מומחה מוביל בכירורגיית לב ומחלות מסתמים, ד"ר פרנצ'סקו מאיסאנו, MD, מסביר את עתיד ניתוחי הלב. הוא מתמקד בשיפור הבטיחות והיעילות. ד"ר פרנצ'סקו מאיסאנו, MD, דן בתפקיד הקריטי של בינה מלאכותית וסימולציה מתקדמת. הוא מדגיש את הצורך בחינוך והכשרה כירורגית טובים יותר. טכנולוגיה חדשה תנווט את המנתחים ותשפר את בטיחות ההליך. אבולוציה זו משקפת מערכות בטיחות הנהוגות בתעופה.
More from Cardiac Surgery
More from Diagnostic Detectives Network
בינה מלאכותית ושיפור הבטיחות בעתיד ניתוחי הלב
קפיצה לפרק
- מגמות עתידיות בניתוחי לב
- בינה מלאכותית לבטיחות ניתוחית
- אתגרים בהכשרה כירורגית
- טכנולוגיה והדמיית אימון
- שיפור השחזוריות של פרוצדורות
- תמליל מלא
מגמות עתידיות בניתוחי לב
ד"ר פרנצ'סקו מייזאנו, MD, מקדיש מעל 15 שנים לדיון על עתיד ניתוחי הלב. הוא מזהה את מחלת המסתם התלת-פסיגי כתחום מחקר מרכזי לעתיד. ד"ר מייזאנו מאמין כי נדרשים לפחות עשרה שנים של מחקר אינטנסיבי עבור אבחנה זו. ראייתו חורגת ממחלות ספציפיות להתפתחות כלים וטכנולוגיות כירורגיות חדשות.
יישום חידושים אלה בעולם האמיתי מציב אתגרים משמעותיים. ד"ר מייזאנו מצביע על הדמיה אבחנתית, הכשרה ויצירת סביבה קלינית מתאימה כמכשולים עיקריים. הוא מציין שבעוד חדרי הניתוח התפתחו לסוויטות היברידיות, שיטות היסוד להוראת כירורגיה לא השתנו במשך מאות שנים.
בינה מלאכותית לבטיחות ניתוחית
ד"ר פרנצ'סקו מייזאנו, MD, מאמין בתוקף כי העשור הבא יוגדר על ידי אינטראקציה בין אדם למכונה. בינה מלאכותית (Artificial Intelligence, AI) כבר נכנסת למקצוע בדרכים מעודנות. טכנולוגיה זו תהפוך בולטת יותר לשיפור פרופיל הבטיחות של פרוצדורות לב מורכבות.
ה-AI (בינה מלאכותית) ידריך פרוצדורות ניתוחיות ויספק בדיקות בקרת איכות בזמן אמת. ד"ר מייזאנו משווה ישירות לתעשיית האוויוניקה. בתעופה, אמצעי בקרה מרובים מסייעים לטייסים להבטיח בטיחות ועמידה בפרוטוקולים. בניגוד לכך, מנתח לב בחדר הניתוח נותר פעמים רבות לבדו בקבלת החלטות קריטיות.
אתגרים בהכשרה כירורגית
נושא מרכזי מד"ר מייזאנו הוא המודל המיושן של הכשרה כירורגית. הוא קובע כי אופן לימוד הכירורגיה נותר ללא שינוי מהותי במשך 200 שנים. גישה מסורתית זו אינה מספקת לפרוצדורות מודרניות המונעות טכנולוגיה.
תוצאה ניתוחית תלויה כיום במידה רבה במומחיות המנתח הבודד. ד"ר מייזאנו מזהיר שאפילו מנתח מומחה עלול לחוות יום חלש עקב גורמים חיצוניים. שונות מובנית זו מדגישה את הצורך הדחוף בשינויים מערכתיים להגברת המיומנות האנושית באמצעות תמיכה טכנולוגית.
טכנולוגיה והדמיית אימון
ד"ר פרנצ'סקו מייזאנו, MD, מדגיש את הצורך הקריטי בסימולטורים כירורגיים מתקדמים. הוא מתאר את הכשרתו שלו, אשר כללה מאות ניסויים לפני ניתוח בחולה אנושי. תרגול הכנה נרחב זה לרוב אינו אפשרי עבור מתמחים כירורגיים כיום.
מתמחים מודרניים נדרשים פעמים רבות לעבור ישירות לניתוח בגופים אנושיים. ד"ר מייזאנו מזהה מעבר זה כקשה מאוד ולעיתים לא בטוח. פיתוח סימולטורים בעלי דיוק גבוה חיוני לגישור על פער הכשרה זה. כלים אלה יאפשרו למנתחים לרכוש שליטה בטכניקות חדשות בסביבה נטולת סיכון.
