האבולוציה של ניתוחי לב זעיר-פולשניים וחדשנות בתיקון המסתם המיטרלי

קפיצה לסעיף

• השראה אישית לכירורגיה לבבית
• הנחיה תחת פרופסור אלפיירי
• כירורגיה לבבית בשנות ה-90: עידן משגשג
• עליית הקרדיולוגיה ההתערבותית
• חלוציות בטכניקות זעיר-פולשניות
• עתיד הפרוצדורות הקרדיווסקולריות האנדו-וסקולריות
• תמליל מלא

השראה אישית לכירורגיה לבבית

ד"ר פרנצ'סקו מייסנו, MD, קיבל השראה לפנות לקריירה בכירורגיה קרדיווסקולרית בעקבות אירוע אישי משמעותי. אביו חווה אוטם שריר הלב קדמי חמור מאוד, סוג של התקף לב חמור, בשנות ה-80. באותה תקופה, טיפולי חירום מתקדמים כמו צנתור כלילי ראשוני (primary percutaneous coronary intervention, PCI) עדיין לא היו זמינים. משבר משפחתי זה במהלך שנתו השנייה ללימודי רפואה הפך לזרז לעבודת חייו בניתוחי לב.

החונכות תחת פרופסור אלפיירי

החיפוש אחר פתרון הוביל את ד"ר מייסנו הצעיר לפרופסור אוטאביו אלפיירי בהולנד, שהיה ידוע בכישוריו הכירורגיים ובשיפוטו. ד"ר פרנצ'סקו מייסנו, MD, מציין שהכישרון הגדול ביותר של פרופסור אלפיירי היה לדעת בדיוק מתי לנתח ומתי לא לנתח. החלטה זו שלא לנתח את אביו בסופו של דבר הצילה את חייו. חוויה זו יצרה קשר חונכות-חניך חזוק וכבוד עמוק לשיפוט קליני שיגדירו את גישתו של ד"ר מייסנו עצמו לטיפול בחולים.

כירורגיה לבבית בשנות ה-90: עידן משגשג

ד"ר פרנצ'סקו מייסנו, MD, החל את הכשרתו במה שהוא מתאר כתור הזהב של הכירורגיה הלבבית. שנות ה-90 היו תקופה שבה התחום שגשג, וכירורגים לבביים החזיקו בעמדה חזקה ודומיננטית ברפואה קרדיווסקולרית. קרדיולוגיה התערבותית החלה לצמוח אך בתחילה שירתה יותר כתמיכה להתערבויות כירורגיות. סביבה זו סיפקה בסיס איתן ומסורתי לחינוכו הכירורגי.

עליית הקרדיולוגיה ההתערבותית

דורו של ד"ר מייסנו היה עד לשינוי הדרמטי ביותר בהיסטוריה של הרפואה הקרדיווסקולרית. הופעת הסטנטים הכליליים המשחררי תרופה הפכה את האנגיופלסטיקה לאלטרנטיבה אמיתית וחזקה לניתוח מעקפים כליליים. ד"ר פרנצ'סקו מייסנו, MD, מסביר שהכירורגיה הלבבית עברה מלהיות "מלך היער" לחלוקת התואר עם התחום המתקדם במהירות של קרדיולוגיה התערבותית. שינוי זה יצר הן תחרות והן הזדמנות לחדשנות.

חלוציות בטכניקות זעיר-פולשניות

במיקומו בצומת זה, לד"ר פרנצ'סקו מייסנו, MD, הייתה הזדמנות ייחודית לעבוד בחזית הטכנולוגיה החדשה. הוא היה מעורב במחקר ופיתוח המוקדמים של טכנולוגיות מבוססות קטטר לטיפול בדליפה מיטרלית. חדשנויות אלה התבססו על טכניקת אלפיירי, שיטת תיקון כירורגית. הכשרה תחת מאסטרים כמו פרופסור אנטוניו קולומבו, אגדה בקרדיולוגיה התערבותית, איפשרה לד"ר מייסנו לפתח מומחיות היברידית שהייתה נדירה אצל כירורגים באותה תקופה.

