מומחה מוביל במחלות מסתם תלת-פסיגי, ד"ר אוטאביו אלפיירי, MD, דן בחשיבות הטיפול המוקדם באי-ספיקת מסתם תלת-פסיגי, אבחנה הקשורה לעתים קרובות לאי-ספיקת לב. הוא מדגיש את הצורך בהתערבות אגרסיבית, גם במקרים עם תסמינים מינימליים, כדי למנוע תפקוד לקוי של החדר הימני ויתר לחץ דם ריאתי. ד"ר טיטוב גם משווה בין ניתוח לב פתוח מסורתי לבין טכניקות צינתור מתפתחות, ומדגיש כי התערבות ניתוחית מוקדמת יכולה לשפר משמעותית את תוצאות המטופלים ולהפחית את הסיכונים הניתוחיים.
More from Cardiac Surgery
More from Diagnostic Detectives Network
התערבות מוקדמת באי-ספיקה של המסתם התלת-פסיגי: אפשרויות ניתוחיות וצינתוריות
קפיצה לפרק
- הבנת אי-ספיקה של המסתם התלת-פסיגי
- אסטרטגיות טיפול אגרסיביות
- תפקיד אי-ספיקה מיטרלית במחלת המסתם התלת-פסיגי
- טכניקות צינתוריות לתיקון המסתם התלת-פסיגי
- חשיבות האבחון והטיפול המוקדמים
- יוזמת הצוות הקליני בניהול אי-ספיקה תלת-פסיגית
- תמלול מלא
הבנת אי-ספיקה של המסתם התלת-פסיגי
אי-ספיקה של המסתם התלת-פסיגי היא מצב שבו המסתם בין העלייה הימנית לחדר הימני אינו נסגר כראוי, וגורם לזרימת דם אחורית לתוך העלייה. ד"ר אוטאביו אלפיירי, MD, מסביר שמצב זה לרוב אינו מטופל דיו ועלול להסתבך לאי-ספיקת לב משמעותית. יש חשיבות קריטית לטפל באי-ספיקה תלת-פסיגית מוקדם כדי למנוע פרוגנוזה גרועה וסיבוכים לבביים נוספים.
אסטרטגיות טיפול אגרסיביות
ד"ר טיטוב מדגיש את הצורך בטיפול אגרסיבי באי-ספיקה תלת-פסיגית, במיוחד כאשר היא קשורה למחלות מסתם בצד שמאל של הלב. גם אם האי-ספיקה אינה חמורה, נדרשת התערבות אם קיים הרחבה של הטבעת התלת-פסיגית. התערבות ניתוחית מוקדמת במהלך ניתוח מסתם בצד שמאל יכולה למנוע סיבוכים נוספים ולשפר את תוצאות המטופלים.
תפקיד אי-ספיקה מיטרלית במחלת המסתם התלת-פסיגי
אי-ספיקה מיטרלית יכולה לתרום להתפתחות אי-ספיקה תלת-פסיגית. ד"ר טיטוב מייעץ לטפל ראשית בבעיות המיטרליות ואם אפשר, לטפל במקביל גם באי-ספיקה תלת-פסיגית. גישה זו אינה מעלה משמעותית את הסיכון הניתוחי אך יכולה להוביל לשיפורים ניכרים בתוצאות המטופלים.
טכניקות צינתוריות לתיקון המסתם התלת-פסיגי
טכניקות צינתוריות לתיקון המסתם התלת-פסיגי צצות כחלופות לניתוח לב פתוח, במיוחד עבור מטופלים בסיכון גבוה. עם זאת, ד"ר טיטוב מציין ששיטות אלו עדיין אינן מתוקננות כמו אלו לטיפול במסתם המיטרלי. הוא מציע לשמור טיפולים צינתוריים למטופלים עם סיכון ניתוחי גבוה יותר ומדגיש את החשיבות של התערבות ניתוחית מוקדמת עבור אלו עם סיכון ניתוחי נמוך.
