מומחה מוביל בתחום יתר לחץ דם וסיכון קרדיווסקולרי, ד"ר אהוד גרוסמן, MD, מסביר את החשיבות הקריטית של איזון לחץ הדם. הוא מפרט כיצד כל מילימטר כספית של ירידה בלחץ הדם מפחית משמעותית את הסיכון להתקף לב ושבץ מוחי. ד"ר אהוד גרוסמן, MD, דן באיזון המורכב בין תועלות הטיפול לתופעות הלוואי של התרופות בניהול מותאם אישית של יתר לחץ דם. הוא מדגיש כי הנחיות הטיפול מספקות כיוון, אך ההחלטות האישיות של המטופל הן בעלות חשיבות עליונה.
More from Heart
More from Diagnostic Detectives Network
אופטימיזציה של יעדי לחץ הדם למניעת התקף לב ושבץ
קפיצה לפרק
- סיכון קרדיווסקולרי בחולי יתר לחץ דם וסוכרת
- יתרונות הורדת לחץ הדם
- טיפול מותאם אישית ביתר לחץ דם
- הנחיות מול החלטות פרטניות
- תפקיד המטופל בהחלטות הטיפול
- תמלול מלא
סיכון קרדיווסקולרי בחולי יתר לחץ דם וסוכרת
ד"ר אהוד גרוסמן, MD, מדגיש קשר קריטי בין יתר לחץ דם לסוכרת. מטופלים עם שני המצבים יחדיו מתמודדים עם סיכונים קרדיווסקולריים השקולים לאלו שכבר חוו התקף לב. פרופיל סיכון מוגבר זה משמעותו כי חולי סוכרת נדרשים לעיתים קרובות לטיפולי מניעה אגרסיביים. טיפולים אלה כוללים אספירין ותרופות להורדת כולסטרול, בדומה לאסטרטגיות מניעה משנית.
יתרונות הורדת לחץ הדם
ד"ר אהוד גרוסמן, MD, מדגיש כי כל מילימטר כספית בלחץ הדם משנה. הפרש של 20 מ"מ כספית בלחץ הסיסטולי או 10 מ"מ כספית בלחץ הדיאסטולי יכול להכפיל את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים. לדוגמה, הפרש של 80 מ"מ כספית מעלה את הסיכון פי עשרה. היתרון בהורדה אינו ליניארי. היתרון הגדול ביותר נובע מהורדת לחץ דם גבוה מאוד בתחילה. מעבר מ-180 ל-140 מ"מ כספית סיסטולי מציע הפחתת סיכון משמעותית. הורדה נוספת מ-140 ל-130 מ"מ כספית מספקת יתרונות קטנים יותר והדרגתיים.
טיפול מותאם אישית ביתר לחץ דם
ד"ר אהוד גרוסמן, MD, מסביר כי הטיפול ביתר לחץ דם הוא מהותה של רפואה מותאמת אישית. רופאים חייבים לאזן בין היתרון של כל הורדה בלחץ הדם לבין תופעות הלוואי הפוטנציאליות של התרופות. תהליך קבלת ההחלטות הזה הוא אינדיבידואלי מאוד. הוא תלוי בלחץ הדם ההתחלתי של המטופל, במצבו הבריאותי הכלול, וביכולת הסבילות שלו לתרופות. המטרה היא להשיג את התוצאה הטובה ביותר עם הנטל הקטן ביותר של תופעות לוואי.
הנחיות מול החלטות פרטניות
הנחיות הטיפול ביתר לחץ דם מספקות מסגרת חיונית לטיפול. עם זאת, ד"ר גרוסמן מבהיר שהן אינן פקודות נוקשות. הן מציעות כיוון, אך המסע ייחודי לכל מטופל. השיקול הקליני של הרופא קריטי ביישום הנחיות אלה. ד"ר אנטון טיטוב, MD, מקל על דיון זה, וחוקר את הניואנסים של היישום הקליני מעבר להמלצות הכתובות.
תפקיד המטופל בהחלטות הטיפול
ד"ר אהוד גרוסמן, MD, תומך strongly בקבלת החלטות משותפת בניהול יתר לחץ דם. המטופל הוא שותף מרכזי בטיפול שלו. רופאים חייבים להסביר בבירור את היתרונות של השגת יעדי לחץ דם נמוכים יותר. הם חייבים גם לדון בפוטנציאל לתופעות לוואי של תרופות בגילוי לב. בסופו של דבר, המטופל מחליט על מסלול הטיפול שלו לאחר הבנת הסיכונים והתגמולים. גישה שיתופית זו מבטיחה שתכניות הטיפול יהיו גם יעילות וגם ברות קיימא.
