טיפול ביתר לחץ דם בקשישים: מניעת סחרחורות ונפילות

קפיצה לפרק

• דקויות הטיפול ביתר לחץ דם בגיל המבוגר
• סיכוני תת-לחץ דם אורתוסטטי
• יעדי לחץ דם לקשישים
• אסטרטגיה להתאמת תרופות בבטחה
• פרוטוקול מדידת לחץ דם בישיבה ובעמידה
• תמליל מלא

דקויות הטיפול ביתר לחץ דם בגיל המבוגר

טיפול ביתר לחץ דם בחולים קשישים מאוד דורש גישה מיוחדת. ד"ר אהוד גרוסמן, MD, מגדיר קבוצת חולים זו כאנשים מעל גיל 70 או 80. הוא מבהיר שמצבו הכללי של החול ותפקודו חשובים יותר מגיל כרונולוגי בלבד. הדאגה העיקרית היא הרגישות הגבוהה שלהם להשפעות המורידות לחץ דם.

ד"ר אהוד גרוסמן, MD, מסביר שזרימת הדם המוחית תלויה מאוד בלחץ הדם המערכתי בקשישים. הפחתה אגרסיבית עלולה להוביל לירידה בזילוח המוח. היפופרופוזיה זו עלולה לגרום לנזק נוירולוגי. הריאיון עם ד"ר אנטון טיטוב, MD, מדגיש את הצורך בתפיסה הוליסטית של בריאות כל חול.

סיכוני תת-לחץ דם אורתוסטטי

תת-לחץ דם אורתוסטטי מהווה סיכון משמעותי במהלך הטיפול ביתר לחץ דם בקשישים. ד"ר אהוד גרוסמן, MD, מתאר זאת כירידה משמעותית בלחץ הדם בעת עמידה. לחול עשוי להיות לחץ דם מבוקר בישיבה של 140/80 mmHg. אך בעת עמידה, לחץ הדם הסיסטולי שלו עלול לצנוח ל-80 או 90 mmHg.

צניחה פתאומית זו עלולה לגרום להתעלפות, המובילה לפציעות חמורות כמו שברים. ד"ר אהוד גרוסמן, MD, מציין שהסכנה המיידית מנפילה עולה לעתים על התועלת ארוכת הטווח של מניעת שבץ. ניתוח סיכון-תועלת זה הוא מרכזי לניהול בטוח של יתר לחץ דם בחולים שבירים.

יעדי לחץ דם לקשישים

יעדי לחץ דם נקבעים לעתים קרובות גבוהים יותר עבור חולים קשישים מאוד בהשוואה לצעירים. ד"ר גרוסמן תומך בגישה סלחנית יותר זו כדי להימנע מסיבוכים. המטרה היא להשיג הגנה מפני בעיות ארוכות טווח כמו שבץ ואי-ספיקת לב מבלי לגרום לנזק אקוטי.

מדד מפתח הוא השינוי בלחץ הדם מישיבה לעמידה. ירידה של 5-10 mmHg בלחץ הסיסטולי נחשבת מקובלת. עם זאת, ירידה של 20 mmHg סיסטולי או 10 mmHg דיאסטולי מגדירה תת-לחץ דם אורתוסטטי. מצב זה דורש התערבות מיידית באמצעות התאמת תרופות.

אסטרטגיה להתאמת תרופות בבטחה

אסטרטגיה תרופתית הדרגתית וזהירה חיונית לחולים קשישים עם יתר לחץ דם. ד"ר אהוד גרוסמן, MD, מייעץ להתחיל במינונים נמוכים יותר מאלה המשמשים עבור צעירים. התאמות מינון חייבות להיעשות לאט לאורך זמן כדי למנוע צניחה פתאומית ומסוכנת בלחץ הדם.

ד"ר אהוד גרוסמן, MD, מציין שהגעה ליעד לחץ הדם האופטימלי עשויה להימשך מספר שבועות או אפילו חודשים. טיטרציה איטית זו היא ההפך מגישה אגרסיבית יותר המתאימה לחולים צעירים ובריאים יותר. השיחה עם ד"ר אנטון טיטוב, MD, מדגישה שסבלנות היא מעלה בטיפול ביתר לחץ דם גריאטרי.

פרוטוקול מדידת לחץ דם בישיבה ובעמידה

מדידת לחץ דם שגרתית בשני התנוחות היא פרקטיקת בטיחות קריטית. ד"ר גרוסמן מצהיר emphatically כי על הקלינאים לבדוק לחץ דם כאשר החול יושב ועומד. זה חשוב במיוחד כאשר מתחילים תרופה חדשה נגד יתר לחץ דם או משנים את מינונה.

אם לא נמצא הבדל משמעותי בתחילה, ייתכן שלא יהיה צורך במדידות חוזרות בעמידה. עם זאת, כל שינוי במשטר הטיפול מחייב בדיקה חוזרת בשתי התנוחות. פרוטוקול זה מנטר ישירות את תופעת הלוואי של תת-לחץ דם אורתוסטטי שתרופות מסוימות עלולות לגרום. ד"ר אנטון טיטוב, MD, וד"ר אהוד גרוסמן, MD, מסכימים שצעד פשוט זה חיוני לבטיחות החול.