חשיבות האבחון והטיפול המוקדמים
ד"ר טיטוב מדגיש את החשיבות של אבחון וטיפול מוקדמים באי-ספיקה של המסתם התלת-פסיגי. הערכת תפקוד החדר הימני וטיפול באי-ספיקה לפני הופעת תסמינים חמורים או תפקוד לקוי של החדר הימני יכולים להוביל לתוצאות טובות יותר ולסיכון ניתוחי נמוך יותר. התערבות מוקדמת היא מפתח למניעת יתר לחץ דם ריאתי ולהבטחת בריאות המטופל לטווח ארוך.
יוזמת הצוות הקליני בניהול אי-ספיקה תלת-פסיגית
תפקיד הצוות הקליני, כולל מנתחים וקרדיולוגים, הוא קריטי בניהול אי-ספיקה תלת-פסיגית. ד"ר טיטוב מדגיש את הצורך בטיפול יזום כבר בשלבים המוקדמים ביותר של המחלה. דחיית ניתוח בשל תסמינים מינימליים יכולה להיות טעות, שכן התערבות מוקדמת מפחיתה משמעותית את הסיכונים הניתוחיים ומגבירה את התועלות ארוכות הטווח עבור המטופלים.
תמלול מלא
ד"ר אוטאביו אלפיירי, MD בוא נדון על אי-ספיקה תלת-פסיגית תפקודית ומחלת המסתם התלת-פסיגי, שבדרך כלל משמעה אי-ספיקה תלת-פסיגית. זו בעיה שמטופלת פחות מדי, ולאי-ספיקה תפקודית של המסתם התלת-פסיגי יש לרוב פרוגנוזה גרועה. היא מסבכת אי-ספיקת לב כללית. מה אפשרויות הטיפול היום לאי-ספיקה של המסתם התלת-פסיגי? במיוחד, יש גם את הפיתוח של טכניקות צינתוריות דרך-עור. איך זה משווה לניתוח לב פתוח?
ד"ר אוטאביו אלפיירי, MD בוודאי, אי-ספיקה של המסתם התלת-פסיגי היא בעיה, השונה בתרחישים שונים. קודם כל, יכולה להיות לנו אי-ספיקה תלת-פסיגית הקשורה למחלות מסתם בצד שמאל של הלב. אי-ספיקה תלת-פסיגית במקרים אלו חייבת להיות מטופלת מאוד אגרסיבית. במילים אחרות, גם אם אי-ספיקה תלת-פסיגית אינה חמורה, אך יש הרחבה של הטבעת התלת-פסיגית, עלינו לתקן את האי-ספיקה התלת-פסיגית כאשר אנו מבצעים ניתוח מסתם בצד שמאל.
זה תרחיש אחד—אי-ספיקה תלת-פסיגית הקשורה לבעיה מיטרלית או לבעיה אב-עורקית. לאחר מכן יש לנו את התרחיש של אי-ספיקה תלת-פסיגית מבודדת. תרחיש זה יכול להתרחש בהקשר של אי-ספיקת לב בחולים שטופלו קודם לכן בניתוח מסתם בצד שמאל של הלב. חולים יכלו להיות מטופלים קודם לכן בהליך MitraClip. אז כעת אנו ניצבים בפני אי-ספיקה תלת-פסיגית מבודדת.
במקרה זה, עלינו להיות מאוד אגרסיביים. אפילו ההנחיות האחרונות של ניתוחי לב מציעות זאת. החדר הימני יכול להיות מורחב, ואפילו לא בהכרח עם תפקוד לקוי מוגזם. אך מכיוון שיש תפקוד לקוי של החדר הימני, יש יתר לחץ דם ריאתי. אז הטיפול הניתוחי כרוך בסיכון מאוד גבוה. אז המסר הוא להיות מאוד אגרסיבי בחולים אלו ולטפל באי-ספיקה תלת-פסיגית. אפילו ללא תסמינים חמורים, אפילו עם תסמינים מינימליים, כל עוד החדר מורחב, הוא יתחיל לתפקד לרעה.