תמלול מלא
ד"ר אהוד גרוסמן, MD: זו סטטיסטיקה מאוד מעניינת שאנשים עם סוכרת, שיש להם גם יתר לחץ דם, מתמודדים עם אותם גורמי סיכון קרדיווסקולריים כמו אנשים שכבר חוו אוטם שריר הלב.
נכון! זה אחד המחקרים הישנים שהראה שהסיכון להתקף לב ושבץ בחולי סוכרת גבוה בהרבה מהאוכלוסייה הכללית. ברגע שיש לך סוכרת, במובן מסוים זו "מניעה משנית", כלומר זה כמו מישהו שכבר חווה אוטם שריר הלב כי הסיכון כל כך גבוה שהוא זהה לסיכון של מישהו שחווה אוטם שריר הלב.
לכן לא כל ההנחיות אומרות אותו דבר, אך בחלק מההנחיות חולי סוכרת דורשים טיפול באספירין ובתרופות להורדת כולסטרול, כמו אלו שחוו אוטם שריר הלב בעבר.
זה גם מאוד מעניין שכאשר אנחנו מדברים על לחץ דם, אנחנו מדברים על הבדלים ביעדי לחץ דם של 10 מילימטר כספית. הרבה אנשים אומרים, פלוס מינוס 10 יחידות מדידה של לחץ דם זה actually לא כל כך הרבה, אבל מסתבר שזה אומר הרבה!
זה מאוד חשוב, כמובן. כשאתה לוקח את האדם הבודד, זה לא כמו אם אתה לוקח מיליון אנשים ואתה רואה מה ההבדל באירועים כאשר לחץ הדם מופחת ב-10 מילימטר כספית.
כל 20 מילימטר כספית בלחץ הדם הסיסטולי ו-10 מילימטר כספית בלחץ הדם הדיאסטולי הכפילו את הסיכון להתקף לב ושבץ. אם אתה רואה מטופל עם לחץ דם סיסטולי 115, אז מישהו עם 195 – הפרש לחץ דם של 80 מ"מ כספית מעלה את הסיכון פי עשרה, שזה עצום.
אז זה מאוד ברור שהפרש לחץ דם של 10 מילימטר כספית משנה. עבור האדם עצמו זה עשוי להיות שונה, אבל כשאתה לוקח את הממוצע, אתה לוקח את האפידמיולוגיה של many people, אתה מבין שכל מילימטר כספית בלחץ הדם משנה.
אז אין דבר כזה הפרש לא משמעותי בלחץ הדם. כמובן, אנשים should really try להשיג את יעדי לחץ הדם בטיפול המיועדים לקטגוריית הסיכון שלהם.
הנקודה היא שהמגמה אינה זהה. כשאתה יורד מ-180 ל-160, הפרש של 20 מילימטר כספית נותן לך הפחתה מאוד משמעותית באירועים, אבל כשאתה הולך מ-140 ל-120, עכשיו אתה מקבל פחות תועלת.
אז ההבדל של about 20 מילימטר כספית תלוי מאיפה אתה מתחיל ולאן אתה הולך. וכמובן זו הסיבה שאנחנו אומרים, אוקיי, אם אתה הולך ל-140, רוב התועלת כבר השגת על ידי הפחתה מ-180 ל-140 לחץ דם סיסטולי.
עכשיו, השאלה היא מה התועלת הנוספת מהורדה מ-140 ל-130? נניח שיש תועלת נוספת, אבל היא נמוכה, ואז אתה שואל כמה אתה צריך לשלם עבורה—לא בכסף—אלא בתופעות לוואי של תרופות?
ואז אתה צריך לחכות ולראות אם זה משתלם לנסות ולהוריד את לחץ הדם ב-10 מילימטר נוספים ולחשוף את המטופלים לתופעות לוואי, וכו'. אז זו רפואה מותאמת אישית—זה ההבדל בין לעשות מחקר גדול על מיליון people או כמה מאות אלפי אנשים.
אבל כשאתה מטפל במטופל ספציפי, אתה חייב לאזן בין היתרונות לחסרונות. וזו הסיבה שהנחיות הטיפול ביתר לחץ דם כל כך מסובכות. יש הרבה מקום להחלטות מותאמות אישית שהרופא might take.
No question! ההנחיות נותנות לך רק כיוון, אבל האם אתה רוצה ללכת בכיוון הזה כדי להגיע ליעד—זה תלוי ברופא. זה גם תלוי במטופל עצמו—אתה חייב להסביר למטופל מה המצב, מה עשויות להיות תופעות הלוואי, מה היתרון, ואז המטופל מחליט על הטיפול.