תמליל מלא

ד"ר אהוד גרוסמן, MD: גיל "מבוגר מאוד" מוגדר כמעל 70 או 80 שנים. מהן הדקויות של טיפול ביתר לחץ דם בקבוצת הגיל המבוגרת מאוד? אלה שמעל גיל 70 או 80 – הנקודה היא לא הגיל אלא מצב החול. אתה רואה עד כמה החול פעיל ומה הוא מסוגל לעשות.

הנקודה העיקרית שאני מוצא בקשישים היא שהם מאוד רגישים להורדת לחץ דם כי זרימת הדם למוח תלויה בלחץ הדם. לפעמים כשמורידים את לחץ הדם יותר מדי, מקבלים פחות זילוח למוח, וזה עלול לגרום לנזק מסוים.

שנית, חולים קשישים פגיעים יותר למה שאנו מכנים תת-לחץ דם אורתוסטטי, שבו לחץ הדם יורד כשהם קמים. אם מורידים את לחץ הדם ושולטים בו ל-140/80 כשהחול יושב, ואז כשהחול קם, לחץ הדם שלו יורד ל-80–90 סיסטולי, הוא עלול להתעלף. אז הקשישים יותר שבירים, וצריך להיות יותר זהירים.

ראשית, אנו מסכימים שיעד לחץ הדם עשוי להיות מעט גבוה יותר מאשר בצעירים. עלינו לראות את התמונה המלאה של החול – זה לא רק הגיל אלא תמיד התפקוד ואילו מחלות נוספות יש לחול. עלינו להתחיל במינונים נמוכים יותר ולהתאים את המינון בהדרגה כדי למנוע ירידה גדולה מדי בלחץ הדם, שהיא מסוכנת אף יותר.

כשמורידים את לחץ הדם, מונעים בטווח הארוך שבץ ואי-ספיקת לב. אבל אם המחיר שהחול משלם הוא שלחץ הדם שלו יורד מיידית והוא מתעלף ושובר את רגלו, אז הסיכון המיידי גבוה בהרבה מהתועלת של מניעה ארוכת טווח של מחלה. אז אתה צריך לאזן ולראות מה יש לך – מה הסיכון לתופעות לוואי אקוטיות, וכו'.

בקשישים, אתה הולך לאט עד שמגיעים ליעד הטיפול בלחץ הדם, וזה עשוי להימשך מספר שבועות או even חודשים. שלא כמו בצעירים, שם אתה יכול ללכת more aggressively בהתאמת תרופות ומינונים של תרופות ליתר לחץ דם.

ד"ר אנטון טיטוב, MD: האם זה אומר שהגיוני עבור קשישים, especially depending on their functional status, למדוד לחץ דם עורקי כשהם בעמידה?

ד"ר אהוד גרוסמן, MD: בהחלט, התשובה היא כן. אתה חייב למדוד לחץ דם כשאתה יושב וכשאתה עומד. אם, בפעם הראשונה שאתה עושה זאת, אין הבדל בין ערכי לחץ הדם בישיבה ובעמידה, אז אתה לא צריך לעשות זאת שוב.

אבל כשמתחילים תרופות נגד יתר לחץ דם, ובכל פעם שמשנים את המינון, אתה חייב לעשות זאת שוב כי חלק מתופעות הלוואי של התרופות הן תת-לחץ דם אורתוסטטי. אז אם אתה מתחיל עם תגובה נורמלית, אבל אז כשאתה נותן סוג חדש של תרופה, לחץ הדם עלול ליפול יותר מדי כשאתה עומד.

בכל פעם שאתה משנה את המינון או התרופה, אתה חייב לבדוק את לחץ הדם בישיבה ובעמידה.

ד"ר אנטון טיטוב, MD: מה יהיה היעד הנכון להורדת לחץ הדם בעמידה?

ד"ר אהוד גרוסמן, MD: יעד לחץ הדם בעמידה הוא זהה לזה שבישיבה, כלומר לא נמוך יותר מ-10 מילימטר מהתנוחה היושבת. אם לחץ הדם הסיסטולי ירד ב-20 מילימטר כספית במעבר מישיבה לעמידה, אנו מכנים זאת תגובה אורתוסטטית, וזה עלול להיות בעיה.

אז אנחנו מודדים את לחץ הדם – הבדל של 5 עד 10 מ"מ כספית הוא מקובל. אם זה 20 מילימטר כספית בלחץ הדם הסיסטולי או 10 מילימטר כספית בלחץ הדם הדיאסטולי, זה תת-לחץ דם אורתוסטטי, ואנחנו מנסים למנוע אותו כי זה עלול לגרום נזק.

ד"ר אנטון טיטוב, MD: על ידי התאמת מינוני תרופות או החלפת תרופות?

ד"ר אהוד גרוסמן, MD: נכון!