שיפור השחזוריות של פרוצדורות
מאמציו העתידיים של ד"ר מייזאנו מכוונים לבטיחות ויעילות, לא רק להתקנים חדשים. מטרתו היא לשפר את פרופיל הבטיחות והשחזוריות של פרוצדורות מתקדמות קיימות. טכניקות אלה פותחו פעמים רבות בתנאים מיוחדים ואידיאליים.
ד"ר מייזאנו תומך בפיתוח נהלים מתוקננים ופרוטוקולי פתרון תקלות. גישה מובנית זו תסייע להבטיח שכל חולה יקבל פרוצדורה בטוחה ויעילה, ללא תלות במנתח או בבית החולים. יישום הטכנולוגיה המתקדמת ביותר הוא מפתח להשגת מטרה זו של טיפול עקבי ואיכותי.
תמליל מלא
ד"ר פרנצ'סקו מייזאנו, MD: אני מדבר על עתיד ניתוחי הלב ב-15 השנים האחרונות. הבנתי שתמיד יש עתיד, נכון? תמיד יש שאלות פתוחות. רק דיברנו על אי-ספיקה תלת-פסיגית. מחלת המסתם התלת-פסיגי נותרה ספר שטרם נכתב. כך שיש לנו לפחות עשר שנים של מחקר במחלת המסתם התלת-פסיגי.
מלבד המחלות הספציפיות, הראייה שלי היא הבאה. השקעתי את זמני, מאמצי ומיקוד המדעי שלי בפיתוח כלים חדשים. פיתחתי מספר טכניקות וטכנולוגיות שונות. ענייני הוא ליישם ולשלב טכנולוגיות אלה בעולם האמיתי. ואני רואה את האתגרים—אתגרי ההדמיה האבחנתית, אתגרי ההכשרה, אתגרי יצירת הסביבה הנכונה.
דמיינו שאנו מחדשים בהתקנים רפואיים. חידשנו בחדרי הניתוח שלנו. אנו עובדים היום בחדרים היברידיים. חידשנו באופן ביצוע ההדמיה האבחנתית. אך מה שאנו עושים, אנו עדיין מלמדים באותה צורה כמו לפני 200 שנים. כך שנושא אחד לגבי העתיד הוא הכשרה. זה אולי משעמם כמושג. אתם עשויים לצפות למשהו דומה יותר למדע בדיוני. אך הכשרה באמצעות טכנולוגיה תהיה אחת המגמות.
ד"ר פרנצ'סקו מייזאנו, MD: ובאופן כללי, אני מאמין בתוקף כי בעשור הבא נראה את האינטראקציה בין בני אדם למכונות. נראה בינה מלאכותית (Artificial Intelligence, AI) נכנסת למקצוע שלנו, בתחילה בדרך מאוד עדינה. כבר יש לנו אותה—אנו לא מודעים לכך, אך יש לנו אותה. יותר ויותר מזה יהיה אינטראקציה בין בני אדם למכונות.
לשיפור פרופיל הבטיחות של פרוצדורות, להדרכת הפרוצדורות שלנו, לביצוע בקרת איכות ובדיקות איכות. אני מאמין באמת שיש צורך באותה רמת טכנולוגיה כמו שיש לנו באוויוניקה, שם יש לנו אמצעי בקרה רבים המסייעים לטייסים לטוס בבטחה ולעמוד בכללים.
עדיין, היום, אם אתה נכנס לחדר הניתוח, הטייס, המפעיל, נותר כמעט לבד. מנתח מוקף באנשים, אך בסופו של דבר, מנתח הוא לבד. זה תלוי מאוד במומחיות המפעיל האם הפרוצדורה תהיה טובה או רעה.
אך היזהרו מאוד כי אפילו מפעיל מומחה עלול להיות יום אחד שבו המנתח המומחה אינו במיטבו כי יש בעיות אחרות. כך שהגברת רמת הבטיחות, הוספת בינה מלאכותית ומכונות סביב המפעילים, תהיה המגמה המובילה בעתיד. ושוב, זה הולך להתממש.
מאמצי הולכים להיות מופנים במלואם לבטיחות ויעילות של פרוצדורות ולא להתקנים חדשים או מגמות חדשות. אני רוצה לשפר את פרופיל הבטיחות והשחזוריות של מה שפיתחנו במצב מאוד מיוחד.
היה לי מזל גדול ללמוד פרוצדורות אלה, לבצע מאות ניסויים לפני שניגשתי לאדם. עכשיו, זה לא אפשרי עבור אלה שמתחילים הכשרה כירורגית היום. הם צריכים לקפוץ מיד לנתח גוף אנושי. וזה מאוד קשה.
כך שאנו צריכים לפתח סימולטורים. אנו צריכים לפתח תרגול סטנדרטי. ואנו צריכים לפתח נהלי פתרון תקלות כך שנוכל לספק פרוצדורות בטוחות יותר עבור החולים שלנו. בסופו של דבר, ניישם את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר.