התקדמויות בטיפול במיאלומה נפוצה: משיפור ההישרדות עד לפוטנציאל ריפוי

קפיצה לפרק

• הבנה גנומית של מיאלומה
• תובנות על המיקרו-סביבה הגידולית
• מהפכת מעכבי פרוטאוזום
• השפעת תרופות אימונומודולטוריות
• התקדמויות באימונותרפיה
• שיפור תוצאות ההישרדות
• תמליל מלא

הבנה גנומית של מיאלומה

ד"ר ניקיל מונשי, MD, מדגיש שהבנת הגנום של המיאלומה הנפוצה מייצגת התקדמות מכרעת. חוקרים זיהו מה מניע את התקדמות המחלה ואילו שינויים גנטיים מתואמים עם הישנות. ידע גנומי זה מספק את הבסיס לפיתוח טיפולים ממוקדים ולהבנת האירועים הטרמינליים ביותר בהתקדמות המיאלומה.

תובנות על המיקרו-סביבה הגידולית

למיקרו-סביבה הגידולית תפקיד קריטי בהתקדמות המיאלומה הנפוצה ובתגובה הטיפולית. ד"ר ניקיל מונשי, MD, מסביר שחוקרים מבינים כעת הן את המרכיבים החיסוניים והן את הלא-חיסוניים של מיקרו-הסביבה המיאלומתית. הבנה מקיפה זו הובילה לפיתוח תרופות חדשות ולזיהוי מטרות טיפוליות חדשניות המתייחסות גם לגידול וגם לסביבתו.

מהפכת מעכבי פרוטעוזום

מעכבי פרוטעוזום שינו באופן יסודי את תוצאות הטיפול במיאלומה נפוצה. ד"ר ניקיל מונשי, MD, מזהה תרופות אלו כאחת משתי קבוצות התרופות שהפכו את פני הנוף הטיפולי. תרופות אלו פועלות על קטבוליזם החלבון, המשחק תפקיד משמעותי בהנעת התקדמות המיאלומה ומייצג נקודת תורפה קריטית בתאי הסרטן.

השפעת תרופות אימונומודולטוריות

תרופות אימונומודולטוריות פועלות בסינרגיה עם מעכבי פרוטעוזום לשיפור תוצאות המיאלומה הנפוצה. לפי ד"ר מונשי, תרופות אלו פועלות הן על הגידול עצמו והן על המיקרו-סביבה. השילוב של שתי קבוצות תרופות אלו הניע את השיפורים המשמעותיים ביותר בשיעורי ההישרדות של חולים שנצפו בעשורים האחרונים.

התקדמויות באימונותרפיה

גישות אימונותרפיות חדשות מייצגות את ההתפתחות המרגשת ביותר האחרונה בטיפול במיאלומה נפוצה. ד"ר ניקיל מונשי, MD, מדגיש את טיפול CAR-T cell ונוגדנים דו-ספציפיים כטיפולים פורצי דרך המגייסים את מערכת החיסון. התקדמויות אלו יצרו אופטימיות אמיתית שהחוקרים עשויים להתקרב לריפוי סרטן דם מורכב זה.

שיפור תוצאות ההישרדות

שיעורי ההישרדות במיאלומה נפוצה השתפרו באופן דרמטי בעשרים השנים האחרונות. ד"ר ניקיל מונשי, MD, מציין כי ההישרדות החציונית עלתה מ-2.5-3 שנים ל-10 שנים וממשיכה להשתפר. התקדמות מדהימה זו מונעת בעיקר על ידי פיתוח תרופות חדשניות הפועלות על נקודות תורפה ספציפיות בתאי המיאלומה ובמיקרו-סביבתם.

תמליל מלא

ד"ר אנטון טיטוב, MD: פרופסור מונשי, אתה אחד המומחים המובילים בעולם במיאלומה נפוצה. מיאלומה נפוצה היא סרטן הדם השני בשכיחותו. זהו גידול מאוד מורכב. אפשר לומר שכל הרפואה האונקולוגית-המטולוגית המדויקת משתקפת בהתקדמות ובאתגרים של הבנה וטיפול במיאלומה נפוצה. האם תוכל בבקשה להדגיש כמה תחומים בהם נעשה progress (התקדמות) מכרעת בטיפול במיאלומה נפוצה בחמש השנים האחרונות?

ד"ר ניקיל מונשי, MD: אני חושב שזה היבט מאוד חשוב ומעניין במחקר המיאלומה. כפי שאתה אומר, זה אחד מסוגי הסרטן עם המספר הרב ביותר של תרופות חדשות. זה אחד השיפורים המדהימים ביותר בתוצאות בעבר הקרוב בכל תחום האונקולוגיה. השאלה היא, מדוע זה כך? אילו דברים חדשים קרו?

ההתקדמות במיאלומה הייתה רחבה למדי. הראשון הוא הבנת הגנום של המיאלומה, ונדון בזה יותר בעוד רגע. אבל אנחנו מתחילים להבין מה עשוי להניע את המחלה, מה הם המתאמים של התקדמות, הישנות, ומה עשוי להיות האירוע הטרמינלי ביותר הקשור לשינויים גנטיים. זה קודם כל סיפק לנו את הבסיס להבנת המחלה.

המרכיב השני שמעניין מאוד הוא הבנת המיקרו-סביבה הן החיסונית והן הלא-חיסונית. אני חושב שהשילוב של הגידול ומיקרו-הסביבה והבנתו סיפק לנו, בצד הקליני, תרופות חדשות המספקות את היתרונות. בצד המחקרי, אנחנו מתחילים להבין את המסלולים הפעילים כך שנוכל לבצע מחקר חדש ולמצוא מטרות חדשות. אז זו התקדמות מאוד חשובה אחת במיאלומה בהקשר הפרה-קליני והקליני המוקדם.

השני הוא מציאת מטרות חדשות והיכולת להשתמש בהן למטרות טיפוליות. שתי התרופות ששינו literally (ממש) את הספקטרום הטיפולי של המיאלומה הן מעכב הפרוטעוזום וקטבוליזם החלבון, וחשיבותו ומשמעותו במחלה ובהנעתה. השנייה היא התרופות האימונומודולטוריות, הפועלות על הגידול ועל המיקרו-סביבה.

יחד שתי תרופות אלו סיפקו את השיפור המשמעותי שראינו בתוצאות בחולי מיאלומה. בימים הראשונים, לפני 20–25 שנה, ההישרדות החציונית של מחלה זו הייתה שנתיים וחצי עד שלוש שנים. היה לנו transplant (השתלה), אבל זה מה שהיה state of the art (הטכנולוגיה המתקדמת ביותר). היום זה 10 שנים ומונה ועולה מיום ליום. זה בתחילה ובעיקר הונע על ידי שתי התרופות החדשות האלו שהגיעו בתחילת העשור הקודם בתחילת שנות ה-2000.

המרכיב השלישי, שהביא את ההתרגשות המשמעותית האחרונה והסיבה שבגללה אנחנו מאמינים שאנו על סף ריפוי סרטן זה, הוא הגישה האימונותרפית. במיוחד CAR-T cell, נוגדנים דו-ספציפיים, ותרופות נוספות הפועלות באופן דומה, המגייסות את מערכת החיסון לטיפול במיאלומה. אז אני חושב שאלו שלוש-ארבע התפתחויות מאוד חשובות, בקצרה, ששינו את האופן בו אנחנו רואים מיאלומה היום. חולים צריכים להרגיש כלפי המחלה לא מה שהם הרגישו בעבר, אלא עם תקווה גדולה בשנים הבאות.