עתיד הפרוצדורות הקרדיווסקולריות האנדו-וסקולריות

ד"ר פרנצ'סקו מייסנו, MD, רואה בפרוצדורות אנדו-וסקולריות את האבולוציה הטבעית של הכירורגיה. הוא מאמין שבעוד שכירורגיה מסורתית נותרת פתרון מצוין עבור רבים, כמעט כל מה שעושים בכירורגיה יכול להיות מועתק בגישה פחות פולשנית, אנדו-וסקולרית. שינוי זה מונע על ידי התקדמות בטכנולוגיה והדמיה. לפי ד"ר מייסנו, שינוי זה מציע יתרונות עצומים לחולים, מקצר זמני החלמה ומשפר תוצאות כוללות. עתיד הטיפול הלבבי נע decisively לכיוון טכניקות זעיר-פולשניות אלה.

תמליל מלא

ד"ר פרנצ'סקו מייסנו, MD: פרופסור מייסנו, אני מקווה, גם ישתף איתנו את סיפור חייו המקצועי המדהים, המסע האישי שלו להקל על הסיבוכים של התקף לב באביו שלו, שהיה כירורג כללי מיומן. זה מה שהוביל את ד"ר מייסנו בדרך מדהימה של חדשנות בכירורגיה לבבית שכל החולים בעולם כיום יכולים להרוויח ממנה.

זו קריירה שהחלה לפני שנים רבות, וזו קריירה מאוד פשוטה. התחלתי את הפרקטיקה שלי ואת החינוך שלי בכירורגיה קרדיווסקולרית כחלק מסיפור אישי, שאני חושב שהוא נפוץ אצל רבים. לאבי היה אוטם שריר הלב קדמי חמור מאוד. באותה תקופה, לא היה צנתור כלילי ראשוני זמין. אנחנו מדברים על שנות ה-80.

לאחר מכן, הוא מיד פיתח הרבה הפרעות קצב. הוא היה במצב מאוד קשה. הפרופסורים אמרו לי, "אתה צריך לנסוע להולנד, שם תמצא את פרופסור אוטאביו אלפיירי. הוא היחיד שיכול להציל את אביך." באותה תקופה, הייתי בשנה השנייה ללימודי רפואה. נסעתי עם מטוס שהציע הצבא כאן באיטליה. נסענו להולנד; זה היה כמו טיפוס אחרון לתקווה.

כשראיתי את פרופסור אוטאביו אלפיירי, התאכזבתי. ציפיתי לפרופסור גדול, זקן, עם זקן עבות, כמו אל. אבל מצאתי מישהו בשנות ה-30 המוקדמות שלו, מאוד חכם. מיד, הרגשתי שיש איזה קשר עם האדם הזה. הוא למעשה הציל את חיי אבי כי הוא החליט לא לנתח אותו.

זו אחת התכונות העיקריות של פרופסור אלפיירי, שידוע מאוד בכל ההמצאות והרעיונות והניתוחים הכירורגיים. אבל אחת התכונות הטובות ביותר של כישוריו של פרופסור אלפיירי היא לדעת בדיוק מה לעשות ומה לא לעשות כדי להציל את חיי החולה. הוא הציל את חיי אבי עם זה.

לאחר מכן, התחלתי לנסוע לברשה. היה שם בית חולים קטן שבו פרופסור אוטאביו אלפיירי התיישב אחרי הולנד. אז התחלתי את התהליך להפוך לכירורג לב. אנחנו בשנות ה-90. שנות ה-90 היו הזמן שבו הכירורגיה הלבבית שגשגה. זה היה כנראה מעמד מאוד חזק להיות כירורג לב.

קרדיולוגיה התערבותית התחילה, אבל זה עדיין היה הזמן שבו היא שירתה את הכירורגיה הלבבית. הדור שלי נחשף לשינוי הדרמטי ביותר בהיסטוריה של הרפואה הקרדיווסקולרית. התחלנו כמלך היער. אחרי כמה שנים, הבנו שליער יש מלך נוסף, שהיה לפחות חזק כמו