מומחה מוביל בהשתלות לב ובטיפול באי-ספיקת לב מתקדמת, ד"ר פסקל לפרינס, MD, מסביר על האומץ העמוק שהמטופלים מפגינים במהלך אשפוזים ממושכים ביחידה לטיפול נמרץ. הוא מדגיש כיצד מטופלים סובלים מסבל גופני ונפשי משמעותי בעיקר למען משפחותיהם, ולא עבור עצמם. ד"ר לפרינס מעריץ את חוסן הרוח האנושית ורואה בצפייה בחוזק זה היבט מתגמל של עיסוק ברפואה.
הרוח האנושית בהשתלת לב: אומץ, משפחה והישרדות
קפיצה לפרק
- אומץ המטופל ביחידה לטיפול נמרץ
- החלמה טיפוסית לאחר השתלת לב
- אתגרים באשפוז ממושך ביחידה לטיפול נמרץ
- תפקיד המשפחה בהישרדות המטופל
- הצד האנושי של הרפואה
- תמלול מלא
אומץ המטופל ביחידה לטיפול נמרץ
ד"ר פסקל לפרינס, MD, מדגיש את האומץ יוצא הדופן שמפגינים מטופלים בהשתלת לב ובאי-ספיקת לב מתקדמת. הוא מציין כי אנשים אלה עוברים כאב פיזי עצום ומצוקה נפשית במהלך מסלול הטיפול שלהם. ד"ר פסקל לפרינס, MD, מציין כי חוסן זה מהווה עדות להיבטים הטובים ביותר של הטבע האנושי.
מנתח ההשתלות מסביר שאומץ זה אינו מופשט אלא נראה מדי יום ביחידה לטיפול נמרץ. ד"ר לפרינס מוצא שהיבט זה של הטיפול במטופל מרגש מאוד ומהווה מקור עיקרי לסיפוק מקצועי.
החלמה טיפוסית לאחר השתלת לב
ד"ר פסקל לפרינס, MD, מתאר את מסלול ההחלמה הסטנדרטי עבור רוב מטופלי השתלת הלב. כ-70% מהמושתלים חווים מהלך פוסט-אופרטיבי ישיר. מטופלים אלה בדרך כלל שוהים שבוע עד שבועיים ביחידה לטיפול נמרץ ולאחר מכן עוד שבוע עד שבועיים במחלקה רגילה.
ד"ר לפרינס מבהיר שאפילו החלמה "קלה" זו היא תובענית פיזית עבור המטופלים. לאחר השחרור, המטופלים ממשיכים בשיקום כדי להחזיר את כוחם ולהסתגל לליבם החדש. מסלול צפוי זה מייצג את התרחיש הטוב ביותר בטיפול באי-ספיקת לב מתקדמת.
אתגרים באשפוז ממושך ביחידה לטיפול נמרץ
ד"ר פסקל לפרינס, MD, דן באתגרים המשמעותיים איתם מתמודדים מטופלים הזקוקים לטיפול נמרץ ממושך. כ-30% ממטופלי השתלת הלב חווים החלמות מורכבות שעלולות לכלול שהות של חודשים ביחידה לטיפול נמרץ. אשפוזים מורחבים אלה יוצרים עומס פיזי ונפשי עצום על המטופלים ועל משפחותיהם.
ד"ר פסקל לפרינס, MD, מסביר שאי-הוודאות מחמירה את הסבל הזה, מכיוון שצוותים רפואיים לא תמיד יכולים לחזור אילו מטופלים ישרדו. מנתח ההשתלות מודה שחלק מהמטופלים בסופו של דבר נפטרים למרות הסבל העצום שהם עוברים, מה שהופך את אומץ ליבם לבולט עוד יותר.
תפקיד המשפחה בהישרדות המטופל
ד"ר פסקל לפרינס, MD, מזהה את הקשרים המשפחתיים כמוטיבציה העיקרית להישרדות המטופל. דרך אינספור אינטראקציות עם מטופלים, הוא הבחין שרוב החולים הקשים נלחמים עבור משפחותיהם ולא עבור עצמם. מוטיבציה חיצונית זו מספקת את החוזק הנפשי הנדרש כדי לעמוד בטיפולים רפואיים קיצוניים.
מנתח הלב מציין שמטופלים מביעים frequently את רצונם לשרוד כדי למנוע עצב ממשפחתם או כדי להמשיך לפרנס את יקיריהם. ד"ר לפרינס מוצא שהשקפה אלטרואיסטית זו משמעותית מאוד ומאמין שהיא מייצגת את התכונות הטובות ביותר של האנושות.
הצד האנושי של הרפואה
ד"ר פסקל לפרינס, MD, מהרהר בהיבטים האנושיים העמוקים של העיסוק ברפואה מתקדמת. מעבר לתחכום הטכני של השתלת לב, הוא מוצא שהיחסים האנושיים הם המתגמלים ביותר. חשיפה יומית לאומץ ולאלטרואיזם של מטופלים מספקת חיזוק חיובי מתמשך לאנשי מקצוע רפואיים.