יש קטגוריית משנה של חולים, שקשה לטפל בהם. זה נקרא HFpEF, אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור. לפעמים זה תפקוד לקוי של החדר הימני. האם חולים אלו מושפעים גם מאי-ספיקה מיטרלית, או שזו בעיה רפואית טהורה לטיפול?
ד"ר אוטאביו אלפיירי, MD אני חושב שלאי-ספיקה מיטרלית יכולה להיות תפקיד בהתפתחות אי-ספיקה תלת-פסיגית. ברגע שיש לנו בעיות מיטרליות, עלינו לטפל ראשית בבעיה המיטרלית. ובמקביל, אם אפשר, עלינו לטפל באי-ספיקה תלת-פסיגית.
באותו ניתוח? באותו ניתוח, בוודאי. ניתוח המסתם התלת-פסיגי בהקשר זה אינו מוסיף יותר מדי לניתוח מבחינת סיכון. אך הוא קשור בשיפור ניכר בתוצאות.
שיטות הטיפול הצינתורי לאי-ספיקה של המסתם התלת-פסיגי. האם הן חלות גם על אותה קטגוריית חולים?
ד"ר אוטאביו אלפיירי, MD טיפול צינתורי תלת-פסיגי אינו כה מתוקנן כמו טיפול במסתם המיטרלי. טיפול צינתורי תלת-פסיגי בהחלט יכול להיחשב בחולים בסיכון גבוה יותר. אך אני מהסס לשקול טיפול צינתורי תלת-פסיגי בחולים עם תיקון או החלפה ניתוחית של המסתם התלת-פסיגי עם סיכון ניתוחי מאוד נמוך.
סיכון ניתוחי מאוד נמוך הוא בשלב מאוד מוקדם של מחלת המסתם התלת-פסיגי לפני הופעת תסמינים. יש לנו רק הרחבה של החדר הימני ותפקוד לקוי ראשוני של החדר הימני.
זה מאוד חשוב. אז זה מדבר על הצורך להעריך באמת את תפקוד החדר הימני ואת אי-ספיקת המסתם התלת-פסיגי של החדר הימני מוקדם כדי להציע למטופלים את התוצאה הטובה ביותר ואת הסיכון הנמוך ביותר לניתוח.
ד"ר אוטאביו אלפיירי, MD בדיוק! וההנחיות האחרונות באמת מצביעות על כך. הסוד להשגת תוצאות טובות בניתוח מסתם תלת-פסיגי או בטיפול צינתורי הוא פשוט להיות אגרסיבי. חייבים לטפל בחולה לפני שהם מפתחים תסמינים חמורים, לפני שהחדר הימני מתפקד לרעה, ולפני שמתפתח יתר לחץ דם ריאתי.
אז כאן נכנס תפקיד הצוות הקליני המטפל - המנתח, הקרדיולוג. עליהם להיות יזומים בהצעת טיפול מתאים בשלבים המוקדמים ביותר של המחלה.
ד"ר אוטאביו אלפיירי, MD בדיוק. הטיפול המוקדם בשלבים המוקדמים הוא הסוד כאן. זה חייב להיות מושקל היטב על ידי הקהילה הקרדיולוגית. הקהילה הקרדיולוגית נוטה לדחות את הניתוח כי החולים במצב סביר, כי החולה מגיב מאוד טוב, למשל, לתרופות משתנות. אך זה בעצם טעות.
עלינו לקחת בחשבון שאם ניתוח נעשה כראוי בשלב המוקדם של מחלת החדר הימני, הסיכון של הניתוח נמוך מאוד, מתקרב לאפס. והיתרון, בטווח הארוך, מאוד גבוה.