצועיו יוצאי הדופן לאורך זמן. השתל מה-LIMA לעורק הקדמי היורד (LAD) הוא עמיד במיוחד. הוא לרוב נשאר פתוח למשך כל חיי המטופל. שיעור הפתיחה המעולה הזה הוא אבן פינה בתפיסת הרביזולריזציה ההיברידית. הוא מספק בסיס אמין עליו נבנית שארית תוכנית הטיפול.
מגבלות של שתלי וריד
בניגוד לשתלים עורקיים, לשתלי וריד ספנוס יש מגבלות משמעותיות. ד"ר ג'פרי פופמה, MD, מסביר שוורידים משמשים לעתים קרובות לעורק העוקף ולעורק הכלילי הימני. עם זאת, עמידותם לאורך זמן נמוכה משמעותית. שתלי וריד עשויים להישאר פתוחים רק למשך כ-10 שנים. הם נסתמים לעתים קרובות מוקדם יותר עקב ניוון ומחלה בתוך השתל עצמו. שיעור הכישלון הגבוה הזה הוא גורם מרכזי לחיפוש אחר אסטרטגיות חלופיות כמו רביזולריזציה היברידית.
יתרונות סטנטים משחררי תרופה
סטנטים משחררי תרופה מודרניים מציעים אלטרנטיבה משכנעת לשתלי וריד. ד"ר ג'פרי פופמה, MD, מציין את עמידותם המעולה לאורך זמן. ביצועי הסטנטים העכשוויים לרוב טובים יותר מאלה של שתלי וריד ספנוס. על ידי השתלת סטנטים בעורקים שאינם ה-LAD, הגישה ההיברידית נמנעת מהחולשות המובנות של תעלות ורידיות. שילוב זה מנצל את הטכנולוגיה הטובה ביותר הזמינה הן מקרדיולוגיה התערבותית והן מכירורגיה לבבית.
קריטריונים לבחירת מטופלים
זיהוי המטופל המתאים הוא קריטי להצלחת הליך היברידי. המועמד האידיאלי לרוב סובל ממחלת עורקים כליליים רב-כלית. הוא ייהנה משתל LIMA-to-LAD עבור דופן הלב הקדמי הקריטי. הנגעים האחרים שלו צריכים להיות מתאימים להשתלת סטנטים משחררי תרופה. אסטרטגיה זו חשובה במיוחד עבור מטופלים בהם השתלה עורקית מלאה אינה אפשרית. ד"ר ג'פרי פופמה, MD, מדגיש שגישה זו מספקת את התוצאות העמידות ביותר לאורך זמן עבור אנשים מתאימים.
אתגרים לוגיסטיים וסוגיות החזר כספי
יישום תוכנית לרביזולריזציה היברידית כרוך בתיאום משמעותי. ד"ר ג'פרי פופמה, MD, דן במכשולים המעשיים. החלטה מרכזית היא תזמון הליך ההשתלה ביחס לניתוח. צוותים חייבים להחליט האם לבצע PCI לפני שהמטופל מגיע לחדר הניתוח או אחריו. יתר על כן, החזר כספי מציב אתגר משמעותי. מודלי התשלום לשילוב הליך כירורגי והליך השתלה המבוצעים בו-זמנית עדיין לא מבוססים במלואם. למרות מכשולים אלה, ד"ר פופמה מאשר שהנושא נותר חשוב מאוד לקידום הטיפול במטופלים.
תמלול מלא
ד"ר אנטון טיטוב, MD: מהי רביזולריזציה מיוקרדיאלית היברידית? אילו מטופלים עם מחלת עורקים כליליים מפיקים את המירב מהליכי רביזולריזציה מיוקרדיאלית היברידית?
ד"ר ג'פרי פופמה, MD: הרעיון של הליך מיוקרדיאלי היברידי הוא חשוב. הוא נובע מהעובדה הזו. העורק הפנימי השמאלי לעורק הקדמי היורד הוא ניתוח עמיד למדי.
ד"ר אנטון טיטוב, MD: הוא פוטנציאלית ולעתים קרובות אכן מחזיק מעמד לכל אורך חיי המטופל.
ד"ר ג'פרי פופמה, MD: מספר כשלי השתל שאנו חווים עם ה-LIMAs נמוך בהרבה ממה שיש לנו עם ורידים. לעומת זאת, במטופלים עם מחלה של העורק העוקף או של העורק הכלילי הימני, לעתים קרובות מושתלים ורידים. ורידים משמשים כשתלים אם אין תעלות עורקיות זמינות.
ורידים אלה עשויים להחזיק מעמד 10 שנים במטופל עם מחלת עורקים כליליים. שתלי וריד גם עשויים להיחסם לאחר 10 שנים ולפעמים אפילו לפני הזמן הזה עקב ניוון של שתל הוריד עצמו.
הרעיון של רביזולריזציה מיוקרדיאלית היברידית הוא זה. המנתח יבצע ניתוח מעקפים עם העורק הפנימי השמאלי, עם ה-LIMA. עורקים כליליים אחרים במטופל עם מחלת עורקים כליליים יושתלו עם סטנטים משחררי תרופה.
אנו יודעים שעמידות הסטנטים משחררי התרופה לאורך זמן היא די טובה. היא טובה יותר מרביזולריזציה עם שתלי וריד. הרעיון של רביזולריזציה מיוקרדיאלית היברידית ייתן למטופלים את התוצאות העמידות ביותר לאורך זמן. זה יטופל במחלת עורקים כליליים הרבה יותר טוב.
הבעיה היא תמיד החזר כספי. איך משלמים על הליך ההשתלה? איך משלמים על ההליך הכירורגי? כי כולם מבוצעים באותו זמן. עדיין לא ממש פתרנו את זה.
העובדה שזה דורש קצת יותר תיאום, קצת יותר זמן לביצוע. האם מבצעים השתלת עורקים כליליים לפני שהמטופל הולך לחדר הניתוח? האם מבצעים את ההשתלה אחר כך?
ד"ר ג'פרי פופמה, MD: ביצענו זאת בשתי הדרכים. אבל זה נושא מאוד חשוב. זה נושא שעליו נחשוב יותר.
אנו חושבים גם על איך נטפל ביעילות במטופלים עם מחלת מסתם אבי העורקים. מי מפיק תועלת משילוב של ניתוח לב פתוח והשתלת סטנט כלילי? ניתוח מעקפים כליליים, CABG.