ניתוח לרפלוקס קיבתי-ושטי (GERD) וסיכון לסרטן הוושט: מה שחולים צריכים לדעת

קפיצה לפרק

• ניתוח רפלוקס וסיכון לסרטן
• ממצאי מחקר על עקה חמצונית
• התוויות ניתוחיות לתסמינים
• דלקת מתמשכת וביופסיות
• גורמי סיכון אישיים
• תמלול מלא

ניתוח רפלוקס וסיכון לסרטן

ניתוח נגד רפלוקס עבור GERD אינו מבטל לחלוטין את הסיכון העתידי לסרטן הוושט. ד"ר יארי רסאנן, MD, מבהיר שההליך מפחית את הסיכון אך אינו מוריד אותו לאפס. זאת משום שתהליך המחלה ברירית הוושט עשוי היה כבר להתחיל מרפלוקס ממושך. האפקט המגן של הניתוח אינו אפוא מוחלט.

ממצאי מחקר על עקה חמצונית

ד"ר יארי רסאנן, MD, מתייחס למחקר מכונן שפורסם לפני 15 שנים. המחקר התמקד בחולים שעברו ניתוח נגד רפלוקס עבור GERD חמור. הוא מדד רמות של עקה חמצונית (Oxidative Stress) ברירית הוושט לפני ואחרי ההליך. התוצאות הראו הפחתה משמעותית בעקה החמצונית לאחר הניתוח. עם זאת, המחקר הוכיח שרמות העקה החמצונית לא הופחתו לאפס.

ממצא זה מספק הוכחה ביולוגית שהסיכון לסרטן הוושט נמשך. ד"ר יארי רסאנן, MD, מציין שזה קריטי להבנת החולה ולטיפול ארוך הטווח.

התוויות ניתוחיות לתסמינים

ההתוויה העיקרית המודרנית לניתוח נגד רפלוקס היא שליטה בתסמינים. ד"ר יארי רסאנן, MD, מסביר שניתן לשקול ניתוח כאשר תרופות אינן מצליחות לטפל ביעילות בתסמיני GERD. המטרה היא לשפר את איכות חיי החולה על ידי עצירת רפלוקס חומצי. זה אינו אמצעי מניעה מובטח נגד התפתחות סרטן.

ד"ר אנטון טיטוב, MD, דן בהבחנה החשובה הזו עם ד"ר יארי רסאנן, MD. חולים לא צריכים לראות בניתוח אסטרטגיה מלאה למניעת סרטן.

דלקת מתמשכת וביופסיות

ניטור אחר דלקת מתמשכת הוא חיוני לאחר ניתוח נגד רפלוקס. ד"ר יארי רסאנן, MD, מדגיש את החשיבות של לקיחת ביופסיות מרירית הוושט. נוכחות דלקת לאחר ניתוח מוצלח היא סימן ברור שהסיכון לסרטן נשאר. זה לא אומר שהניתוח לא היה יעיל בהפחתת הסיכון.

זה אומר שיש צורך במעקב קפדני. ניטור אנדוסקופי סדיר מסייע בניהול הסיכון השיורי הזה.

גורמי סיכון אישיים

אי אפשר לחזות את תוצאת הסרטן של אדם בודד לאחר ניתוח נגד רפלוקס. ד"ר יארי רסאנן, MD, קובע שהפחתת הסיכון היא תופעה סטטיסטית הנראית באוכלוסיות. עבור חולה בודד, יש להעריך גורמים נוספים כדי להעריך את הסיכון האישי. מצב רירית הוושט הוא הגורם הקריטי ביותר להערכה.

ד"ר אנטון טיטוב, MD, וד"ר רסאנן מסכימים שזה מסר חיוני לתקשורת עם החולה. ניהול ציפיות הוא חלק מרכזי בתהליך הטיפול ב-GERD.

תמלול מלא

ד"ר אנטון טיטוב, MD: אם מישהו עובר ניתוח נגד רפלוקס, האם זה מבטל את הסיכון לסרטן הוושט לאחר מכן? האם זה מפחית את הסיכון? על אילו גורמים תלוי הסיכון לסרטן הוושט לאחר ניתוח נגד רפלוקס?

ד"ר יארי רסאנן, MD: הבעיה היא שאם למישהו היה רפלוקס קיבתי-ושטי (GERD) בוושט שלו למשך תקופה ארוכה מאוד, ואז הוא מגיע לניתוח נגד רפלוקס. אז האפקט המגן של ניתוח נגד רפלוקס אינו מלא. הוא מפחית את הסיכון, אבל התהליך, שכבר התחיל ברירית הוושט, עדיין יכול להמשיך. הוא עדיין יכול לגרום לסרטן הוושט.

פרסמנו מחקר לפני כ-15 שנים, שבו חקרנו חולים שעברו ניתוח נגד רפלוקס. בדקנו עקה חמצונית. הוכחנו שלמרות שהעקה החמצונית ברירית הייתה פחותה משמעותית לאחר ניתוח נגד רפלוקס, היא לא הופחתה לאפס. אז בעצם, זו הוכחה שהסיכון לסרטן הוושט עדיין קיים לאחר ניתוח נגד רפלוקס מוצלח.

אבל אם ההתוויה לניתוח נגד רפלוקס בימינו נראית יותר שליטה בתסמינים – אם אתה לא יכול לשלוט בתסמינים עם תרופות, אז אתה צריך לעבור ניתוח נגד רפלוקס. אז אתה באמת לא יכול להגיד לחולה שזה מובטח שלא יהיה סרטן לאחר ניתוח נגד רפלוקס.

ד"ר אנטון טיטוב, MD: זה מאוד מעניין. ניתוח נגד רפלוקס משמש לשליטה בתסמינים של מחלת רפלוקס קיבתי-ושטי. האם זה עדיין מפחית את הסיכון לסרטן הוושט? או שהסיכון לסרטן נשאר זהה מנקודת מבט סטטיסטית?

ד"ר יארי רסאנן, MD: ובכן, זה קצת לא ברור על בסיס המחקרים שלנו. אבל נראה שהסיכון לסרטן הוושט מופחת. אבל הוא לא מופחת לאפס. אז זה אומר שזה בלתי אפשרי להגיד לאדם בודד האם הוא או היא יפתחו סרטן הוושט לאחר ניתוח נגד רפלוקס.

אז בעצם, אלה גורמים אחרים שצריך להסתכל עליהם. זה הדלקת ברירית. אתה צריך לקחת ביופסיות מרירית הוושט. אתה מסתכל על הדלקת. אם הדלקת עדיין שם לאחר ניתוח נגד רפלוקס, זה סימן שעדיין יש סיכון לסרטן הוושט.

זה לא אומר שניתוח נגד רפלוקס לא יפחית את הסיכון לסרטן, אבל הוא לא יהפוך אותו לאפס. זה חשוב עבור חולים עם מחלת רפלוקס קיבתי-ושטי.