ד"ר לפרינס מאמין שאינטראקציות אנושיות אלה הופכות את הרפואה למקצוע נפלא למרות האתגרים שלו. הוא מציע שהתבוננות בהיבט זה של הטבע האנושי מציעה תקווה להתפתחות האנושות לכיוון חמלה גדולה יותר. ד"ר אנטון טיטוב, MD,作为 המראיין, מאפשר חקירה זו של המימדים הרגשיים של הרפואה.
תמלול מלא
ד"ר אנטון טיטוב, MD: פרופסור לפרינס, דיברנו הרבה על השתלת לב ועל טיפול באי-ספיקת לב מתקדמת. האם יש מקרה קליני שתוכל לדון בו? סיפור מטופל שממחיש כמה מהנושאים שדנו בהם היום?
ד"ר פסקל לפרינס, MD: אולי לא אדון במקרה בודד אחד, אלא אדבר על אומץ המטופלים. אנחנו действительно מטפלים בחולים מאוד קשים. אנחנו רואים many מטופלים שהיו ביחידה לטיפול נמרץ זמן ממושך.
Sometimes אתה מטופל בהשתלת לב. שבעים אחוז מהשתלות הלב יתנהלו בצורה straightforward. המטופל simply יושתל עם לב חדש. המטופל יישאר ביחידה לטיפול נמרץ למשך week or two. לאחר מכן המטופל יועבר למחלקה לעוד week or two. Then מטופלים משוחררים לשיקום. This is pretty easy.
Even מהלך אשפוז זה already קשה עבור המטופל, but it is pretty easy. But then יש לנו מטופלים שיישארו ביחידה לטיפול נמרץ למשך month. זה אומר שגם המשפחה שלהם תישאר ביחידה לטיפול נמרץ למשך month.
This is something מטופלים should come to look at because those מטופלים show us a high level of courage to go through that long ICU admission period. Because מטופלים will go through a lot of pain. Even if we try to treat the pain, מטופלים still go through a lot of pain.
Not only the מטופל—the family also goes through physical pain and mental pain. Nobody knows for those מטופלים. Nobody knows who is going to survive. What is going to be the outcome of treatment?
Some of the מטופלים would suffer for nothing because they will die. But nobody knows. This is what is good—a good part of a human being. A human being can fight so much to stay alive with a good quality of life. I am always amazed by that!
I'm not sure I would have the same courage as those מטופלים show us. It is so tough to go through a long ICU course without an idea of whether a מטופל will survive.
Because מטופלים will not survive for themselves—many of them. Maybe some מטופלים will fight to survive for themselves. But most of the מטופלים in the ICU would fight to survive for the family.
When you talk with מטופלים, that is very important. מטופלים want to make this struggle to survive, not for themselves. They don't care about themselves. מטופלים care about their families.
They want to stay alive because they must. Because they want the family not to be sad, or because they have to still give something to the family. That is very important to me.
So this is not the one מטופל's clinical case. These are many situations that we have observed with those מטופלים. That is the good part of human being's nature, I think.
This is what is good for our job. Every day we see the good side of a human being. It makes me very, very enthusiastic. Because I still believe that human beings are going to evolve.
I'm not sure how we did evolve through the last 70,000 years, but maybe we can move to something different. Because that is pretty good. When you look at that, I say מטופלים can suffer so much psychologically, physically, just to stay with their relatives, family, friends.
מטופלים are staying alive, not for themselves. That is something we have to look at very closely. That could maybe help a little bit the world. The world is not in such an easy situation nowadays.
ד"ר אנטון טיטוב, MD: הצד האנושי של הרפואה! התחלנו לדון בנושאים טכניים מתוחכמים מאוד של השתלת לב. But ultimately, it is about human relationships. This is something that you highlight with your enormous experience.
ד"ר פסקל לפרינס, MD: Yeah. That, I think, is something we see every day. I'm pretty sure we get, as medical doctors, a lot of positive feelings from that every day. Medical second opinion is important. It is very, very nice to come to work every day at the hospital.
ד"ר אנטון טיטוב, MD: פרופסור לפרינס, האם יש משהו בתחומי העניין והמחשבות שלך שתרצה לדבר עליו? אולי יש question I haven't asked but should have asked? Anything in your interests that you'd like to discuss?
ד"ר פסקל לפרינס, MD: No, I think we could go through many, many other things. Now I think we went through many good things about medicine. Let's just say to the young מטופלים that medicine is a nice, nice job because you take care of the מטופל.
ד"ר אנטון טיטוב, MD: פרופסור לפרינס, thank you very much for this very interesting and very deep conversation here in Paris. It is a big honor to be able to discuss with you cardiac surgery, transplantation, heart failure, and the human side of medicine. Thank you!
ד"ר פסקל לפרינס, MD: Thank you! It was a pleasure. Real pleasure. Thanks.